בגיל הרך מתעצבת דמותם של הילדה והילד ונרכש בו הבסיס לכישורים קוגנטיביים, רגשיים וחברתיים – בסיס אותו קשה מאוד לרכוש בשלב מאוחר יותר בחיים. לפיכך סביבה תומכת ומקדמת בגיל זה היא חיונית להתפתחותם התקינה של הילדים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת שני מאמרים, שסקרו את הספרות על אודות התערבויות חינוכיות בגיל הרך. המאמר הראשון התמקד בהתערבויות לקידום טיפול מטפח בילדים בבית ובגני הילדים. המאמר השני סקר התערבויות ממוקדות, שעוצבו עבור ילדים המפגינים סימנים לקשיים חברתיים ורגשיים, או נמצאים בסיכון לסבול מקשיים אלו.
סקירת ספרות זו נכתבה בשותפות על ידי עשרות חוקרות וחוקרים שעוסקים בהתפתחות קוגניטיבית בגיל הרך. הסקירה היא חלק מסדרה של סקירות דומות של כתב העת הרפואי הוותיק והיוקרתי Lancet. הסדרה כולה, וגם סקירה זו, מוקדשת להתפתחות בגיל הרך. לדידם של המחברים, בעשורים האחרונים הולכת ומתבהר שלחוויות בגיל הרך השפעה רבה על עיצוב האישיות והיכולות של הילדה והילד לאורך שאר חייהם. מוחם של ילדים בגיל הרך מתפתח במהירות. התפתחות זו היא גמישה, כלומר תלויה בגירויים הסביבתיים שילדים נחשפים אליהם. בנוסף, ישנן תכונות ויכולות כגון תקשורת, המתפתחות בגיל הרך, שלא ניתן לפתח אותן באותה קלות, ובמקרים רבים לא ניתן לפתח אותן כלל, בגיל מאוחר יותר.
המסר המרכזי של החוקרות והחוקרים שהשתתפו בכתיבת הסקירה הוא שטיפול מטפח חיוני לתמיכה בהתפתחות התקינה של ילדים משני טעמים: ראשית, סביבה המעניקה טיפול מטפח מספקת לילדים צרכים גופניים ומבטיחה להם הגנה ותחושת ביטחון. בנוסף, בסביבה כזו מתאפשרים לילדים למידה וקשר עם הזולת, התומכים בהתפתחות יכולות רגשיות וחברתיות.
המחברות והמחברים יוצאים מכלל הנחה שההורים, המשפחה הקרובה, ואחרים משמעותיים הם האחראים העיקריים לטיפול המטפח בגיל הרך. מתוך הנחה זו הם יוצאים לתיאור של קשת שלמה של התערבויות חינוכיות ובריאותיות המכוונות לתמוך בטיפול של אותם אחרים משמעותיים בתינוקות ופעוטות. התערבויות אלו עשויות להתחיל עוד לפני הלידה, תוך שמירה על רווחתה הנפשית וגופנית של האם לעתיד. בהמשך, בגיל הינקות ובגיל הרך, קיימות התערבויות סביבתיות, כגון סיפוק מידע, ייעוץ פסיכולוגי או רשת ביטחון כלכלית, שנועדו לתמוך ביכולתם של הורים לספק טיפול מטפח לילדיהם.
מטרה חשובה של התערבויות אלו היא קידום ההיקשרות החיובית בין התינוקות והמטפלים העיקריים שלהם, הקשר הגופני (כולל הנקה, במקרה של אמהות), והתקשורת התומכת ביניהם. כיוון אחר הוא מניעת הזנחת תינוקות ופעוטות בקרב אוכלוסיות בסיכון. היתרון של התערבויות מבוססות מדע אלו הוא, שהן יכולות לספק את התמיכה הנכונה, בזמן הנכון, כדי לקדם התפתחות בריאה של הילד.
סוג אחר של התערבויות מתמקד בקידום טיפול מיטיב בילדים מחוץ לביתם. אלו חשובות, משום שחלק גדול מילדי הגיל הרך נמצאים שעות רבות במסגרות חינוכיות. לטענת החוקרים בעבר נתפסו מסגרות אלו, במידה רבה, בתור כורח כלכלי שמטרתו לאפשר להורים לצאת לעבוד. אולם כיום מקובלת יותר ויותר הדעה כי אלו מסגרות חינוכיות שבהן ראוי ונדרש לקיים טיפול מטפח. המחקר טוען כי לצורך זה נדרש לספק לצוותים במסגרות אלו תמיכה מקצועית וכן אמות מידה טיפוליות מספקות.
מספר רב של מחקרים מצא שהתערבויות בגיל הרך מקדמות התפתחות גופנית, קוגנטיבית ורגשית אצל ילדים, ומונעות מקרי מוות, מחלות, נכות, ופציעה. לנוכח ממצאים אלו טוענים החוקרים שפרסמו סקירת ספרות זו שבנייה של "חבילות סיוע" של התערבויות מקדמות טיפול מטפח היא גם ראויה, שהרי היא תומכת בהתפתחותם התקינה של ילדים, והיא גם כלכלית, שכן טיפוח מתאים בגיל הרך חוסך עלויות רבות הרבה יותר בגיל מאוחר יותר, לתיקון נזקים שנגרמים מהתפתחות לא תקינה שלהם.
מודל "תגובה להתערבות" (Response to Intervention) נוצר לצורך יישום של התערבויות לקידום כישורים רגשיים-חברתיים בגיל הרך. כותבי סקירת ספרות זו מזהים בספרות שלוש תתי-רמות תכניות התערבות מסוג זה: 1) תכניות התערבויות כלליות, המיועדות לכלל הילדים; 2) התערבויות ממוקדות, המיועדות באופן ספציפי לילדים הנמצאים בסיכון לפיתוח קשיים רגשיים או חברתיים, או מראים סימנים לקשיים כאלו; 3) התערבויות ממוקדות יותר, המיועדות לילדים בעלי הפרעות רגשיות וחברתיות מאובחנות. סקירת ספרות זו עוסקת במתאם בין התערבויות מהרמה השנייה, לבין קידום כישורים חברתיים, רגשיים או התנהגותיים, או הפחתת קשיים בתחומים אלו, בקרב ילדים בגיל הרך.
בסקירה זו נבחנו 19 מאמרים שפורסמו באנגלית, בכתבי עת שפיטים, בין השנים 2019-1999. 15 מהמאמרים נכתבו בארצות הברית, מאמר אחד נכתב בקנדה, אחד באוסטרליה, אחד בבלגיה ואחד בסין. המחקרים שנסקרו היו בעלי מערך מחקר ניסויי או דמוי-ניסוי (quasi-experimental), שהועברו במסגרות החינוך בגיל הרך (בגילים 6-0) על ידי איש סגל או חוקר מומחה בתחום. ההתערבויות נועדו לקדם כישורים רגשיים וחברתיים, כגון מודעות עצמית, ניהול עצמי, מודעות חברתית, יחסים חברתיים, וקבלת החלטות בהקשרים חברתיים. משתתפי ההתערבויות היו ילדים בעלי קשיים רגשיים או חברתיים, שלא היתה אבחנה קלינית לגביהם. בכלל המחקרים נמצא שיפור במדדים רגשיים או חברתיים.
ממצאי הסקירה מצביעים, מצד אחד, על כך שהתערבויות ממוקדות מהוות נתיב חשוב לקידום ילדים בעלי קשיים רגשים וחברתיים, או בסיכון לקשיים כאלו. מצד שני, החוקרים מזהירים כי קיימת שונות משמעותית בין ההתערבויות השונות בתכנים ובתוצאות, ולכן יש לפרש את הממצאים בזהירות. בתחום החברתי, מספר מחקרים דיווחו על שיפור בתקשורת עם אחרים ובכישורים החברתיים של המשתתפים בהם. מספר מחקרים דיווחו גם על שיפור בתחום הרגשי של הילדים, אולם הממצאים בנושא זה היו מעורבים. בנוסף, לא היה במחקרים שנסקרו די מידע כדי להסיק אם ההתערבויות מתואמות עם שיפור בהבנה רגשית והסדרה עצמית של רגשות. בנוסף, כמעט כל המחקרים התמקדו בבעיות התנהגות מוחצנת (externelizing behaviour). בעיות מופנמות, כגון נטיה לדיכאון או חרדה, לא זכו להתייחסות כמעט בכלל. לבסוף, החוקרים מציינים כי רוב גדול של ההתערבויות הועברו בידי הסגל המקצועי בגן או בסיוע שלהם. לטענתם זוהי עדות מעודדת לאפשרות למנף התערבויות מועילות כאלו, במסגרות הקיימות, תוך הכשרה לא ארוכה של הסגל.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
