כיצד אנו לומדים? שאלה זו מעסיקה חוקרים והוגים במגוון תחומי דעת ומחקר. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך אינה מציגה מענה מלא לשאלה גדולה זו, אך מתמקדת בשתי טכניקות, פשוטות, אשר נחקרו והתגלו כמשפרות את הלמידה.
המאמר הראשון מציג עדויות מחקריות לכך שתלמידים שלומדים טקסטים על מנת ללמד אחרים זוכרים ומבינים את הטקסטים בצורה טובה יותר מתלמידים הלומדים למבחן. המאמר השני מראה שהבעות פנים ומחוות ידיים של מרצה בהרצאה מצולמת משפיעות בצורה מובהקת על הלמידה של הצופים.
מחקרים קודמים מראים כי קריאת טקסט כאשר הקורא מצפה ללמד מישהו אחר אודותיו, משפרת את הלמידה של הקורא. במאמר שלפנינו מנסים החוקרים לבחון את ההשפעה הזו לעומק ולאפיינה מבחינת מרכיביה.
כותבי המאמר מבחינים בין שלושה סוגים או שלושה מרכיבים של למידה: 1) למידה מטקסט לטובת מבחן, 2) זכרון של העובדות המופיעות בטקסט, ו-3) הבנה של הטקסט, כולל של ההסברים הסיבתיים המופיעים בו. על מנת לבחון את ההשפעה של ציפיה ללמד על שלושת סוגי הלמידה הללו ערכו החוקרים שני ניסויים, במסגרת כל אחד מהם חולקו כ-200 סטודנטים באופן רנדומלי ל-2 קבוצות. לסטודנטים בקבוצה הראשונה (קבוצת הביקורת) נאמר שהם לומדים את הטקסט לקראת מבחן, וללומדים בקבוצה השנייה (קבוצת הניסוי) נאמר שהם לומדים על מנת ללמד מישהו אחר. ההבדל בין הניסויים היה רמת הטקסט: בניסוי הראשון הטקסט היה מבואי והסביר באופן מפורש את כל ההיסקים הסיבתיים שבו, ובניסוי השני הטקסט היה ברמה גבוהה יותר, וחלק מההיסקים הסיבתיים וההנחות שבו היו מובלעים. בשני הניסויים עברו חצי מהמשתתפים בכל קבוצה מיד לאחר הלמידה מבחן (אמריקאי), מבדק זכרון שבו הורו למשתתפים לכתוב כמה שיותר דברים שהם זוכרים מהטקסט. החצי השני עבר את אותם מבדקים כשבוע לאחר הלמידה.
החוקרים מסכמים כי תוצאות הניסויים מצביעות על כך שלומדים המצפים ללמד משקיעים משאבים רבים יותר בארגון והבנה של הרעיונות המובעים בטקסטים, וכי השקעה זו מביאה לתוצאות למידה טובות יותר, בטווח מיידי ובטווח הארוך יותר (כשבוע).
אחת ההנחיות הידועות בנוגע להרצאה מול קהל (או מול כיתה) היא להשתמש בתנועות ידיים ובהבעות פנים מגוונות. תקשורת לא מילולית היא חלק מהותי מהקשר בין בני אדם והשימוש בה חשוב כדי לשמור על העניין של הקהל. במאמר שלפנינו מתואר ניסוי, במסגרתו ניסו כותבי המאמר לבודד את ההשפעה של מחוות גופניות ושל הבעות פנים על הלמידה ולבחון האם ההשפעה קיימת גם כאשר המחוות וההבעות אינן קשורות ישירות לחומר הנלמד.
למטרות המחקר חולקו 163 סטודנטים ל-4 קבוצות, כל קבוצה צפתה בסרטון לימודי אחר. בסרטון הראשון המרצה הונחתה לא להשתמש במחוות ולא לשנות את הבעת פניה. בשני היא הונחתה להשתמש במחוות אך לא לשנות את הבעת פניה, בשלישי – לא להשתמש במחוות וכן לשנות הבעות פנים, וברביעי – להשתמש במחוות ולשנות הבעות פנים. המחוות והבעות הפנים תוכננו במיוחד כדי שלא יהיו קשורים לחומר הנלמד ולא יעזרו להמחיש אותו. הסטודנטים בכל קבוצה נבחנו על הבנתם את החומר הנלמד (לפני ואחרי הצפייה), על התפיסה שלהם את המרצה, על מצבם הרגשי, ועל העומס הקוגנטיבי שהם חוו.
ממצאי הניסוי הראו כי התלמידים שצפו בסרטוני וידאו עם שינוי הבעות פנים, מחוות גופניות או שניהם למדו בצורה טובה יותר מאשר אלו שצפו בסרטון ללא הבעות או מחוות. לא היה הבדל משמעותי בין אלו שצפו בסרטון הכולל מחוות, לאלו שצפו בסרטון הכולל הבעות פנים, או לאלו שצפו בסרטון הכולל מחוות והבעות. ממצא נוסף היה כי המרצה נתפסה בצורה חיובית – כמועילה יותר ללמידה – כאשר היא השתמשה במחוות או בהבעות, ובצורה החיובית ביותר כאשר השתמשה הן במחוות והן בהבעות. למרות שלכאורה המידע הנוסף המועבר במחוות הגופניות ובהבעות הפנים היה אמור להגביר את העומס הקוגנטיבי בפניו ניצבו הסטודנטים, למעשה לא נרשם הבדל בעומס הקוגניטיבי עליו דיווחו הסטודנטים מהקבוצות השונות.
הכותבים מסכמים כי ממצאי הניסוי מצביעים על כך ששימוש בהבעות פנים ובמחוות גופניות יכול להיות דרך טובה ויעילה להפוך הרצאות ווידאו (והרצאות מקוונות) למזמינות יותר ומובנות יותר לתלמידים הצופים בהן.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
