מחקרים רבים מצביעים על פערים אותם חווים תלמידים מקבוצות מיעוט בארצות הברית, וביניהם הישגים נמוכים יותר, חשיפה לסנקציות משמעתיות וחווית למידה טובה פחות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים העוסקים במאפייני מורים שעשויים להתמודד עם מציאות זו ולשנותה, לצורך השגת שוויון חינוכי.
המחקר הראשון בחן את הסיבות לתופעה המתועדת היטב, בה מורים מקבוצות מיעוט משפיעים לטובה על הישגי תלמידים מאותה קבוצת מיעוט בכיתה מעורבת. המחקר מצא קשר בין היות המורה מקבוצת מיעוט ובין יכולותיו בתחום ההוראה רלוונטית התרבות. המחקר השני בחן את תפיסותיהם של מורים לחינוך מיוחד בארצות הברית. המחקר מצא קשר ישיר בין תפיסת המורים את מוכנות המוסד החינוכי שלהם להתמודד עם אתגר הרב-תרבותיות, ובין ההערכה העצמית שלהם את יכולותיהם בתחום ההוראה רלוונטית התרבות.
מחבר המאמר פותח בקביעה כי במשך זמן רב מדי, מערכות חינוך לא מימשו את תפקידן כיאות כלפי תלמידים מקבוצות מיעוט בארצות הברית.[1] לטענה זו ביטויים מגוונים אשר תועדו במחקר: הפרדה מוסדית, גישה מוגבלת למשאבים לימודיים במסגרות מעורבות, החלת חוקי משמעת בררניים ועוד. כל אלו הובילו לפערים משמעותיים בהישגים הלימודיים וברכישת הכישורים החברתיים-רגשיים של תלמידים מקבוצות מיעוט שונות בבתי הספר בארצות הברית, לעומת תלמידים מקבוצת הרוב. העדויות המחקריות המצבטרות מראות כי אחת הדרכים הטובות ביותר לסייע לתלמידים מקבוצות מיעוט בבית הספר היא לאפשר להם נגישות למורה מקבוצת המיעוט שלהם. מחקר זה מצטרף למחקרים אחרים בחפשו אחר הגורמים הסיבתיים להשפעה זו.
המחקר מבוסס על מידע שנאסף בפרויקט חינוכי מתמשך שהקיף 321 מורי בתי ספר יסודי, בין 2011 ל-2013. בשנת הלימודים השנייה, קבוצה של 71 מורים מתוך כלל הנבדקים במחקר הסכימה להתנדב לניסוי במסגרתו החליפו באופן אקראי את כיתת הלימוד. על בסיס השינוי האקראי ניתן היה להעריך את ההבדלים בהישגי התלמידים שנבעו באופן ישיר מההחלפה של המורה. הישגי התלמידים היו נגישים דרך המידע המינהלי וסקרים שנעשו אודות מדדים חברתיים רגשיים והישגיהם במתמטיקה. המחקר כלל גם ראיונות עם המורים שהחליפו כיתה, וניסה לאתר סיבות להשפעה, ככל שהייתה, למורים על הישגי התלמידים, ולבחון את ההשפעה של המוצא וכן של גישת המורה להוראה.
המחקר מצא כי למורים מקבוצות מיעוט הייתה השפעה חיובית משמעותית על התלמידים שלהם. חל שיפור משמעותי במדד הערכת החוללות העצמית (Self Efficacy) של התלמידים, בהישגיהם במתמטיקה, באקלים הכיתה ועוד. נמצא שהשפעה זו מתקיימת גם עבור תלמידים מקבוצות מיעוט וגם עבור תלמידים מקבוצת הרוב. נמצא עוד שמורים מקבוצת הרוב השעו תלמידים מקבוצות מיעוט מהלימודים באופן תדיר יותר מתלמידים מקבוצת הרוב. ההשפעה של המוצא של המורה נמצאה כקשורה ומתואמת להשפעה של תפיסות המורה אודות הוראה רלוונטית תרבות. מורים מקבוצות מיעוט בניסוי זה היו בעלי ציון גבוה יותר בשאלונים שבחנו את תפיסותיהם אודות הוראה רלוונטית תרבות, לעומת עמיתיהם מקבוצת הרוב. המורים מקבוצות המיעוט היו בעלי תפיסה של צמיחה (Growth Mindset), ראו יותר חשיבות בקשר עם תלמידים ומשפחותיהם, והיו בעלי כלים לניהול כיתה עם פחות עימותים לעומת עמיתיהם.
[1] המחבר משתמש במושג Of Color בהקשר למוצאם של תלמידים ומורים. בהקשר האמריקאי הכוונה לשחורים והיספנים בדרך כלל, ולעתים גם לאסיאתיים. בתקציר זה נעשה שימוש במושג "קבוצות מיעוט" כתרגום
מחקרים רבים מעידים על כך שהוראה רלוונטית תרבות היא בעלת חשיבות להישגיהם הלימודיים והחברתיים-רגשיים של תלמידים בקבוצות מיעוט. עבור תלמידים עם מוגבלויות, יש צורך בהוראה רלוונטית תרבות שכוללת גם את ההתייחסות הספציפית למוגבלויות של התלמידים. חשיבות זו מודגשת בכך שתלמידים מקבוצות מיעוט נמצאים ביצוג יתר בקרב תלמידי החינוך המיוחד ו/או קבוצת התלמידים עם מוגבלויות בחינוך הרגיל. מחקר זה שאף לבדוק את מוכנות מערכת החינוך המיוחד בארצות הברית להתמודדות עם אתגר זה.
שיטת המחקר התבססה על בחינת האמונה של המורים והמורות בחינוך המיוחד ביכולת של בית הספר להתמודד עם אתגר הרב-תרבותיות, את ההערכה העצמית שלהם את ההוראה שלהם כרלוונטית תרבות, ואת הערכתם לגבי הישגיהם העתידיים של תלמידיהם.[1] שיטה מחקרית זו נבחרה בשל הקשר המוכח במחקרים קודמים בין האמונה של מורים ביכולת של בית הספר שלהם להתמודד עם אתגרים ובין המאמצים שלהם עצמם להתמודד עם אתגרים אלו. וכן בגלל הקשר המוכח בין ההערכה העצמית של מורים להישגים בפועל של התלמידים.
ממצאי המחקר מצביעים על קשר מובהק בין ההערכה החיובית של מורים ליכולת של בית ספרם להתמודד עם אתגר הרב-תרבותיות, ובין מידת האמונה העצמית בהוראה רלוונטית התרבות של המורים עצמם. כמו כן נמצא מתאם, גם אם קלוש יותר, בין האמונה העצמית של המורים בדרכי ההוראה שלהם ובין ההערכה החיובית שלהם כלפי הישגיהם העתידיים של התלמידים.
ההערכה העצמית של מורים כלפי יכולתיהם הייתה גבוהה מההערכה שלהם כלפי המוסד החינוכי שלהם. החוקרים מציינים שהדבר עשוי להצביע על צורך ביצירת הכשרות ייעודיות למוסדות חינוכיים לגבי אתגרי רב התרבותיות, עם דגש על סוגיית התלמידים עם מוגבלות.
[1] המחברים משתמשים במונח Efficacy, בהקשר של הערכת יכולת בית הספר ויכולת המורים. מונח זה עשוי להיות מתורגם גם כ"חוללות". בתקציר זה נבחר התרגום "אמונה ביכולת" בשל ההקשר, ולנוחות הקריאה.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
