פרופ' לי שולמן, מחוקרי החינוך הוותיקים והבולטים בעולם, אמר פעם: "מורים עובדים קשה יותר ממנתחי מוח". על רקע ההבנה כי תפקיד המורה הינו מורכב ודורש יכולות ומיומנויות מסוגים שונים, עולה השאלה כיצד ניתן להבטיח גיוס של מועמדים מתאימים לתפקיד?
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני מחקרים העוסקים בדרכים לטיוב תהליכי גיוס מורים ופרחי הוראה. המחקר הראשון ערך סקירה של 32 מחקרים שבחנו תהליכי מיון ויעילותם. עולה כי הערכת המוטיבציה של המועמד לתפקיד ההוראה, לצד מדדים לא-אקדמיים נוספים, הייתה אינדיקציה להצלחתו של המורה בפועל, באותה מידה שממוצע הציונים שלו בלימודי ההוראה היווה אינדיקציה להצלחתו. המחקר השני, שבוצע בארצות הברית, בחן האם מודל כלכלי לגיוס כוח אדם עשוי לשפר את יכולתם של בתי ספר להתחרות על המורים האיכותיים, וגילה שהמציאות מורכבת יותר מהמודלים הכלכליים.
מחקר זה משנת 2019 טוען כי על אף ההכרה הנרחבת בחשיבות מאפייניו האישיים של המורה להצלחת תלמידים ולהצלחת מערכת החינוך, עד כה הוקדשה תשומת לב מועטה לסוגיית גיוס המורים. לטענת החוקרים, התוצאה היא מחסור במדדים שנחקרו ונבדקו, על בסיסם ניתן לגייס מורים לתכניות להכשרת מורים ו/או להעסקה.
הצורך במיון נובע ממאפיינים של מערכת הכשרת המורים ותפקיד המורים. ראשית ישנו צורך לוודא שאנשים שאינם מתאימים לא יכנסו לתוך מערכת החינוך, שנית, מספר המקומות בהכשרה מוגבל ולבסוף, מיון נכון בתחילת ההעסקה עשוי להועיל בהשמת המורה לתפקידים מתאימים וליצירת אופק מקצועי מותאם אישית. מרבית תהליכי המיון מתמצים בציון שמייצג את ההערכה לגבי הצלחת המועמד כמורה בעתיד.
החוקרים, קלאסן וקים, בחנו 32 מחקרים שבהם היה תיאור של תהליך מיון (אם להכשרה ואם להעסקה ראשונית כמורה( ומדד כלשהו של הצלחת המורה בפועל (הצלחת המורה בפועל נאמדה על פי מדדים חיצוניים, כמו ציונים של התלמידים, ולא על בסיס סובייקטיבי כמו שאלון שמילאו המורים). כך, ביקשו החוקרים לאתר האם המדדים השונים ששימשו לחיזוי הצלחת המועמד כמורה אכן היו תקפים והצליחו לנבא את הצלחת המורה.
מהשוואת הנתונים התברר כי מדדים אקדמיים ומדדים בלתי-אקדמיים היו יעילים באותה מידה בחיזוי הצלחת המורים. המדדים האקדמיים שנבדקו כללו הישגים לימודיים בתיכון, ממוצע ציונים באוניברסיטה וציון במבחן מיומנויות עיוניות בסיסיות (Praxis Core Academic Skills Test ) המועבר בארצות הברית בקרב המבקשים להתקבל ללימודי הוראה. המדדים הבלתי אקדמיים התבססו על ראיונות ודרכי התרשמות נוספות מהמועמדים. מדדים אלו כללו הערכה של המוטיבציה של המועמדים, עמדותיהם האישיות ביחס לחינוך והוראה, ואף סט הערכים והאמונות שלהם.
כאמור, נמצא כי המדדים האקדמיים והבלתי אקדמיים היו יעילים באותה מידה לחיזוי הצלחת המועמד כמורה בפועל. אולם, החוקרים מציינים כי בכל מקרה החיזוי הינו מוגבל למדי. לשיטתם של החוקרים יש צורך במחקר נוסף בנושא על מנת לפתח כלים לחיזוי הצלחת מועמדים להוראה כמורים.
מחקר שנערך בבוסטון בחן תיאוריות של ניהול וגיוס כוח אדם בשוק העבודה בהקשרים של כוח ההוראה המקומי. החוקרים הדגישו את חשיבות גיוס העובדים להצלחת מקום עבודה והזכירו אימרה מקובלת בתיאוריה הכלכלית כי "בחירת העובד הנכון היא חשובה יותר מהנעת העובד להציג יכולת טובה לאחר שהוא כבר התקבל לעבודה."
מערכת החינוך הציבורית בבוסטון מספקת קרקע נוחה במיוחד לבחון תיאוריות ומודלים כלכליים לגיוס עובדים כיוון שלבתי הספר מוענקת אוטונומיה רבה בהעסקת מורים. תהליך גיוס המורים לשנת הלימודים, המתחילה ב-1 בספטמבר, מתחיל כבר ב-1 במרץ באותה שנה. במרבית המחוזות בארצות הברית תהליך גיוס המורים מתחיל רק במאי או אף ביוני, כאשר לפני תהליך הגיוס נעשים מהלכים למיצוי כוח האדם הקיים כמו מכרזים פנימיים או העברת מורים מבית ספר אחד לבית ספר אחר.
על פי התיאוריה של המודלים הכלכליים העומדים בבסיס מחקר זה, ניתן להניח כי בתי ספר אשר ימהרו ויגייסו כוח אדם להוראה יהנו מיתרון ו"ירוויחו" את המורים הטובים יותר. זאת מכיוון שהם יוכלו לבחור את המורים שלהם מתוך מאגר מועמדים גדול יותר.
הממצאים שעלו ממחקר זה בתהליך בחינת הליכי הגיוס ותפקוד המורים ב-129 בתי ספר ציבוריים בארצות הברית לא עלו בקנה אחד עם תחזיות המודלים הכלכליים וההגיון שהם מציעים. נמצא כי בתי הספר שהחלו את גיוס המועמדים מוקדם יותר מאחרים משכו מספר רב של מועמדים, אך לא הצליחו לגייס מורים בעלי כישורים טובים יותר מבתי הספר שהחלו בגיוס מאוחר.
עם זאת, החוקרים הזכירו שישנם ממצאים ממחקרים קודמים על כך שמורים שמגוייסים להוראה לאחר תחילת שנת הלימודים מתקשים לעיתים קרובות בתפקידם ובטיוב עבודתם בבית הספר, לעומת עמיתיהם. על כן, בעוד שלא נמצאה עדות אמפירית ליתרון שבגיוס מוקדם, החוקרים ממליצים להימנע מגיוס מאוחר.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
