שלומותם הנפשית של מנהלי בתי ספר נתפסת בקרב חוקרים כמרכיב חשוב בחוסנה של מערכת חינוך. אילו גורמים משפיעים על שלומותם הנפשית של מנהלי בתי ספר? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מתמקדת היום בשאלה זו.
המחקר הראשון, שנעשה באירלנד, איתר את גורמי הלחץ על מנהלי בתי ספר. נמצא כי הגורם הלחץ המשמעותי ביותר הוא מערכות היחסים של המנהלים עם המורים בבית הספר, וכן עם ההורים והתלמידים. המחקר השני, שנעשה בארה"ב, בחן כיצד משפיעה חשיפה לתלמידים אשר חוו אירועים טראומטיים על תחושת שחיקה בקרב מנהלים. נמצא כי תחושת מסוגלות של מנהלים, לצד התמודדות עבר עם התנסויות דומות, עשויים למתן את השחיקה הרגשית.
ניהול בית ספר נחשב לתפקיד מורכב אשר לו מאפיינים מורכבים לעיתים אף מלחיצים, מציינים כותבי מחקר זה. רמות גבוהות של לחץ עשויות להשפיע לרעה על רווחתם האישית של המנהלים ואף לפגוע בתפקודם המקצועי. למרות זאת, רק מעט ידוע (באופן מחקרי) על הגורמים המשפיעים על רמת הלחץ הזו, ועל הגורמים העשויים למתן אותה.
במחקר אודות הגורמים המגבירים או ממתנים את רמות הלחץ בקרב מנהלים השתתפו 267 מנהלים בחטיבות הביניים ובתיכונים באירלנד. המנהלים מילאו שאלון אינטרנטי בו ביטאו את תפיסותיהם לגבי רמת הלחץ של המנהלים, האחריות שלהם כמנהלי בית ספר, רווחתם האישית בעבודה, וכן ציינו את מידת המחויבות (Passionate) לתפקיד אותו הם ממלאים. בנוסף לכך, נשאלו המנהלים שאלה פתוחה אחת: "מהם הגורמים המרכזיים המוסיפים לחץ בעבודתך".
שלושה סוגים של גורמים התורמים ללחץ עלו מניתוח תמטי של התשובות לשאלה הפתוחה. הסוג הראשון היה גורמים הקשורים במערכות יחסים – באופן ספציפי, ניהול המורים והקשר עם ההורים ועם התלמידים. הורים ותלמידים הוזכרו, יש לציין, פחות מאשר מורים. הסוג השני היה קשור בלחצים מערכתיים חיצוניים לבית הספר – בירוקרטיה, לוחות זמנים מלחיצים, והיעדר תמיכה מערכתית. הסוג השלישי היה לחצים מערכתיים הקשורים ישירות לתפקיד המנהל – כמו הצורך לגייס צוותי הוראה איכותיים, לנהל פרוייקטים של פיתוח בית הספר, ואפילו הרוחב העצום של הגדרת התפקיד כשלעצמו (במיוחד בבתי ספר גדולים יחסית).
גם על בסיס ניתוח השאלות האחרות בשאלון נמצא כי מערכות יחסים, לחץ חיצוני ולחץ הקשור להגדרות התפקיד משפיעים על רמת הלחץ בקרב המנהלים. עם זאת, נמצא כי הגורם הראשון במעלה ללחץ הוא מערכות יחסים, השני הוא הלחץ החיצוני, והלחץ הקשור ישירות בתפקיד היה רק השלישי במעלה.
שני תחומי האחריות שגרמו להכי הרבה לחץ היו ניהול מערכת היחסים עם צוות בית הספר, ואיתור וגיוס של מורים ושל מורים מחליפים. ממצאים משמעותיים נוספים היו כי רמות הלחץ שחשו המנהלים קשורות למידת המחוייבות שלהם לעבודתם – ככל שהמנהלים מחויבים יותר, כך הם חווים לחץ רב יותר. כמו כן נמצא שלתחושת לחץ יש השפעה שלילית על רווחתם הנפשית והפיסית של המנהלים.
מחוזות חינוך אמריקאים הסמוכים לגבול מקסיקו קולטים לתוכם תלמידים רבים, באופן יחסי, אשר היגרו ממדינות דרום אמריקה. הגירה זו מאופיינת בשנים האחרונות באירועים טראומטיים רבים, וחלק ניכר מהתלמידים נחשפו לחוויות קשות במדינות המולדת ובדרכם לארה"ב. מחקר זה מבוסס על התיאוריה כי אנשי טיפול וחינוך חשופים לסכנה של טראומה שניונית (Secondary Trauma), כלומר לחץ נפשי הנגרם אגב הסיוע למי שנפגע ישירות. מטרת המחקר הייתה לאמוד את מידת הטראומה השניונית בקרב מנהלי בתי ספר במחוזות חינוך בהם לומדים תלמידים אשר חוו טראומה בעקבות חוויות חייהם.
במחקר השתתפו 86 מנהלים (מתוך 93 מנהלים סה"כ במחוז החינוך). המנהלים מילאו שאלונים שמטרתם הייתה לאמוד את רמת הטראומה שהם חוו, רמות השחיקה שלהם וכן תחושת ההישג האישי המקצועי שלהם מתפקודם. חלק מהמנהלים השתתפו גם בראיון עומק (שארך כשעה).
ממצאי המחקר מראים כי המנהלים חוו רמה בינונית של שחיקה רגשית. ביחס למחקרים קודמים במחוזות חינוך בעלי נתונים דומים, ממצא זה הראה שהם חווים פחות שחיקה רגשית ממורים, אך יותר מאשר יועצי בית ספר. על פי החוקרים, המנהלים חוו רמה נמוכה, אך לא אפסית, של ניתוק רגשי וניכור עצמי, פחות מאשר מורים ויועצים. המנהלים העידו על רמה גבוהה יחסית של תחושת הישג, יותר מאשר מורים ויועצי בית ספר. יצוין כי מנהלים ותיקים חוו פחות שחיקה מאשר עמיתיהם הפחות מנוסים.
על בסיס ניתוח ראיונות העומק, החוקרים שיערו כי תחושה של מסוגלות (לעומת תחושה של חוסר אונים) וניסיון עבר בהתמודדות עם טראומה, עשויים לתרום להקלת תחושות הלחץ והשחיקה בקרב המנהלים. לעומת זאת גורמי לחץ שאינם דווקא קשורים לאירועים הטראומטיים, כגון הצורך להתמודד עם לחצים הקשורים לציונים מצד המפקחים המחוזיים, הוסיפו לתחושת השחיקה של המנהלים. מנגנוני התמודדות כגון מתן הסבר הגיוני לאירועים הטראומטיים שהתלמידים חוו, וכן שיחות והתייעצות עם קרובים או עם אנשי מקצוע, הקלו על השחיקה. עם זאת, צוין כי מנהלים העידו גם על השפעות מזיקות של החוויות הטראומה השניונית, כגון התפרצויות רגשיות (כעס), התפרצויות בכי ושימוש בחומרים משני תודעה כגון אלכוהול.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
