מנהלי ומנהלות בתי ספר ממלאים תפקיד חשוב ומשמעותי אשר משפיע על מגוון היבטים וביניהם אקלים בית הספר, העשייה החינוכית וההישגים האקדמיים, החברתיים והרגשיים של התלמידות והתלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שעסקו בגישות ניהוליות שונות והשפעתן על הישגי תלמידים, ומצביעה על כך שייתכן כי נדרשת ראייה מפותחת ומקיפה יותר של מנהיגות חינוכית, אקלים בית ספרי והישגי תלמידים. המחקר הראשון, סקר 144 מחקרים שבחנו את הקשר בין ניהול והישגי תלמידים. מחקר זה מסיק כי הגישה המחקרית הקיימת אינה לוקחת בחשבון את חשיבות ההקשר החברתי והחינוכי, ואינה נותנת מענה מספק לקשר הסיבתי בין הגישה הניהולית והישגי התלמידים. המחקר השני, מאיטליה, בחן את הקשר בין גישות ניהול לבין הישגי תלמידים. המחקר מצביע על החשיבות והשפעתו המשמעותית של ההקשר הבית ספרי על הישגי בית הספר והגישה המנהיגותית בו.
המחקר בחינוך עוסק זה מספר עשורים בניסיון להבין מהם הגורמים, ברמת בית הספר, שלהם ההשפעה הגדולה ביותר על הישגי התלמידים. האופי או הגישה של הנהגת בית הספר, ובעיקר של מנהל בית הספר, סומנו כאחד הגורמים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על ההישגים. מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון כיצד נחקר הנושא עד כה, ואיך התפתח הידע הקיים בתחום.
החוקרים התמקדו בשלוש שאלות מרכזיות: 1) מהן הגישות המתודולוגיות הנפוצות במחקרים אלו? 2) אילו מודלים בולטים של מנהיגות או של פרקטיקות מנהיגותיות נסקרו בהם? ו-3) מה הייתה הגישה המחקרית שננקטה: בחינה של השפעה של המנהיגות הבית ספרית על הישגי תלמידים (השפעה ישירה) או בחינה של השפעת המודלים המנהיגותיים על משתנים נוספים, המוגדרים כמתווכים, ומשפיעים בתורם על הישגי התלמידים.
הממצא הבולט הראשון מניתוח המאמרים הוא הגדילה המואצת בכמות המאמרים שפורסמו בנושא. בעוד שמשנת 1981 עד 2005 פורסמו סה"כ 24 מאמרים, ב-2006-2001 פורסמו 26, ב-2015-2011 פורסמו 33, וב-2020-2016 פורסמו 62 מאמרים.
129 מאמרים התבססו על מחקר כמותני, 9 על מחקר איכותני ו-6 שילבו את שתי השיטות. רוב המחקרים (68%) התבססו על סקרים כדרך מרכזית לאיסוף נתונים; אחרים התבססו על נתונים ממבחני השוואה מקומיים בשילוב נתונים ממבחנים בין-לאומיים (35%).
המודל הבולט ביותר להנהגת בית הספר במחקרים שנסקרו היה מנהיגות חינוכית (Instructional leadership). מבחינת המסגרת הרעיונית של המחקרים, 52% בחנו את ההשפעה הישירה של גישת ההנהגה של בית הספר על הישגי התלמידים. 30% בחנו את השפעת הגישה להנהגת בית הספר כאשר היא מתווכת. מבין מחקרים אלו כ-40% מהמחקרים בחנו את השפעת המנהיגות החינוכית על הישגי התלמידים דרך הארגון, כ-27% בחנו זאת דרך השפעה על פעולות המורים, כ-21% בחנו זאת דרך השפעה על רגשות המורים, כ-8% בחנו את ההשפעה על תחושות התלמידים ו-4% בחנו את ההשפעה על הקהילה.
לדעת החוקרים המחקר בתחום ההשפעה הישירה של גישת ההנהגה על הישגי התלמידים הגיע למיצוי. אין כל ספק שהמנהיגות החינוכית משפיעה על הישגי התלמידים, ולכן השאלה הנכונה יותר היא לטענתם היא שאלת ה"כיצד", כלומר מיפוי וזיהוי הדרכים בהן המנהיגות החינוכית משפיעה. לכן, לדעת החוקרים, נכון יותר בשלב זה להרחיב את המחקר לבחינת ההשפעות המתווכות של ההנהגה. למשל כיצד גישת ההנהגה בתיווך של המורה, של מחויבות המורה או של הקהילה – משפיעה על הישגי התלמידים. גישה זו מתאימה למציאות הנוכחית שבה פעילות בית הספר מתקיימת בהקשר חברתי המחייב התבוננות מעמיקה יותר. בהמשך לכך החוקרים הציעו להרחיב את המודלים שנבחנים ולהתחיל להתבונן על שילוב של מודלים שונים, שוב בהקשר לכך שגורמים משפיעים רבים מעורבים בפעילות בית הספר. החוקרים ציינו כי ישנו קושי מתודולוגי, שלא נפתר במחקר הקיים, לעמוד על הקשר הסיבתי בין פעולות המנהל ובין תוצאות התלמידים.
מחקר זה בחן את השפעותיהן של גישות הנהגה שונות של מנהלי בתי ספר על הישגי התלמידים. לדברי החוקרים, הנהגת בית הספר היא הגורם השני המשפיע על הישגי התלמידים (הראשון הוא התנאים בכיתה). כמו כן, ככל שהצורך בהנהגה גדל, למשל בבתי ספר שחווים מורכבות רבה יותר, כך ההשפעה של המנהל על ההישגים בפועל גדולה יותר. מחקר כמותי זה התבסס על הישגיהן של 1,073 חטיבות ביניים באיטליה במבחנים השוואתיים לאומיים שנערכו במדינה. ניתוח גישות ההנהגה של המנהלים בבתי ספר אלו התבסס על מספר שאלונים שמולאו על ידם במהלך השנה. בשלב הראשון זיהו החוקרים 3 תתי-קבוצות של מנהלים:
"מנהיגים חינוכיים" (Educative Leaders – 49% מהמדגם)- קבוצה זו מקדמת את התפתחות בית הספר על ידי העצמת כישורי המורים באופן חינוכי. מנהלים אלו דיווחו על התמקדות בתמיכה, בהכשרה ובפיתוח של מורים ועל התערבות מועטה בפעילויות בכיתה. על פי גישה זו, ההשפעה על הישגי התלמידים מתווכת על ידי תפקוד המורים;
"מנהלים שמלמדים" (Leaders who teach – 35%)- מנהלים שהראו רמה גבוהה של יישום של שיטות מנהיגות שונות, ובפרט רמה גבוהה של התערבות ישירה בפעילויות בכיתה;
"מנהיגים ניהוליים" (Transactional leaders – 16%) – מנהלים בעלי אוריינטציה של שימוש בנהלים ובחלוקת מטלות, ושתשובותיהם העידו, לדעת החוקרים, על פרשנות ביורוקרטית לתפקיד המנהל.
בשלב השני, בחנו החוקרים אם נתונים אישיים של המנהלים ותנאים ספציפיים של בית הספר קשורים לבחירת גישה מסוימת להנהגה. חדשנותו של המחקר היא בשלב השלישי שלו, שבו נערכה השוואה בין הישגי התלמידים במבחנים ההשוואתיים לבין גישת ההנהגה של המנהל.
נמצא כי בתי ספר שבהם יושמה גישת "מנהלים שמלמדים" השיגו תוצאות נמוכות יותר מבתי הספר האחרים, אולם כאשר נלקח בחשבון המאפיין הגיאוגרפי של בית הספר, הצטמצמו ההבדלים. בתי ספר בצפון איטליה השיגו באופן כללי תוצאות גבוהות יותר מבתי ספר בדרום. מכאן שגם הישגי בתי הספר וגם הגישה המנהיגותית שהמנהלים נוקטים מושפעים מההקשר שבו הם פועלים, אך קשה לקבוע מה קודם למה. החוקרים העלו סברה כי בבתי ספר שבהם קיים קושי, המנהלים חשים צורך לבצע התערבות פעילה יותר מאשר בבתי ספר ללא קשיים אלו. לדעת החוקרים, גישת ההתערבות הפעילה עלולה להפריע לעבודת המורים ולהקשות על תפקוד המנהל כמתאם בין הפעילויות השונות בבית הספר וכמלווה של המורים.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
