מורות ומורים מהווים אנשי מקצוע המחזיקים בידע מקצועי ייחודי. אחד המאפיינים הבולטים של היות "בעל מקצוע" הוא עצמאות בקבלת החלטות. מחקרים רבים מעידים על התועלת של מנהיגוּת של מורות ומורים והשפעתה על מדדים חינוכיים מגוונים. סקירה זו מביאה שני מאמרים הסוקרים את המחקר על האופן שבו מנהיגוּת כזו מתקיימת בפועל. המחקר הראשון כולל סקירה של 150 מחקרים שנערכו בין השנים 2017-2003 אודות מנהיגוּת מורות ומורים, ובוחנת את הגדרות התופעה ואת המאפיינים שלה בבית הספר. המחקר השני העמיק לתוך הדינמיקה של קבלת החלטות בבית הספר – בין המנהל או המנהלת לצוות המורות והמורים שלו. על בסיס מסד נתונים רחב, נמצא כי ככל שצוותי ההוראה היו מעורבים יותר בקבלת החלטות וככל שהמרחק (power distance) בינם לבין מנהל או מנהלת בית הספר קטן, כך גדלה שביעות רצונם ממקום העבודה.
מנהיגוּת מורות ומורים (teacher leadership) נחשבת זה כמה עשורים לאחד הגורמים המשמעותיים והמשפיעים ביותר על איכות החינוך. כותבי סקירה זו ביססו את עבודתם על שתי סקירות קודמות, אחת שהתפרסמה ב־2004 (וסקרה את המחקר משנות השמונים ועד 2003) ואחת מ־2017 (שסקרה את המחקר בנושא במאה ה־21). סקירות אלו הדגישו את החשיבות המיוחסת למנהיגות של מורות ומורים – בשטח וכן במחקר – ואת העובדה כי תפיסה זו הופכת לנפוצה יותר ויותר.
הסקירה הנוכחית בחרה בהגדרה רחבה יותר של המושג מנהיגות מורות ומורים מאשר ההגדרה בסקירות הקודמות. בסקירות הקודמות מנהיגות נקשרה בצורה בלבדית למעורבות בקבלת החלטות ברמת בית הספר ומחוץ לכיתה. בסקירה זו נבחרה הגדרה ששימשה את קצנמאייר ואת מולר במאמרם מ־2001, והיא כוללת "הובלה בתוך הכיתה ומחוצה לה, הזדהות ותרומה לקהילה של מורות-לומדות ומנהיגות והשפעה על אחרות לשיפור פרקטיקות חינוכיות תוך נטילת אחריות לשיפור בית הספר". הכותבים נקטו גישה מרחיבה גם בכל הנוגע למאמרים שהם סקרו, ובמקום לבחון רק מחקרים שעסקו באופן ישיר במנהיגות, נכללו גם מחקרים שהיה בהם מידע על הנושא, גם אם הנושא עצמו לא עמד בלב המחקר. כך נסקרו 150 מחקרים שפורסמו כאמור בין 2003 ל־2017.
מבחינה כמותית, הסקירה הראתה מגמה של עלייה במספר המחקרים לאורך התקופה. בין 2003 ל־2007 פורסמו קצת פחות מ־30 מחקרים שעסקו בנושא, בעוד בחמש השנים שלאחר מכן פורסם מספר כמעט כפול מכך (קצת פחות מ־60), וכך גם בחמש השנים שלאחר מכן (קצת יותר מ־60).
מבחינה איכותית, הסקירה גילתה גיוון משמעותי באופן שבו הוגדר המושג מנהיגות מורות ומורים במחקרים השונים. נמצאו כ־17 הגדרות שונות, המתייחסות לפרמטרים שונים כמו: פורמליות (תפקיד מוגדר) או א־פורמליות של המנהיגות, עוצמת המנהיגות – מאפיינים קשיחים יותר (כמו מעורבות בתהליכי קבלת החלטות) או רכים יותר (השפעה על אקלים בית הספר ועל צוות המורות), ותחומי פעילות (פיתוח מקצועי, יצירת תחושה של קהילה, השפעה על איכות ההוראה).
הסקירה מצאה ארבעה מאפיינים של מנהיגוּת מורות ומורים שחזרו על עצמם בעקביות:
הסקירה מראה שיש מתאם (אם כי לא בהכרח סיבתיות) בין נוכחות של מנהיגוּת מורות ומורים בבית הספר לבין שיפור במספר מדדים חינוכיים, ובהם הישגי תלמידים, אקלים בית הספר ושביעות הרצון של המורות (לרבות המורות המנהיגות) מעבודתן.
ביזור קבלת החלטות נחשב לאחד התהליכים המרכזיים המתרחשים במערכות חינוך ברחבי העולם. בפתח מאמר זה, שהתפרסם בכתב עת לחקר החינוך בתחילת 2023, הכותבים סוקרים שורה של מחקרים המצביעים על החשיבות הגבוהה המיוחסת להגדלת המעורבות של מורות ומורים בקבלת החלטות בבתי ספר ועל ההשפעה החיובית של מדיניות זו על הישגי תלמידים ועל שביעות הרצון של צוותי החינוך ממקום עבודתם. עם זאת, סקרים מראים כי מרבית המורות והמורים עדיין חשים כי השפעתם על קבלת ההחלטות מוגבלת וקלושה.
מבחינה תיאורטית, המחקר החינוכי מתאר מספר מודלים שבהם עשויה להתרחש מעורבות רבה יותר של מורות ומורים בתהליכי קבלת החלטות. בין היתר קיים שיח על מודלים של מנהיגות משותפת (collective) לעומת מנהיגות מבוזרת (distributed). אולם השיח הציבורי והמחקרי הבולט עד כה מיעט לבחון את הנעשה בתוך כותלי בית הספר. כלומר, מעצבי מדיניות וחוקרים שעסקו בביזור קבלת ההחלטות (ממנגנונים ריכוזיים ברמה הארצית והמקומית לבתי הספר עצמם), לא בחנו בדרך כלל את הדינמיקה הנוצרת בין מנהלי בתי הספר לבין המורות.
מחקר זה התבסס על סקר ארצי שנערך בארה"ב בשנים 2015 ו־2016 על ידי משרד החינוך הפדרלי בקרב מורות, מורים ומנהלי בתי ספר בארה"ב על תנאי העבודה בבית הספר ועל יחסם למקום העבודה. החוקרים זיהו כ־19,450 מורות ומורים (כ-73% מורות) וכ־2,860 מנהלי בתי ספר (כ-47% מנהלות) שניתן לקשור ביניהם. כלומר, באמצעות הנתונים ניתן היה לזהות מנהל ואת הצוות החינוכי שלו שהשתתפף במחקר. רק בתי ספר (יסודי ועל־יסודי) שמהם היו יותר מחמישה אנשי צוות שהשתתפו בסקר, נכללו במחקר.
בסקר התבקשו המורות, המורים ומנהלי בתי הספר לציין כיצד הם תופסים את אופן קבלת ההחלטות בבית הספר. כך התקבלה עבור כל אחד מבתי הספר תמונה לגבי חלקם של מנהלי בתי הספר ולגבי חלקם של המורות והמורים בקבלת החלטות. על בסיס התשובות, הרכיבו החוקרים לכל בית ספר פרופיל קבלת ההחלטות בעל שני ממדים: השפעת מורות ומורים אבסולוטית (אשר התבססה רק על תשובות המורות והמורים) והשפעת מורות ומורים יחסית (שנוצרה תוך שקלול תשובת המנהל או המנהלת).
הממצאים היו מובהקים: ככל שנמדדה השפעה גדולה יותר של מורות ומורים על קבלת ההחלטות בבית הספר, כך גדלה שביעות רצונם ממקום העבודה. השפעת המורות והמורים היחסית, כלומר זו שלקחה בחשבון את תשובת המנהל או המנהלת (ועל כן ייתכן שמשקפת בצורה אובייקטיבית יותר את הנעשה בפועל), התבררה כבעלת מתאם גבוה יותר עם שביעות רצונם של המורות והמורים מאשר השפעת המורות והמורים האבסולוטית (שהוגדרה על בסיס תפיסתם הסובייקטיבית). מסקנת החוקרים היא כי קרבה בין מנהל או מנהלת בית הספר למורות ולמורים (small power distance, כפי שהמונח מוגדר במחקר) בתהליכי הניהול מייצרת תנאי עבודה מיטביים עבור מורות ומורים ומובילה ליותר שביעות רצון ממקום העבודה.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
