בסקירה היומית הקודמת בחנו מודלים של חונכות למורים חדשים. חונכות היא מודל אחד בהקשר רחב יותר של לווי ותמיכה בכניסת מורים חדשים לתפקידם (induction). תהליך הכנסתם של המורים באופן הדרגתי למקצוע ההוראה מכוון לסייע להם לפתח את הידע, הכישורים ונטיות הלב הדרושים להוראה אפקטיבית. מבין הפרקטיקות השונות, בנוסף על חונכות ניתן לציין: קבלת משוב על דרכי ההוראה, תצפיות במורים ותיקים, השתתפות בסדנאות או בקורסים ייעודיים, הקלות בלוחות הזמנים של ההוראה והסתייעות בעוזר הוראה בכיתה.
אולם אף שתמיכות כאלו נפוצות מאד כיום במדינות רבות, המחקר אודות סוגי התמיכה הרצויים והמאפיינים ההופכים אותה לאפקטיבית יותר (או פחות) הוא מועט באופן יחסי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים שבחנו את יעילותם של מודלים שונים לתמיכה בכניסה להוראה. המאמר הראשון בוחן וסוקר את הספרות האקדמית בנושא מאז אמצע המאה שעברה, ומציג את מגוון התוצאות (החיוביות) לתוכניות תמיכה במורים חדשים.
המאמר השני מתבסס על נתוני אורך בנוגע למורים בארצות הברית כדי לבחון את ההשפעה של תוכניות תמיכה על הישארותם בתפקיד ועל מניעת נשירתם.
מסקנות והמלצות ליישום
במדינות רבות מורים חדשים עוברים תהליך קליטה הדרגתית לתפקיד (induction) במטרה לסייע להם לפתח את הידע, את הכישורים ואת נטיות הלב הדרושים להוראה אפקטיבית. תהליך זה כולל בדרך כלל תמיכה והדרכה מסוגים שונים הניתנות למורים בשנתם הראשונה בתפקיד. תמיכה זו עשויה להתבטא בחניכה בידי מורה ותיק (mentoring), בפיתוח מקצועי ייעודי או במשוב ובהערכה תקופתיים של המורה על ידי אנשי הסגל הוותיקים בבית הספר. במאמר שלפנינו ג'יאן ועמיתיו בחנו את הספרות האקדמית בנושא במטרה לבחון את ההשפעה של סוגים שונים של תוכניות קליטה של מורים חדשים.
בסקירה נכללו מאמרים שפורסמו מאז שנות השישים של המאה הקודמת בנושא קליטה הדרגתית של מורים חדשים לתפקידם וכן מאמרים שפורסמו מאז 1997 בנושא חניכה (mentoring) של מורים חדשים. כמו כן נכללו גם פרקים מספרים, ניירות עמדה ומצגות מכנסים בנושאים אלו. הדגשים בבחירת המאמרים היו: ראשית, מאמרים שבחנו קשיים ואתגרים שהתמודדו עימם מורים בשנת ההוראה הראשונה שלהם ואת תוכניות הקליטה ההדרגתית שלהם לתפקיד; שנית, מאמרים שהציגו עדויות על שינוי פרקטי או תפיסתי שחוו מורים חדשים בעקבות תוכניות אלו.
ג'יאן ושותפיו חילקו את הספרות לשלוש קטגוריות: מחקרים אמפיריים וחקרי מקרה; תוכניות התערבות ותיאורים אישיים; וסקירות ספרות או ניירות עמדה. הם איתרו כמה סוגים של תמיכות מבניות שמורים חדשים מקבלים: חניכה, פעילויות ייעודיות של פיתוח מקצועי ועבודה בשיתוף פעולה עם מורים ותיקים. מניתוח הספרות האמפירית בתחום עולות כמה מסקנות מרכזיות.
ראשית, קיימות עדויות לכך שתוכניות משלושת הסוגים משיגות את מטרותיהן, דהיינו יש להן השפעה חיובית על יכולת ההוראה של מורים חדשים, על פרקטיקות ההוראה שלהם ועל תפיסותיהם העצמיות לגבי הוראתם. כמו כן עולה כי לכל אחד מסוגי התוכניות יש השפעה חיובית על מדדי תוצאה נוספים, כדוגמת שימור מורים חדשים ומניעת נשירתם, הדרכתם כיצד להסתגל לתרבות הארגונית בבית הספר וכיצד ללמד בהתאם לתוכנית הלימודים. לעומת זאת, תוכניות מסוג פיתוח מקצועי ממוקד למורים חדשים נמצאו תורמות לשיפור פרקטיקות ההוראה בכיתה ולשיפור הישגי התלמידים.
סוג אחר של תוכניות שנמצא אפקטיבי הוא תוכניות ממוקדות לחיזוק ידע התוכן הפדגוגי בתחומים – קריאה ומדעים. בתחום הקריאה, נמצא כי מורים שהשתתפו בתוכניות אלו ידעו לזהות את צורכי התלמידים ולהיענות להם בצורה טובה ומדויקת יותר, להבין ולהסביר טוב יותר את הדרך שבה הם עצמם מלמדים ולחפש עזרה כאשר הם זקוקים לה. בתחום המדעים נמצא כי מורים שהשתתפו בתוכניות אלו החזיקו באמונות חיוביות יותר לגבי הוראה ממוקדת תלמיד, ונטו ללמד בהתאם לסטנדרטים ולגישות ההוראה הקיימים בתוכניות הלימודים.
עם זאת, ג'יאן ועמיתיו מציינים כי לא ניתן להסיק בביטחון על ההבדלים ברמת האפקטיביות בין הפעילויות המובנות השונות בשל חוסר איזון בולט במספר העדויות לגבי כל פעילות כזו ובעוצמת הקשרים שנמצאו. כך למשל, המחקר על תוכניות ממוקדות לחיזוק ידע התוכן הפדגוגי מתמקד בתחומי לימוד בודדים (בעיקר כאמור בקריאה ובמדעים). מחקרים בתחומי תוכן אחרים נערכו בהקשרים ספיציפיים מדי או במספר מצומצם של בתי ספר.
נשירה של מורים ממקצוע ההוראה היא בעיה בעלת משמעות בבתי ספר רבים, ובמיוחד בבתי ספר המשרתים אוכלוסיות מוחלשות. באופן לא־מפתיע, נשירה מההוראה נפוצה במיוחד בקרב מורים מתחילים. כדי להתמודד עם בעיה זו ולהפחית את שיעור הנשירה של מורים חדשים, בתי ספר רבים מפעילים תוכניות להקלת כניסתם של מורים חדשים לתפקיד. במאמר להלן בחנו רונפלד ומקווין את ההשפעה של תוכניות מסוגים שונים לקליטת מורים על נשירת מורים חדשים.
כדי לבחון השפעה זו, השתמשו המחברים בנתוני אורך משלושה סקרי אורך שונים: סקר בתי הספר וסגלם (The Schools and Staffing Survey), סקר המעקב של המורים (the Teacher Follow-Up Survey) ומחקר האורך על מורים מתחילים (The Beginning Teacher Longitudinal Study). הסקרים הללו הועברו במדגם מייצג של אוכלוסיית המורים בארה"ב. החוקרים השתמשו בנתוני השנים 2008-1999.
רונפלד ומקווין חישבו את רמת התמיכה שמורים חדשים קיבלו באמצעות בחינה של מרכיבי תמיכה שונים כמו: חניכה, קבלת משוב על דרכי ההוראה, תצפיות בכיתות של מורים ותיקים, השתתפות בסדנאות או בקורסים ייעודיים, הקלות בלוחות הזמנים של ההוראה וקבלת עזרה מצד סייען או עוזר הוראה. רמת התמיכה חושבה כסיכום של מספר סוגי תמיכה שהמורים קיבלו (6-0). החוקרים השתמשו גם בנתונים דמוגרפיים על המורים ועל בתי הספר שבהם לימדו וכן בנתונים על שיעור הנשירה שלהם מהוראה.
ניתוח הממצאים העלה כי רמת התמיכה שמורים חדשים מקבלים דומה בדרך כלל בכל בתי הספר ובכל תחומי ההוראה. יוצאים מן הכלל הם מורים המלמדים בבתי ספר בעלי שיעור גבוה של תלמידים שחורים או של תלמידים שאנגלית אינה שפת האם שלהם, אשר זוכים בממוצע לתמיכה רבה יותר עם כניסתם לתפקיד.
תוכניות תמיכה בכניסת מורים חדשים לתפקיד תרמו להישארותם של מורים בתפקיד לאורך זמן. במילים אחרות, מורים שזכו לתמיכה משמעותית יותר נשארו בתחום ההוראה זמן רב יותר ונשרו פחות מאשר מורים שזכו לתמיכה משמעותית פחות. ממצא זה נותר בעינו גם בשליטה על משתנים דמוגרפיים ועל מאפייני בתי הספר. כמו כן נמצא כי הקשר בין התמיכה לבין הישארות בתפקיד היה חזק יותר ככל שהביטחון של המורה החדש ביכולותיו כמורה היה חלש יותר. במילים אחרות, התמיכה הועילה יותר למורים שחוו קשיים בשנותיהם הראשונות כמורים.
בבחינה של השפעת התמיכה על הישארות מורים ממיצבים חברתיים-כלכליים שונים, נמצא כי הקשר בין התמיכה לבין הישארות בתפקיד היה חזק יותר אצל מורים שעבדו בבתי ספר עם שיעור גבוה של תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת כלכלית וכן אצל מורים שלימדו בבתי ספר בעלי שיעור גבוה של תלמידים שחורים או של תלמידים שאנגלית אינה שפת האם שלהם. בתי ספר אלו, ציינו רונפלד ומקווין, נחשבים לבתי ספר מאתגרים יותר להוראה, ושיעור הנשירה בהם גבוה מהממוצע בדרך כלל.
רונפלד ומקווין הראו גם כי מאפייני התמיכה ואיכות התמיכה שמורים מקבלים משפיעים על מניעת הנשירה. כך למשל, תמיכה שניתנה בשנה הראשונה להוראה נמצאה אפקטיבית יותר במניעת נשירה מאשר תמיכות שניתנו בהמשך ותק ההוראה. כמו כן, לדעתם איכות התמיכה משמעותית יותר מאשר הכמות שלה. לבסוף, התמיכה הועילה יותר למורים מסוימים – מורים ממוצא אפרו־אמריקאי. הכותבים מסכמים כי העדויות מצביעות על אפקטיביות של תוכניות תמיכה עבור מורים חדשים, אולם יש צורך במחקר נוסף כדי לברר איזה סוג של תוכניות אפקטיבי במיוחד ומהם מאפייניהן של תוכניות אפקטיביות.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
