נושא 1: תלמידות ותלמידים

מה הם הגורמים התורמים למעורבות הורים בחינוך ילדיהם?

מעורבותם של הורים בחינוך ילדיהם, והקשרים בינם לבין מורות ומורים, משפיעים הן על הישגיהם הלימודיים של התלמידים, הן על מצבם הרגשי והחברתי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת מה הם הגורמים למעורבות הורים ומה הם התנאים המחזקים או מחלישים אותה. המאמר הראשון הוא מטא-אנליזה אשר בוחנת מה הם המאפיינים של תכניות להכשרת פרחי הוראה ותכניות פיתוח מקצועי למורות ומורים אשר תורמים לקידום מעורבות הורים. המאמר השני שנערך בישראל בחן את הקשרים בין היבטים שונים של אמון לבין מעורבות הורית פאסיבית או אקטיבית בחינוך ילדיהם.

קראו עוד >>

מה ניתן ללמוד אודות השפעת האקלים החברתי בבית הספר ובכיתה על הפרט?

המחקר החינוכי פסיכולוגי מתמקד פעמים רבות בהתערבויות ברמת הפרט, אשר מבקשות לסייע בהתמודדות עם קשיים רגשיים וחברתיים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מבקשת לבחון את ההשפעה של הסביבה החברתית והתערבויות ברמה הקבוצתית על התמודדויות רגשיות חברתיות של הפרט. המחקר הראשון שנערך בארה"ב סקר מחקרים שבחנו בהתערבויות SEL ברמה הקבוצתית והבית ספרית, ומצא כי הן תורמות להיבטים רבים של האקלים והנורמות החברתיות בבית הספר. המחקר השני שנערך בניו זילנד בחן כיצד מושפעות רמות המתח של תלמידים בבית הספר היסודי ממעמדם החברתי ומיחסי הגומלין בקבוצת השווים, ומצא כי מידת התמיכה והלכידות החברתית בכיתה השפיעה על רמות הלחץ יותר מאשר תפיסת הפרט את מעמדו החברתי.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לעורר עניין של תלמידים בלמידה של מקצועות מדעיים?

למידה מהווה חוויה אישית אשר מושפעת מעניין של תלמידות ותלמידים בנושא הנלמד. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבוחנים כיצד ניתן להתאים את הלמידה לתלמידים כך שהיא תעורר בהם עניין ותתרום להישגיהם? המחקר הראשון בחן דגם למידה באירלנד, שבו תלמידי חטיבות ביניים לומדים מדעים בקהילות למידה קטנות, על בסיס בחירה אישית של סוגיות חקר הנוגעות לנושא הנלמד. המחקר השני שנערך בארה"ב בחן האם התאמה של שאלות מילוליות למתמטיקה לתחומי העניין האישיים של תלמידים ותלמידות עשויה לשפר את העניין של התלמידים ואת הישגיהם בתחום הנלמד.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם תקשורת מיטבית בין מורה להורים?

תקשורת מיטבית בין מורות ומורים להורי תלמידים מהווה בסיס חשוב ליצירת סביבת לימודים חיובית עבור התלמידות והתלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו את מאפייני הקשר ודפוסי התקשורת בין מורות ומורים להורי התלמידים. המחקר הראשון שנערך בבריטנייה בחן חסמים אפשריים למעורבות הורית בתהליך החינוכי, ומצא שעל אף חסמים אלו ניכרת עלייה במעורבות הורית מיטבית. המחקר השני בחן דפוסי תקשורת של מחנכות עם הורי תלמידים, ואת מידת הנכונות של שני הצדדים לקיום תקשורת דו-כיוונית פתוחה.

קראו עוד >>

מה ניתן ללמוד מהמחקר אודות אובדן למידה ופערי הישגים לאחר החופש הגדול?

פערים בין הישגי לומדים מהווים תופעה מוכרת במערכות חינוך ברחבי העולם, ומשוייכים פעמים רבות לפערים ברקע החברתי-כלכלי ממנו מגיעים תלמידים ותלמידות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את המקורות והטעמים האפשריים להיווצרותם של פערי הישגים. המאמר הראשון בחן מחדש, באמצעות נתונים עדכניים, את התפיסה לפיה פערי הישגים מתרחבים במהלך חופשת הקיץ. המאמר השני בחן את התהוותם של פערים בהישגי תלמידים בגילי 5-12, ואת הקשר בין פערים אלו לגורמי רקע שונים.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לעזור לתלמידות ותלמידים להתמודד בצורה מיטבית עם המעבר בין שלבי חינוך?

המעבר בין שלבי חינוך שונים מהווה רגע מאתגר עבור תלמידות ותלמידים, ודורש התמודדות עם שוני בציפיות ובדרישות, בסביבה החברתית ובצוותי ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבוחנים מה הם המאפיינים של שלב מעבר זה, וכיצד ניתן לתמוך במעבר מיטיב עבור התלמידות והתלמידים. המאמר הראשון ערך סקירה מקיפה שבחנה מה הן התופעות הרגשיות, חברתיות ולימודיות המתרחשות בעת המעבר בין שלב החינוך היסודי לעל יסודי. המאמר השני בחן תוכנית התערבות שמטרתה לקדם התמודדות מיטיבה עם המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה בחירה , במסגרת הלמידה, על תלמידים ועל תהליכי הלמידה שלהם?

היכולת לבחור בתוך תהליכי למידה עשויה לתרום להגברת המוטיבציה והמעורבות של תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד משפיעה בחירה על תהליכי הלמידה והישגי הלומדים?
המאמר הראשון בחן כיצד משפיעה בחירה הקשורה בחומר הלימוד עצמו ובחירה הניתנת בהיבטים אחרים של תהליך הלמידה, על תוצאות התהליך. נמצא כי תלמידים שלהם ניתנה בחירה, הגיעו בממוצע להישגים גבוהים יותר ודיווחו על תחושות גבוהות יותר של אוטונומיה ומוטיבציה.
המחקר השני בחן את ההשפעה של סוג הפעילות המתקיימת בשיעור, וסוג הבחירה הניתנת לתלמידים, על רמת המעורבות של התלמידים בלמידה. נמצא כי מידת הבחירה השפיעה לטובה על מעורבות התלמידים, וכי ככל שהבחירה הייתה רחבה יותר, ונגעה לא רק בתוכן הנלמד אלא גם במאפיינים אחרים של סביבת הלמידה, הייתה לה השפעה חיובית יותר על מעורבות התלמידים.

קראו עוד >>

מהו חינוך סביבתי וכיצד מלמדים תחום דעת זה?

בשנים האחרונות ניצבת החברה בפני משברים עולמיים כגון משבר האקלים ומשבר הקורונה. משברים אלו מעלים את השאלה כיצד מקדמים צריכה נבונה של מידע ובמיוחד כיצד ניתן לקדם צריכת ידע מדעי מורכב ולעודד פעולה על בסיס ידע זה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בשאלה כיצד מלמדים תלמידים לחיות בעולם במשבר אקלים ומשלבים נושא זה בתוכניות לימוד ומערכות חינוך בעולם.
המאמר הראשון עסק בחינוך סביבתי ומציג מודל המבקש לקדם למידה משמעותית של תחומים מדעיים ולהפוך תלמידים לסוכנים פעילים ומיישמים של למידה זו.
המאמר השני ערך סקירה מקיפה של תכניות לחינוך סביבתי ומצא השפעות חיוביות רבות של תכניות אלו על יכולות מגוונות של התלמידים.

קראו עוד >>

איך להתמודד עם בריונות בבתי הספר?

מערכות חינוך ברחבי העולם מתמודדות עם סוגיות מורכבות הנובעות מתופעות של בריונות ואלימות ומשפיעות על חיי התלמידים בבית הספר ומחוצה לו. נשאלת השאלה מה הן הגישות שנמצאו כיעילות להתמודדות עם תופעות אלו על צורותיהן השונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבוחנים את הדרכים היעילות להתמודדות עם התופעת הבריונות והשלכותיה השליליות.
המאמר הראשון מגיע מתפיסה המסתכלת על תופעת הבריונות כמחלה המשפיעה על בריאות הציבור, ומציג את המאפיינים, ההשלכות ותכניות ההתערבות שהצלחתן בתחום הוכחה.
המאמר השני בחן את יעילותה של תכנית KIVA שפותחה בפינלנד ושאפה להפחית את תופעת הבריונות באמצעות לימודי אמפתיה לילדים ומצא כי ניכרה עלייה באמפתיה הרגשית של התלמידים.

קראו עוד >>

מדוע ההקשר בו צופים ילדים ונוער במסכים גורלי יותר מ"זמן מסך"?

המושג זמן מסך מתייחס לזמן שמבלים אנשים מול מסכים. זמן מסך רב נקשר פעמים רבות בשיח הציבורי והאקדמי עם תופעות שליליות מגוונות: בריאותיות, רגשיות ותפקודיות. הקורונה וההגבלות שבאו בעקבותיה העלו את זמן השימוש במסכים, ובכך הציפו גם את החששות מהשפעות המסכים על ילדים ונוער. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים שמציעים ראייה מורכבת יותר של תופעת השימוש במסכים והשפעותיה.
המאמר הראשון שנערך בהזמנת לשכת המדען הראשי בחן את ההשפעות הרגשיות, החברתיות והלימודיות של שימוש מוגבר במסכים, ומצא שאופן השימוש במסכים חשוב יותר לניבוי השפעות שליליות מאשר זמן השימוש.
המאמר השני הינו סקירת ספרות שבחנה תוכניות לצמצום שימוש בזמן מסך בקרב תלמידים ומצאה שההקשר והתוכן שבו צפו במסכים משפיעים על תופעות שליליות יותר מזמן הצפייה עצמו.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר