נושא 1: אקלים בית ספרי

דיאלוג כתפיסה פדגוגית מאפשר לקיים שיח שיתופי, תהליכי חשיבה ורפלקציה אודות העשייה החינוכית בבית הספר. אולם, מה הם התנאים הנחוצים על מנת להכשיר צוותי הוראה לקידום דיאלוג איכותי בתהליכים חינוכיים? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד ניתן לקדם דיאלוג בתהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של צוותי חינוך.
המאמר הראשון מציע לקדם דיאלוג דרך הכשרת המורות והמורים ולפתח עבורם שלושה ערוצי דיאלוג: דיאלוג מורות-עמיתות, דיאלוג עצמי ודיאלוג מורות-תלמידים. המאמר השני מתמקד בקידום דיאלוג רפלקטיבי בקהילות למידה מקצועיות ובוחן מה הם התנאים הנדרשים לעידוד השתתפות פעילות בדיאלוג זה.

אוטונומיה קולקטיבית (collective autonomy) היא דרך ייחודית לחשוב על עבודת המורים. להבדיל מאוטונומיה אישית הקיימת אצל כל מורה בהעברת השיעור, אוטונומיה קולקטיבית עוסקת באופן שבו צוותים או קהילות של מורות ומורים יכולים לקבל החלטות משותפות לגבי הידע שהם זקוקים לו, תהליכי ההוראה ואפילו הזמן והמקום שבהם הלמידה יכולה להתקיים. הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שבוחנים את המושג אוטונומיה קולקטיבית ואת התנאים אשר עשויים לתמוך בה. המאמר הראשון דן באוטונומיה קולקטיבית מההיבט של הידע האפיסטמולוגי, וטוען שמשום שידע הוא כוח, הוא מפתח חשוב לסמכות המקצועית של מורים. המאמר השני מציג מחקר שתיעד את הגורמים שהשפיעו על הצלחתן של שבע קהילות למידה מקצועית (PLC – Professional Learning Communities) במשך שנתיים, ומצא כי אוטנומיה קולקטיבית מהווה אחד מהגורמים המובילים בפיתוחן.

מורות ומורים מהווים אנשי מקצוע המחזיקים בידע מקצועי ייחודי. אחד המאפיינים הבולטים של היות "בעל מקצוע" הוא עצמאות בקבלת החלטות. מחקרים רבים מעידים על התועלת של מנהיגוּת של מורות ומורים והשפעתה על מדדים חינוכיים מגוונים. סקירה זו מביאה שני מאמרים הסוקרים את המחקר על האופן שבו מנהיגוּת כזו מתקיימת בפועל. המחקר הראשון כולל סקירה של 150 מחקרים שנערכו בין השנים 2017-2003 אודות מנהיגוּת מורות ומורים, ובוחנת את הגדרות התופעה ואת המאפיינים שלה בבית הספר. המחקר השני העמיק לתוך הדינמיקה של קבלת החלטות בבית הספר – בין המנהל או המנהלת לצוות המורות והמורים שלו. על בסיס מסד נתונים רחב, נמצא כי ככל שצוותי ההוראה היו מעורבים יותר בקבלת החלטות וככל שהמרחק (power distance) בינם לבין מנהל או מנהלת בית הספר קטן, כך גדלה שביעות רצונם ממקום העבודה.

בתקופות של מתח וחרדה צעירים רבים עלולים לחוש עלייה בתופעות רגשיות כגון לחץ (stress), חרדה ודיכאון. הסקירה היומית בוחנת האם וכיצד בית הספר יכול לסייע לתלמידים בהתמודדות עם תופעות אלו ובהפחתתן? בסקירה זו מובאים שני מחקרים המנסים להשיב על שאלה זו. במחקר הראשון נערכו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה אשר בחנו 42 מחקרים שונים, ומצאו שתוכניות המכוונות לקשיים נפשיים יכולות להיות יעילות בצמצום תסמיני חרדה ודכאון, אך לגבי צמצום תסמיני לחץ הדבר פחות ברור. המחקר השני ערך מטא-אנליזה של 54 מחקרים שונים, ומצא שבתי ספר עשויים להפחית את רמת הלחץ של תלמידיהם, אך בעיקר באמצעות תוכניות ייעודיות המכוונות לתלמידים מסוימים ולא לכלל התלמידים.

המחקר העוסק בשיתוף הפעולה בין מורים בתהליכי תכנון ההוראה מראה כי מדובר בשיטת עבודה אטרקטיבית עבור רבים. זאת משום שהיא מגבירה את המוטיבציה של מורות ומורים ואת התפיסה החיובית שלהם לגבי תפקידם בבית הספר, ומשום שיש ביכולתה להעצים את הפיתוח המקצועי של מורים בצוות. עם זאת, יצירת שיתופי פעולה כאלו אינה מובנת מאליה, ומן הראוי להקדיש מחשבה לתנאים הנדרשים ליצירתם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים היבטים שונים של עידוד שיתופי פעולה בין מורים. המאמר הראשון הוא מאמר סקירה שבוחן את כלי הנטוורקינג (רישות מקצועי) ככלי לשיתוף פעולה בין מורים; המאמר השני מציג מחקר על הגורמים שיכולים לעזור למורים שפועלים יחד או לחילופין להפריע להם.

מנהלי ומנהלות בתי ספר ממלאים תפקיד חשוב ומשמעותי אשר משפיע על מגוון היבטים וביניהם אקלים בית הספר, העשייה החינוכית וההישגים האקדמיים, החברתיים והרגשיים של התלמידות והתלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שעסקו בגישות ניהוליות שונות והשפעתן על הישגי תלמידים, ומצביעה על חשיבותה של ראייה מפותחת ומקיפה יותר של מנהיגות חינוכית, אקלים בית ספרי והישגי תלמידים. המאמר הראשון מציג סקירה שיטתית של 144 מחקרים שבחנו את הקשר בין ניהול והישגי תלמידים. מחקר זה מסיק כי הגישה המחקרית הקיימת אינה לוקחת בחשבון את חשיבות ההקשר החברתי והחינוכי, ואינה נותנת מענה מספק לקשר הסיבתי בין הגישה הניהולית והישגי התלמידים. המחקר השני, מאיטליה, בחן את הקשר בין גישות ניהול לבין הישגי תלמידים. המחקר מצביע על החשיבות והשפעתו המשמעותית של ההקשר הבית ספרי על הישגי בית הספר והגישה המנהיגותית בו.

שלומותם של מורות ומורים, וכן תחושת המשמעות והסיפוק מהעבודה, משפיעים על אופני העבודה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את הקשרים בין תחושותיהם של צוותי הוראה לבין עבודתם ותלמידיהם. המאמר הראשון, מתאר מחקר שנערך בישראל ובחן את הקשרים בין תחושת משמעות של מורות ומורים בעבודתם, לבין תפקודם בכיתה, טיב הקשרים שלהם עם התלמידים והחוסן של בוגריהם של מורים ומורות אלו. המאמר השני, מתאר מחקר שנערך באוסטרליה ובחן תכניות התערבות להפגת מתחים בקרב מורות ומורים, ואת השפעתן של תוכניות אלו על צוותי ההוראה ועל התלמידים.

שלומותם הנפשית של צוותי הוראה משפיעה, כמו בכל מקצוע, על איכות העבודה והסיפוק ממנה. שלומותם של מורות ומורים משפיעה גם על התלמידים באופנים שונים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו השפעות אלו. המאמר הראשון כלל סקירה שיטתית של מחקרים אודות מתאמים בין שחיקת צוותי הוראה לבין תוצרי למידה של תלמידיהם. המאמר השני בחן את הקשרים בין דיווח עצמי של מורות ומורים על תסמיני דיכאון לבין מאפייני ההוראה והלמידה בכיתה.

מגמה בולטת במערכות חינוך רבות בעולם הינה הקריאה לשימוש במדדים מגוונים ומרובים להערכת איכותו של בית הספר. מגמה זו מבקשת לבחון את בית הספר על כל היבטיו ומטרותיו, אל מול התמקדות במדדי ההצלחה האקדמיים של התלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבחנו מה עשויים להיות המדדים הרלוונטיים שיאפשרו מדידה מקיפה של איכות בית הספר, וכיצד ניתן להשתמש בהם. המאמר הראשון מציג את פיתוחה של גישת הערכה כוללנית לבתי ספר, הכוללת בתוכה מדדים שבוחנים היבטים מגוונים בנוסף להישגי תלמידים. המאמר השני מציג מחקר שערך בחינה סטטיסטית של מדדים מגוונים למדידת איכות בית הספר, ובחן את הקשרים ביניהם ואת המידה בה הם מצליחים לשקף תהליכים ופערים אשר מתקיימים בבית הספר.