שכבת גיל 1: מסגרות העשרה

הסקירה היומית תוקדש בתקופה הקרובה לאופן בו מעוצב מובנה, מתפרש וממשיך לחיות זכרון אירועים היסטוריים בחיי לאום, חברה והפרטים החברים בה.
בחלק זה, השני בסדרה, נמשיך לבחון את מחקרה של קרול קידרון (מהסקירה הקודמת) שבו תיארה כיצד בקבוצת תמיכה של בני דור שני מתעצבים ומובנים מחדש אופנים נוספים לזיכרון השואה.
בעקבות מחקריה של קידרון, התכנס ב-2010 פורום חוקרים מהארץ ומהעולם, שהציג תגובות לטענות המועלות בהם. בסקירה היום נציג שתי התייחסויות של חוקרים עמיתים למחקרה של קידרון: ז'וזה ברונר ויורם בילו. תגובות אלו מציעות פרשנויות נוספות לאופן בו מתעצב זיכרון השואה על סמך עבודת השדה של קידרון.

תובנות מרכזיות
• התבוננות מזווית פרשנית בטקסים מאפשרת לנו למסגר מחדש ולהציע תובנות חדשות אודות משמעות זיכרון אירועים מכוננים היסטוריים, ברמה הלאומית והאישית.
• ניתן לראות במפגשים הטיפוליים שקיימו בני הדור השני לשואה גם טקס המבנה את הזיכרון באופן הרלוונטי, מעניק משמעות עבורם ובכך מקל על סבלם של הניצולים ובני-ובנות הדור השני כאחד.
• באופן דומה – ניתן לראות את מפגשי הטיפול בבני הדור השני לשואה, כחלק ממכלול רחב שיותר של טקסים המשמרים את זיכרון השואה במגוון דרכים ודגשים בזיכרון זה: מסעות לפולין, כינוסים מסוג "זיכרון בסלון" ועוד…

בסקירות הקודמות הצגנו כי פעילות העשרה בתוך יום הלימודים וחברוּת בקבוצות לאחר פעילות בית הספר נתפסות כבעלות השפעה חיובית על רווחתם הנפשית ועל התפתחותם האישית של תלמידים. בסקירה היומית הנוכחית נעמיק בבחינת התרומה של פעילויות העשרה תוך התייחסות למשתנים מתווכים ומתערבים שלא הוזכרו בסקירות קודמות. במאמר הראשון הוסיפו בלגוואר ועמיתיו לידוע על הגורמים המשפיעים על תרומה זו ועל המנגנונים שבהם היא מתקיימת (בדגש על גיל המשתתפים, מגדר, וחתך סוציו-אקונומי). במאמר השני בחנו באקלי ולי את ההשפעה של השתתפות בפעילויות העשרה מזווית רחבה יותר מאשר רווחה נפשית או הישגים לימודיים, תוך התייחסות למושג "חוויית החיים" של תלמידים (lived student experience).

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• בחטיבת הביניים – גיוון: התנסות במגוון פעילויות וחשיפה לקבוצות מגוונות חשובה ותורמת לילדים.
• בתיכון – התמחות: לנטייה להתמחות בתחום העשרה אחד ישנן השפעות מגוונות וראוי לשים לב אליהן (השפעת קבוצת השווים לטובה אך גם על התנהגות סיכונית כגון צריכת אלכוהול).
• התייחסות מגדרית: לעיתים התרומה מהשתתפות בפעילות העשרה זהה משיאה תרומה שונה בהתאם למגדר המשתתפים.
• התייחסות לקהילה: לקדם תוכניות ופעילויות המעודדות תלמידים לבנות קהילה ולפתח תחושת שייכות למוסד החינוך.
• התייחסות להשכלת הורים: מבחינת תרומה להישגים לימודיים, כדאי לשים לב לתרומתה הרבה יותר של פעילות העשרה עבור תלמידים שהשכלת ההורים שלהם נמוכה.

למרות המחקר הרב בנושא, עדיין לא ידוע מספיק על גורמים – סביבתיים ואישיים – התורמים להשפעה חיובית זו או מחלישים אותה. שני המאמרים שיסוכמו כעת עוסקים בבחינת גורמים אלה. המאמר הראשון בוחן את ההשפעה של התנדבות בגיל הנעורים על התנהגותם האזרחית ועל בריאותם הנפשית של מתנדבים בגיל מבוגר. המחקר הסתמך על נתונים ממחקר אורך לאומי בארצות הברית שעקב אחר הבריאות של מתבגרים עד בגרותם. המאמר השני בוחן את המשמעות של המוטיבציה להתנדב, מאפייניה, מאפייני המתבגרים המתנדבים והשפעתם על התועלת של ההתנדבות עבור המתנדבים.

המלצות מרכזיות ליישום
• לעודד צעירים להתנדב ולהשתתף בפעילויות חברתיות בהתאם לתחומי העניין שלהם.
• לייצר סביבה תומכת המספקת למתנדבים הצעירים כלים להתמודדות עם אתגרים.
• להתאים את הפעילות ההתנדבותית למוטיבציה האישיות של המתנדבים.
• להעדיף ולעודד התנדבות ביוזמת הנוער על מסגרות המחייבות עשייה התנדבותית (גם אם בבחירה אישית).