סוג מחקר 1: כמותני

הכשרת מורים להוראה יצירתית

יצירתיות היא אחת המיומנויות הנדרשות מבוגרי מערכות חינוך, ומוזכרת ברשימת המיומנויות למאה ה-21. זאת משום שהיא מתואמת עם צרכים של מעסיקים ועם הצלחה בקריירה. יחד עם זאת, לא תמיד ברור כיצד מערכות חינוך עשויות לעודד פיתוח של יצירתיות. השאלה בה עוסקת הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית היא האם פיתוח מקצועי למורות ומורים, יכול לסגור פער זה, ולעודד טיפוח של יצירתיות בקרב תלמידים, ואם כן – כיצד. המאמר הראשון בסקירה מציג קורס פיתוח מקצועי למורות ומורי פיסיקה בגרמניה, במסגרתו הם למדו נושאים מדעיים בצורות יצירתיות. נמצא שהלמידה היצירתית של המורים היקנתה להם דרכי הוראה יצירתיות שטייבו את הוראתם. במאמר השני מתואר תהליך תכנון קבוצתי משותף של מורים, בהוואי, ארצות הברית, שמטרתו היה למצוא פתרונות יצירתיים לצרכים שהעלו המורים עצמם.
תובנות מרכזיות
• לפיתוח מקצועי של מורות ומורים יש יכולת לקדם את ההוראה היצירתית שלהם.
• פיתוח מקצועי אפקטיבי ליצירתיות ראוי שיטמיע שימוש בכלים יצירתיים כחלק משיטות ההוראה.
• יתכן כי הוראה יצירתית מטפחת את ההנעה העצמית ללמידה.
• תכנון מערכי שיעור לאור חמש נקודות מפתח המוצעות במודל i5 יכול לסייע להוראה בדרך יצירתית.

לסקירה קודמת בנושא הוראה ויצירתיות:
מהי יצירתיות וכיצד ניתן לקדם אותה בקרב תלמידות ותלמידים?
https://madan.education/review-daily/335/

קראו עוד >>

פעילות העשרה והשפעתה – מבט מעמיק (7)

בסקירות הקודמות הצגנו כי פעילות העשרה בתוך יום הלימודים וחברוּת בקבוצות לאחר פעילות בית הספר נתפסות כבעלות השפעה חיובית על רווחתם הנפשית ועל התפתחותם האישית של תלמידים. בסקירה היומית הנוכחית נעמיק בבחינת התרומה של פעילויות העשרה תוך התייחסות למשתנים מתווכים ומתערבים שלא הוזכרו בסקירות קודמות. במאמר הראשון הוסיפו בלגוואר ועמיתיו לידוע על הגורמים המשפיעים על תרומה זו ועל המנגנונים שבהם היא מתקיימת (בדגש על גיל המשתתפים, מגדר, וחתך סוציו-אקונומי). במאמר השני בחנו באקלי ולי את ההשפעה של השתתפות בפעילויות העשרה מזווית רחבה יותר מאשר רווחה נפשית או הישגים לימודיים, תוך התייחסות למושג "חוויית החיים" של תלמידים (lived student experience).

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• בחטיבת הביניים – גיוון: התנסות במגוון פעילויות וחשיפה לקבוצות מגוונות חשובה ותורמת לילדים.
• בתיכון – התמחות: לנטייה להתמחות בתחום העשרה אחד ישנן השפעות מגוונות וראוי לשים לב אליהן (השפעת קבוצת השווים לטובה אך גם על התנהגות סיכונית כגון צריכת אלכוהול).
• התייחסות מגדרית: לעיתים התרומה מהשתתפות בפעילות העשרה זהה משיאה תרומה שונה בהתאם למגדר המשתתפים.
• התייחסות לקהילה: לקדם תוכניות ופעילויות המעודדות תלמידים לבנות קהילה ולפתח תחושת שייכות למוסד החינוך.
• התייחסות להשכלת הורים: מבחינת תרומה להישגים לימודיים, כדאי לשים לב לתרומתה הרבה יותר של פעילות העשרה עבור תלמידים שהשכלת ההורים שלהם נמוכה.

קראו עוד >>

בחינת ההשפעה של פעילות העשרה ביום הלימודים ומחוצה לו (6)

פעילות העשרה בתוך יום הלימודים וחברוּת בקבוצות לאחר פעילות בית הספר נתפסות כבעלות השפעה חיובית על רווחתם הנפשית ועל התפתחותם האישית של תלמידים. בסקירה היומית נציג מאמר הבוחן את הקשר בין השתייכות לקבוצות חברתיות לא־רשמיות לבין מדדי בריאות נפשית בקרב בני נוער, ומאמר הבוחן באופן ביקורתי את המחקרים הטוענים לכך שישנה השפעה מוכחת לפעילויות חוץ-בית ספרית על הישגיהם הלימודיים של המשתתפים בהן. מסקנת המחברים בהקשר זה היא שלצד תרומתה הבלתי מעורערת של פעילויות העשרה לילדים ובני נוער, דווקא תרומתה של פעילות זו להישגים לימודיים הוא מוטל בספק, וטרם הוכחה לגישתם באופן מלא.

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• הצטרפות לקבוצות חברתיות יכולה לסייע לצעירים לפתח יכולות רגשיות, עמידות רגשית גבוהה, עצמאות והתמודדות מועילה עם קשיים רגשיים וחברתיים.
• יצירת קהילה ותמיכה חברתית חשובה להגנה על בריאות הנפש של הצעירים.
• התאמתן של פעילויות ההעשרה למאפייניו התלמיד חשובה להצלחתן והשפעתן.

קראו עוד >>

התנדבות נוער – השפעתה בגיל הבגרות (3)

למרות המחקר הרב בנושא, עדיין לא ידוע מספיק על גורמים – סביבתיים ואישיים – התורמים להשפעה חיובית זו או מחלישים אותה. שני המאמרים שיסוכמו כעת עוסקים בבחינת גורמים אלה. המאמר הראשון בוחן את ההשפעה של התנדבות בגיל הנעורים על התנהגותם האזרחית ועל בריאותם הנפשית של מתנדבים בגיל מבוגר. המחקר הסתמך על נתונים ממחקר אורך לאומי בארצות הברית שעקב אחר הבריאות של מתבגרים עד בגרותם. המאמר השני בוחן את המשמעות של המוטיבציה להתנדב, מאפייניה, מאפייני המתבגרים המתנדבים והשפעתם על התועלת של ההתנדבות עבור המתנדבים.

המלצות מרכזיות ליישום
• לעודד צעירים להתנדב ולהשתתף בפעילויות חברתיות בהתאם לתחומי העניין שלהם.
• לייצר סביבה תומכת המספקת למתנדבים הצעירים כלים להתמודדות עם אתגרים.
• להתאים את הפעילות ההתנדבותית למוטיבציה האישיות של המתנדבים.
• להעדיף ולעודד התנדבות ביוזמת הנוער על מסגרות המחייבות עשייה התנדבותית (גם אם בבחירה אישית).

קראו עוד >>

כיצד עובדי הוראה וארגונים חינוכיים יכולים להתמודד עם טראומה משנית ואף למנוע אותה?

טראומה משנית (secondary traumatic stress) היא מונח המתייחס ללחץ ולחרדה הנגרמים לפרטים כאשר הם נחשפים לתיאורים ולתמונות של אירועים טראומטיים וכן לתגובות לטראומה של אחרים שחוו טראומה ממקור ראשון. טראומה משנית עשויה ללבוש אותה צורה כמו פוסט־טראומה הנגרמת מחשיפה ישירה למצבי טראומה. הביטוי של טראומה משנית נע על ציר שבין תגובה נורמטיבית למצבי לחץ ועד הפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD – Post Traumatic Stress Disorder).
לרוב, אנשי טיפול ופסיכולוגים הם אלו החשופים לטראומה משנית, אולם בימים אלו אנשי חינוך, ובמיוחד מורים ומנהלים, נחשפים גם הם למראות קשים ולדיווחים קשים העלולים לעורר את הטראומה.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה לפניכם מאמר שמכיל עקרונות להפחתת הסיכון לחוות פוסט־טראומה עבור אלו הנחשפים לטראומה משנית. העקרונות מתאימים במיוחד לאנשי טיפול ולארגונים המתמקדים בטיפול רגשי, אך גם לאנשי חינוך הנחשפים בעצמם לטראומה כזו וגם לארגונים חינוכיים שעובדיהם נמצאים בסיכון לחשיפה. העקרונות מופיעים בשני חלקים: חלק א׳ – המלצות לפעולה עבור מטפלים (ובהתאמה לצוותי הוראה העובדים עם נפגעי טראומה), וחלק ב׳ – המלצות לפעולה עבור ארגונים (שבהם הצוות עובד עם נפגעי טראומה).

המלצות לפעולה עבור מטפלים (ובהתאמה לצוותי הוראה העובדים עם נפגעי טראומה)
• לרכוש ידע מקדים בתחום לגבי הסיכונים הקיימים ולגבי אסטגטרגיות התמודדות
• לגבש אמונות ותפיסות עצמיות שיכולות לתת תחושת משמעות ומטרה
• להכיר את היכולות ואת המגבלות האישיות בעבודה מול טראומה
• לעשות ניטור רגשי ובדיקה של מצבי הנפשי תוך שימוש באסטרטגיות למיתון
• להשתמש באסטרטגיות להתמודדות ולטיפול
• לקיים שיתופי פעולה עם עמיתים
• לפנות לאנשי מקצוע לטיפול בחשיפה לטראומה משנית.

המלצות לפעולה עבור ארגונים (שבהם הצוות עובד עם נפגעי טראומה)
• לדאוג להדרכה ולאימון עבור עובדים הנמצאים בסיכון לטראומה
• לייצר סביבת עבודה המעניקה ביטחון פסיכולוגי ופיזי לעובדים
• להתאים את לוח הזמנים ואת מבנה העבודה כך שיפחית סיכון לטראומה
• להפגין מחויבות לרווחת העובדים באמצעות יישום מדיניות המקדמת את הנושא
• לספק לעובדים תמיכה רגשית-פסיכולוגית מקצועית
• לתת דוגמה אישית להתנהגות בריאה
• לפקח ולשים לב לכל שינוי בהתנהגות העובדים

קראו עוד >>

השפעת החופש הגדול על רווחתם ובריאותם הנפשית של תלמידים

היציאה לחופשת הקיץ נקשרת אצל רבים עם זמן להתחדשות, גדילה והטענות בכוחות מחודשים לקראת השנה הבאה. אולם חשוב לשים לב לכך שהחופש הגדול נחווה ומשפיע באופן שונה על תלמידים שונים. עם סיום שנת הלימודים הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מוקדשת לבחינת ההשפעה של היעדרות ממושכת ממסגרת חינוכית* על רווחתם ובריאותם הנפשית של תלמידים מרקעים שונים. הסקירה מציגה שני מחקרים מבריטניה (בלבד, ולא ממדינות נוספות) שהוקדשו לנושא: המאמר הראשון בחן את החוויות של תלמידים המגיעים מרקע חברתי-כלכלי גבוה ומרקע חברתי-כלכלי נמוך, במהלך חופשת הקיץ. בנוסף נבחן הקשר בין חוויות אלו לבין רווחתם הכוללת (השלומות) של תלמידים בתחילת שנת הלימודים. המאמר השני בחן את הקשר בין חופשת הקיץ לבריאות נפשית ויכולות שפתיות לאורך שנתיים. ממצאי המחקר מציירים תמונה מורכבת שבה פערים בבריאות הנפשית אכן מתפתחים במהלך חופשת הקיץ, אולם לא בכל גיל. המחקר לא מצא עדויות לכך שחופשת הקיץ תורמת להתפתחותם של פערים ביכולות המילוליות של תלמידים על רקע חברתי-כלכלי.
מחקרים אלו מחזקים את ההבנה כי בכל מקרה של היעדרות ממושכת מבית הספר ראוי לקבל את התלמידים בתשומת לב אישית, ולתת מקום להיכרות והקשבה אודות החוויות שעברו עליהם בחופשה (ובמיוחד אם מדובר במפגש עם מורה חדש עבור התלמידים).
*המחקרים נערכו לפני פרוץ מגפת הקורונה והסגרים שכפו גם הם היעדרות ממושכת מבית הספר.

קראו עוד >>

כיצר ניצור תפנית לטובה בבתי ספר הזקוקים לכך (Turnaround Schools)?

הובלת שינוי בית ספרי, הכולל שיפור בהישגים ובמדדים חינוכיים שונים, היא אתגר שמערכות חינוך רבות מתמודדות עימו. המחקר החינוכי מאפשר לבחון אסטרטגיות שונות לקידום שינוי שכזה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים בנושא זה. המחקר הראשון, מארצות הברית, מציג מטא־אנליזה של 35 מאמרים שעסקו בתהליכי שינוי במסגרת הרפורמה הפדרלית "No Child Left Behind". המחקר מצא כי דגמי פעולה הממוקדים בשינוי הדינמיקה החינוכית בתוך בית הספר הם בעלי השפעה חיובית. המאמר השני מציג סקירה של כמה סיבות מרכזיות לכך שלעיתים קרובות תוכניות תפנית בית ספרית נכשלות. בין הגורמים לכישלון התוכניות הללו הכותבים מונים: הגדרת מטרות לא־ריאליות, התמקדות בשיפור ציונים ולא בשיפור איכות החינוך הניתן לתלמידים, הטלת האחריות על המורים ולא על ההנהלה והתייחסות לתלמידים כאל מושאים סבילים של החינוך ולא כאל שותפים לו.

קראו עוד >>

כיצד תורמת מנהיגות הביניים לשיפור ההוראה ולהטמעת שינוי ארגוני בבית הספר?

הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים הבוחנים תהליכים בית ספריים מזווית המורה: שיפור ההוראה והטמעת שינוי ארגוני בית ספרי. המחקרים ממחישים כיצד הסתייעות בהנהגת ביניים מתוך צוות ההוראה חיונית בתהליכים אלה.
המחקר הראשון מציג ממצאים מסקר נרחב על למידה שיתופית, כלומר למידת מורות זו מזו. נמצא כי מדובר בפרקטיקה נפוצה וחיונית, אשר נעשית יעילה יותר ככל שהיא מוכרת ומקבלת מקום במערכת השעות. המחקר השני עקב אחר רפורמה חינוכית בבית ספר על־יסודי בשוודיה, והראה את החיוניות של "מנהיגות ביניים" – מורות שמובילות את הרפורמה.

קראו עוד >>

מה ידוע מהמחקר על הקשרים בין הרשת הסמנטית ליצירתיות?

במודל המקובל של הזיכרון במדעי הקוגניציה, רשת סמנטית היא מבנה קוגניטיבי שמייצג את מכלול הקשרים בין מושגים, מילים ועובדות המאוחסנים בזיכרון של אדם. רשת זו היא החלק האקספליסיטי (המפורש, explicit) של הזיכרון לטווח הארוך. הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שבוחנים את הקשר של הרשת הסמנטית ליצירתיות. המאמר הראשון בוחן את הקשר בין מבנה הזיכרון הסמנטי והרשת הסמנטית לבין יצירתיות. המאמר השני מרחיב את הבחינה של קשר זה להקשר החינוכי ובוחן אם יש הבדלים במבנים של הזיכרון הסמנטי וביצירתיות בין תלמידים בזרמי חינוך שונים – המונטסורי והמסורתי.

קראו עוד >>

כיצד ניתן ליישם הערכה מעצבת באופן אפקטיבי שמקדם למידה?

הערכה מעצבת היא הערכה שמתבצעת לאורך תהליכי הלמידה במטרה לשפר את הלמידה ולהתאימה לצורכי התלמידות והתלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו את השפעתה של הערכה מעצבת על הישגי תלמידים ואת המאפיינים של הערכה מעצבת אפקטיבית. המאמר הראשון מציג מחקר שערך ניתוח של נתונים ממחקר PISA מ־19 מדינות שונות, על מנת לבחון את ההשפעה של שימוש בפרקטיקות של הוראה מעצבת על הישגי התלמידים בתחום הקריאה. המאמר השני מציג סקירה שיטתית של 33 מחקרים כמותניים בהם נבחנו תכניות התערבות שיישמו שימוש בהערכה מעצבת במטרה לשפר הישגי למידה.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר