סוג מחקר 1: סקירת ספרות

דור האלפא – משחוק בלמידה – חלק א' (5)

הזמן הרב שילדי דור האלפא מקדישים לשימוש במכשירים דיגיטליים הוביל לפיתוח גישות פדגוגיות מבוססות משחק במסגרת תהליכי ההוראה והלמידה בבתי ספר. השימוש במשחקים ובלמידה מבוססת משחק בכיתות הלימוד יכול לתרום לעלייה במידת העניין של התלמיד ובמעורבותו בשיעור, להרחבת טווח הקשב שלו ולשיפור הישגיו הלימודיים. השימוש במשחוק ובלמידה המבוססת על משחק ממלא תפקיד חשוב בתהליך המרתן של שיטות ההוראה והלמידה המסורתיות, בהתנסות פעילה ובשימוש נרחב בעזרים טכנולוגיים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תקדיש שתי סקירות לעיון מורחב בשני מאמרים העוסקים בשימוש באסטרטגיית המשחוק ובלמידה מבוססת על משחק לטובת ההוראה לבני דור האלפא.
מחברי המאמרים שיסקרו מציינים בצד היתרונות התומכים במשחוק את התרומה האפשרית לקידום כישורים רגשיים, חברתיים וקוגניטיביים של התלמידים, ואף למוטיבציה ללמידה עצמית. בצד הסכנות מציינים הכותבים כי ישנן גם סוגיות ביקורתיות שראוי לשים אליהן לב, כגון חשש להגברת החרדה והורדת המוטיבציה ללמידה. פערי עניין מגדריים ונגישות למשחקים על רקע חברתי-כלכלי.
בחלק א' של הסקירה אודות משחוק נציג בהרחבה מאמר המבוסס על סקירה של 34 מחקרים שפורסמו בין השנים 2021-2017 ושעסקו בשימוש בטכניקת המשחוק בעת הוראת תלמידי דור האלפא בבית הספר היסודי (עד גיל 11). כותבי המאמר ביקשו לבחון האם טכניקות המשחוק הנפוצות אכן המשפרות את תהליכי הלמידה של בני דור האלפא.
הכותבים מגדירים משחוק כ" משחוק (gamification) כשימוש ברכיבים משחקיים בהקשרים שאינם משחקיים" ובהמשך מציעים שלוש טכניקות משחוק לפי מידת ההטמעה שלהן בלמידה כאשר הרמה שלישית היא העמוקה והשונה מהותית משתי קודמתיה:
1. משחוק מבני – המציין שימוש באלמנטים משחקיים כגון תגים ונקודות בתוך חומר לימודי "רגיל".
2. משחוק תוכני – המכיל משחק שמכוון ליעד לימודי הנפרד יחסית מהמשחק.
3. למידה מבוססת משחק – המציינת סביבת משחק שנוצרה כשזורה בתוך המטרה הלימודית.

תובנות מרכזיות
• לשימוש באסטרטגיית המשחוק ובלמידה מבוססת על משחק בתהליכי ההוראה והלמידה טמון פוטנציאל לפיתוח כישורים רגשיים, חברתיים וקוגניטיביים של התלמיד ובהגברת המוטיבציה שלו ללמידה.
• לצד הפוטנציאל שימוש במשחוק בלמידה עלול להוביל להגברת חרדה, הסטה מהנושא הלימודי לטובת המשחק בלבד, ולהשפעה הפוכה מהצופה על מוטיבציית הלומד העצמי.
• ראוי לשים לב בזמן הוראה משולבת משחק להבדלים מגדריים, לנגישות לתשתית הטכנולוגית, ולפערים על רקע חברתי-כלכלי בנגישות לטכנולוגיה.
• מאפייניהם הייחודיים של תלמידי דור האלפא הופכים את טכניקות המשחוק והלמידה המבוססת על משחק לאמצעים יעילים בתהליכי ההוראה והלמידה שלהם.
• הוראה משולבת משחק מיטבית מחייבת שינוי שיטות הוראה מסורתיות על ידי שילוב של שיטות למידה משחקיות המאופיינות בדרגה גבוהה של ויזואליות, אינטראקטיביות, רב־אופניות ובלתי־אמצעיות.

קראו עוד >>

תלמידי דור האלפא – מי הם? ומה האתגרים שהם מעמידים בפני מערכת החינוך? (1)

המונח "דור האלפא" מתייחס לאלו שנולדו מהעשור השני (2010) של המאה ה־21 לעידן של קישוריות גלובלית והתפתחות טכנולוגית מואצת ומשתנה תדיר. דור זה מתאפיין בהיכרות מעמיקה של רשתות חברתיות, טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות (כמו טלפונים חכמים) ופלטפורמות וירטואליות, המעניקות לו גישה מהירה לעולמות ידע ותוכן נרחבים. מאחר שילדי דור האלפא צפויים להיות המרכיב המרכזי של אוכלוסיית התלמידים בבתי הספר היסודיים והעל־יסודיים בעשורים הקרובים, היכרותם של אנשי הוראה וחינוך עם מאפייניו המרכזיים של דור זה חשובה כדי להתאים את תהליכי הלמידה של בני הדור לטכנולוגיה המתקדמת ולהבטיח את יצירתה של סביבת למידה המותאמת לצורכיהם הייחודיים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית תוקדש היום להצגת מאפייניו של דור האלפא, האתגרים שמעמידים מאפיינים אלו בפני צוותי הוראה וחינוך בבתי ספר יסודיים ודרכי התמודדות אפשריות עם אתגרים אלו. המאמר הראשון הוא סקירת ספרות המאגדת נתוני מחקרים קיימים בדבר מאפייניו התרבותיים, החברתיים והבין־אישיים של דור האלפא. כותבי המאמר מדגישים את חשיבות התאמתה של תוכנית הלימודים בבתי הספר לצרכיו של דור האלפא באמצעות העלאת מודעתם של צוותי החינוך לאתגרי ההוראה שמאפייניו הייחודיים של הדור מציבים וכן באמצעות שילובם של עזרים טכנולוגיים מתקדמים בכיתות הלימוד. המאמר השני מציג את תוצאותיו של ניתוח איכותני של עשרים ראיונות שנערכו עם עשרה מומחי טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) ועם עשרה אנשי חינוך באוניברסיטה שדנו בתפקידה העתידי של מערכת החינוך בדור האלפא ובאפשרות שילובה של טכנולוגיה חדשנית בתהליכי הלימוד. תוצאות המחקר מצביעות על הסכמה חלקית בקרב המרואיינים משתי הקבוצות באשר לתפקידם של מחשבים בתהליכי הלמידה ולשינויים הנחוצים במערכת החינוך כדי להבטיח התאמה מרבית בין צורכיהם של תלמידי דור האלפא ובין עזרי ההוראה והתכנים הנלמדים.
שני המאמרים מדגישים את התפקיד המרכזי של השימוש בעזרים טכנולוגיים מתקדמים בעיצוב חוויית הלימוד של דור האלפא ואת חשיבותם של עזרים אלה כמשאב הוראה המסייע בפיתוח כישורי למידה יעילים. כותבי המאמרים אף מדגישים את החשיבות של העמקת ההיכרות של אנשי הוראה וחינוך עם מאפייני דור האלפא כדי לסייע לראשונים לשפר את התקשורת עם תלמידיהם ולהתגבר על אתגרי ההוראה במציאות של התפתחות טכנולוגית מתמדת.
המלצות מרכזיות ליישום
• היכרותם של צוותי החינוך עם מאפייניהם של תלמידי דור האלפא חיונית להתמודדות יעילה עם האתגרים הפדגוגיים הנובעים ממאפיינים אלו ולשיפור התקשורת הבין־דורית בין מורים ותלמידים.
• רצוי לפעול להתאמתה של תוכנית הלימודים בבתי הספר כדי שתהלום את צרכיו של דור האלפא ואת שימושו התכוף בטכנולוגיה דיגיטלית.
• לשילובם של עזרים טכנולוגיים בתהליכי ההוראה והלמידה יש תפקיד מרכזי בשיפור חוויית הלמידה ובייעולה עבור תלמידי דור האלפא.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (7): תלמידים ממשפחות של משרתי צבא

בזמן המלחמה גדל מאוד מעגל הילדים ובני הנוער שמושפעים משירות ההורים בצבא בתפקידי לחימה או באזורים מסוכנים. בספרות המחקרית נצבר ידע על ילדים להורים בשירות צבאי, ונראה שלצד הסיכוי להגברת החוסן של הילדים הללו, ישנו פוטנציאל גם לפגיעה ולמצבי סיכון. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג מאמר המתאר את מכלול המחקר הקיים בנוגע לתפקידם של בתי ספר בתמיכה בילדים ונוער ממשפחות לוחמות ובהפחתת גורמי הסיכון שהם חשופים להם. במחקר מוצג מודל אקולוגי (המתייחס למספר רב של גורמים) לטיפוח ילדים ונוער בסיכון, ויישום המודל למשפחות לוחמות (בהן ישנו הורה, אח או אדם קרוב אחר שנמצא בשירות צבאי לוחם). החוקרים מדגישים את אקלים בית הספר ואת ההקשר החברתי שבתוכו בית הספר פועל כמקורות לחוסן ולתמיכה בהתפתחות טובה של ילדים ממשפחות לוחמות, על אף גורמי הסיכון שהם חשופים אליהם.

המלצות מרכזיות ליישום
• להגביר את המודעות של הצוות החינוכי למצב הסיכון שילדים ממשפחות לוחמות חשופים לו.
• לחשוב על שיתופי פעולה עם היחידה של בן המשפחה הלוחם כדי להעצים את התלמידים.
• ליצור מערך התנדבויות של הלוחמים בבית הספר.
• להעניק סיוע אקדמי וסיוע נפשי למשפחות הלוחמות בביתן וגם בהקשר הבית ספרי.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (1) – סקירת ספרות ומודל תיאורטי

את הסקירה הראשונה בסדרת "מקומו של בית הספר בזמן חירום", נקדיש לעיון במאמר שבחן את תפקודם ותפקידם של בתי ספר בתגובה לכמה אסונות טבע שהתרחשו בעולם, ומהם מצטייר בתי הספר כמוקד להתמודדות בזמן חירום ולשיקום שלאחריו עבור כלל הקהילה שנפגעה. בהסתמך על תיאורי מקרה מאסונות טבע שהתרחשו ביפן, באוסטרליה ובניו זילנד, המחברת מציעה לבחון את התנהלות בתי הספר תוך התייחסות לשלושת השלבים המרכזיים שמוכרים בתחום חקר האסונות: מוכנות, תגובה והחלמה. ועבור כל שלב לשאול מה תפקיד ביהס עבור אחת משלוש נקודות המבט הבאות: הקהילה, בית הספר והתלמידים. בסיכום המאמר הכותבת מציעה המלצות מעשיות להתמודדות בתי ספר לאחר אסון.
המלצות מרכזיות ליישום
• מומלץ לחלק את תוכנית העבודה לשלושה שלבים: הכנה, תגובה, שיקום.
• עבור כל שלב בתוכנית העבודה מומלץ להתייחס לשלוש נקודות מבט שונות: הקהילה, המרחב הבית ספרי, התלמידים.

• בשלב ההכנה מומלץ: לתכנן את מתקני בית הספר בצורה גמישה, כך שיוכלו לשמש למגוון צרכים קהילתיים. לפתח תרחישים לאסונות צפויים ולדרכי ההתמודדות. להכשיר את הנהגת בית הספר בנושא.
• בשלב ההתמודדות מומלץ: להגמיש את המרחב הבית ספרי לצרכי החירום של כלל הקהילה.
• בשלב השיקום מומלץ: לבסס שגרה עבור התלמידים (ביסוס סדר יום קבוע) תוך מתן מרחב לעיבוד רגשי (למשל דרך אומנות), ולאפשר במידת הצורך הסחה ממחשבות על האירוע האסוני (למשל דרך האזנה למוזיקה).

קראו עוד >>

כיצד משפיעים גורמים שונים על עבודתם של מורים חדשים?

הסקירה היומית שבין חגי תשרי מוקדשת גם היום למורים המתחילים את שנתם הראשונה במערכת. בסקירות קודמות התבוננו במודל החונכות למורים חדשים ובהקשרו הרחב כתוכניות ליווי בכניסה להוראה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תתמקד היום באתגרים המלווים מורים עם כניסתם למקצוע ההוראה. נבחן האם יש דרכים להקל על קשיים אלו, בדגש על תפיסת המסוגלות העצמית ואקלים בית ספרי.
המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית הממפה את האתגרים של מורים חדשים לחינוך גופני בבואם ליישם הוראה ממוקדת תלמיד. נמצא כי קיימים אתגרים בשלושה ערוצים: אמונותיהם של המורים ביכולותיהם, תפיסות והתנהגויות של התלמידים, ואתגרים חיצוניים. המאמר השני בוחן את הקשר בין תפיסת האקלים הבית ספרי על-ידי מורים חדשים לבין תפיסת המסוגלות העצמית שלהם. נמצא כי מורים שתפסו את אקלים בית הספר שבו פעלו כחיובי יותר, נטו להיות בעלי תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה יותר.
מסקנות והמלצות

מסקנות והמלצות ליישום
• מומלץ לקשר בין מורים חדשים ומורים ותיקים בתוך בית הספר.
• שיפור האקלים הבית ספרי מסייע בקליטת מורים חדשים.
• במיוחד מומלץ לקדם אקלים של תמיכה הדדית בין המורים.
• בהלימה עם סקירות קודמות, מומלץ להפעיל תוכנית חונכות למורים חדשים.

קראו עוד >>

איך כדאי לתמוך בכניסת מורים חדשים לתפקיד (מעבר לחונכות)?

תהליך הכנסתם של המורים באופן הדרגתי למקצוע ההוראה מכוון לסייע להם לפתח את הידע, הכישורים ונטיות הלב הדרושים להוראה אפקטיבית. מבין הפרקטיקות השונות, בנוסף על חונכות ניתן לציין: קבלת משוב על דרכי ההוראה, תצפיות במורים ותיקים, השתתפות בסדנאות או בקורסים ייעודיים, הקלות בלוחות הזמנים של ההוראה והסתייעות בעוזר הוראה בכיתה.
אולם אף שתמיכות כאלו נפוצות מאד כיום במדינות רבות, המחקר אודות סוגי התמיכה הרצויים והמאפיינים ההופכים אותה לאפקטיבית יותר (או פחות) הוא מועט באופן יחסי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים שבחנו את יעילותם של מודלים שונים לתמיכה בכניסה להוראה. המאמר הראשון בוחן וסוקר את הספרות האקדמית בנושא מאז אמצע המאה שעברה, ומציג את מגוון התוצאות (החיוביות) לתוכניות תמיכה במורים חדשים.
המאמר השני מתבסס על נתוני אורך בנוגע למורים בארצות הברית כדי לבחון את ההשפעה של תוכניות תמיכה על הישארותם בתפקיד ועל מניעת נשירתם.

מסקנות והמלצות ליישום
• להתחיל ליישם תוכניות תמיכה למורים (במידה ולא קיימת עדיין בבית הספר): לתוכניות אלה השפעה חיובית על יכולת ההוראה ותפיסות העצמי המקצועי של מורים חדשים, באופן המצמצם נשירה מהתפקיד.
• להתמקד במורים בשנתם הראשונה: תמיכה בקבוצה זו אפקטיבית יותר מאשר תמיכה בהמשך ותק ההוראה.
• בנוסף לחונכות: להציע מגוון דרכים להקלה על כניסת מורים לתפקיד.

קראו עוד >>

למה מורים מתכוונים כשהם מדברים על "חדשנות"?

חינוך לחדשנות הפך לתופעה רווחת במערכות חינוך רבות בעולם על רקע השינויים הטכנולוגיים התדירים של המאה ה־21. עם זאת מחקרים מראים כי ישנה אי־בהירות לגבי התוכן המבנה את המושג "חדשנות". הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים הבוחנים: כשמחנכים ומחנכות אומרים "חדשנות", למה הם מתכוונים?
המאמר הראשון סקר 43 מחקרים שהתפרסמו בין 2009 ל־2019 ואיתר כי לצד השונות הרבה בהגדרת המושג חדשנות קיימת אחידות יחסית מבחינה פדגוגית, הבאה לידי ביטוי ביישום של למידה מבוססת פרויקטים והוראה אינטרדיסציפלינרית השואבת ממגוון תחומי דעת. בנוסף הסקירה זיהתה מחסור בתיאוריה המסוגלת להעריך אילו תוכניות להוראת חדשנות אכן משפרות לטווח ארוך את המיומנויות הללו בקרב התלמידים. המאמר השני בדק כיצד מורים ומורות שלקחו חלק בתוכנית למידה ייעודית לחדשנות בתיכון בדנמרק הגדירו את היכולות הכלולות במושג חדשנות. הניתוח העלה כי המורים ביקשו להקנות לתלמידיהם במסגרת החינוך לחדשנות את המיומנויות הבאות: יצירתיות, שיתוף פעולה, התמצאות, פעולה ותקשורת.

קראו עוד >>

מהי יצירתיות וכיצד ניתן לקדם אותה בקרב תלמידות ותלמידים?

בעשורים האחרונים הפכה היצירתיות ליעד של מערכות חינוך בעולם. עם זאת, קיים פער בין מושא הרצון לבין היכולת בפועל לפתח יצירתיות בכיתה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה מאמר ופרק מספר הבוחנים את הגדרת היצירתיות ואת האופן שבו ניתן ליישם אותה בכיתה. המאמר הראשון דן בהגדרות של יצירתיות ומציע הגדרה חדשה שבה היצירתיות אינה תלויה בתוצר שלה אלא בשינוי בתפיסה של היוצר. המאמר השני, שהוא פרק מספר, דן בהרחבה בדרכים שבהן מורים יכולים לתמוך בהתפתחות של יצירתיות בשלוש רמות אותן מגדיר המאמר – "קטנה", "מקצועית" ו"גדולה".

קראו עוד >>

כיצד משפיעה מנהיגוּת ומעורבות מורות ומורים על מדדים חינוכיים מגוונים ועל שביעות רצונם ממקום עבודתם?

מורות ומורים מהווים אנשי מקצוע המחזיקים בידע מקצועי ייחודי. אחד המאפיינים הבולטים של היות "בעל מקצוע" הוא עצמאות בקבלת החלטות. מחקרים רבים מעידים על התועלת של מנהיגוּת של מורות ומורים והשפעתה על מדדים חינוכיים מגוונים. סקירה זו מביאה שני מאמרים הסוקרים את המחקר על האופן שבו מנהיגוּת כזו מתקיימת בפועל. המחקר הראשון כולל סקירה של 150 מחקרים שנערכו בין השנים 2017-2003 אודות מנהיגוּת מורות ומורים, ובוחנת את הגדרות התופעה ואת המאפיינים שלה בבית הספר. המחקר השני העמיק לתוך הדינמיקה של קבלת החלטות בבית הספר – בין המנהל או המנהלת לצוות המורות והמורים שלו. על בסיס מסד נתונים רחב, נמצא כי ככל שצוותי ההוראה היו מעורבים יותר בקבלת החלטות וככל שהמרחק (power distance) בינם לבין מנהל או מנהלת בית הספר קטן, כך גדלה שביעות רצונם ממקום העבודה.

קראו עוד >>

מהי גישת השיפור המתמשך ואיך ניתן להשתמש בה בעבודת בית הספר?

שיפור מתמשך (Continuous Improvement) היא גישה מעולם הניהול להטמעה של שינויים בארגונים. הגישה כוללת ארגז כלים להטמעה מחזורית של שינויים החל בשלבי התכנון, עבור בביצוע, ברפלקציה וכלה בעדכון האסטרטגיות ששימשו להכנסת השינוי. המחקר בנושא השיפור המתמשך מקורו בתחום ניהול הייצור, והקישור לתחום החינוך נעשה בעיקר במחקר על חינוך מבוגרים ועל השכלה גבוהה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת שני מאמרים העוסקים בשאלה: מהי גישת השיפור המתמשך ואיך משתמשים בה בעבודת בית הספר? המאמר הראשון, מתחום הניהול, מגדיר את גישת השיפור המתמשך בארגונים ומציג יישומים שלה מאז המאה ה־19. המאמר השני, מתחום החינוך, עוסק בזיהוי הגורמים המקדמים יישום של הגישה בבתי ספר בכל שלבי החינוך.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר