נושא 2: מדיניות ומנהל

עזיבה של מורות ומורים את מקצוע ההוראה מהווה אתגר מורכב למערכות חינוך, אשר לו היבטים כלכליים וחינוכיים רבים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים את השאלה האם ניתן לזהות ולאפיין את הגורמים המובילים לעזיבת מקצוע ההוראה.
המחקר הראשון שנערך במכון אננברג באוניברסיטת בראון בחן את הקשר בין דיווח של מורים לגבי כוונה לעזוב את מקצוע ההוראה או לעבור בית ספר, לבין מימוש כוונות אלה בפועל. נמצא כי ישנו קשר חזק בין כוונות למתרחש בפועל, אך כי קשר זה הינו מורכב, ומושפע מגורמים שונים ומתחושות של מורים לגבי רמת התמיכה והשייכות שלהם למקצוע ולבית הספר.
המאמר השני בחן בעזרת ראיונות ושאלונים את הגורמים לעזיבתם של מורים במדינת יוטה בארצות הברית. ממצאי המחקר מצביעים על שישה גורמים מרכזיים שזוהו כמשמעותיים בתהליך העזיבה: עומס עבודה, מידת הלחץ, תפיסת התפקיד, תחושת המקצועיות, מערכות יחסים עם עמיתים, ורגשות שליליים ביחס למקצוע.

היכולת להתחדש ולהשתנות תוך כדי תנועה הינה מהותית למערכות וארגונים. לכבוד חג הפסח והרמדאן, הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת בתהליכי התחדשות, למידה ושינוי.
המחקר הראשון בחן כיצד עשויים צוותי מורים מובילים (Teacher Leaders) להוביל תהליכי שינוי בבתי הספר. נמצא כי הבנת השפעת ההקשר הבית ספרי והשפעתם של בעלי העניין על תפקידו ותפקודו של בית הספר היוו גורם משמעותי בהצלחתם של הצוותים בהובלת שינוי.
המאמר השני מציע לראות את משבר הקורונה כהזדמנות לחשיבה מחדש על תפקידן והבנייתן של מערכות חינוך. כותבי המאמר מבקשים להציב את עקרון שיתוף הפעולה כמוקד חינוכי מרכזי, ולחדש את התפיסות המערכתיות והבית ספריות בהתאם אליו.

ענף מחקרי אשר התפתח בשנים האחרונות ונקרא מדעי הטיוב (Improvement Science) מבקש לאתר כלים שיכולים לסייע לארגונים ומוסדות בטיוב עבודתם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים האם וכיצד ניתן ליישם ענף מחקרי זה לטיוב מערכות חינוך.
המחקר הראשון אפיין וניתח שבע אסטרטגיות לטיוב מערכות חינוך שיושמו ברחבי ארצות הברית, ומציג את המאפיינים המרכזיים של כל אחת מהן, הדמיון והשוני ביניהן.
המחקר השני עסק בגישה לטיוב מערכות הנקראת גישת השיפור המתמיד (CI – Continuous Improvement), ובחן האם היא עשויה לתרום גם ביישום של מטרות ערכיות כגון קידום הוגנות במערכת.

המעבר ללמידה והוראה מקוונת השפיע בצורה שונה על תלמידים ומשפחות מרקעים שונים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את השאלה מה הם המאפיינים של תלמידים שבוחרים בלמידה מקוונת, וכיצד היא משפיעה על משתנים כמו נוכחות והישגים?
המאמר הראשון בחן את הקשרים שהתקיימו בין מאפייני משפחות, עמדותיהן ביחס ללמידה המקוונת והישגי תלמידים בזמן המגפה בלוס אנג'לס. נמצא כי על אף שהלמידה מרחוק השפיעה לטובה על נוכחות של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, היא פגעה בהישגים שלהם.
המאמר השני בחן מה הם המאפיינים של תלמידים שבחרו בלמידה מקוונת בתקופה שקדמה למגפת הקורונה במדינת אוהיו. נמצא כי תלמידים שנרשמו לבתי הספר המקוונים היו בעלי הישגי עבר נמוכים יותר, ובעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך יותר.

שונות בלמידה של מגוון התלמידים הלומדים יחד בכיתה אחת נתפסת כאתגר במקצוע ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום האם תוכנות למידה מותאמות אישית עשויות לתרום להתמודדות עם אתגר זה, וכיצד?
המאמר הראשון בחן כיצד שימוש בלומדה (Educational Software) המתאימה את עצמה ללומד וחוזרת איתו על חומר משיעורים קודמים משפיע על הישגי תלמידים. נמצא שהשיפור בהישגי התלמידים לא היה משמעותי וכי הלומדה בפני עצמה אינה מספקת ככלי לצמצום הפערים.
המאמר השני בחן מספר מקרי בוחן של בתי ספר שביקשו ליישם למידה מותאמת אישית בכל היבטי בית הספר, בין היתר באמצעות טכנולוגיות ללמידה מותאמת אישית (Personalized Learning). המחקר מצא כי יישום של לומדות אינו מספק וכי יש להטמיע את השינוי גם בתפיסת ההוראה ותפקיד המורה, מבנה הלימודים ומערכות היחסים בבית הספר.

גיוס מועמדים להוראה הוא תהליך חשוב ומאתגר, בין היתר בגלל המורכבות של תפקיד המורה והצורך של מורים לאחוז ביכולות ובמיומנויות מגוונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בדרכים לטיוב תהליכי גיוס מועמדים להוראה ומורים.
המאמר הראשון ערך סקירה של 32 מחקרים, על מנת לבחון האם ישנם מדדים שתורמים לחיזוי ההצלחה של מועמד להוראה בתפקיד. נמצא כי מדדים אקדמיים ומדדים בלתי אקדמיים הינם יעילים באותה מידה לחיזוי ההצלחה בתפקידי הוראה.
המאמר השני בחן האם גיוס מוקדם של מורים מאפשר לבתי הספר יתרון בבחירה מתוך מבחר רחב יותר של מועמדים והרכבת כוח הוראה איכותי. נמצא כי לבתי ספר שהתחילו בגיוס מוקדם יותר לא היה יתרון בגיוס כוח הוראה איכותי יותר על פני בתי ספר שהתחילו בגיוס מאוחר יותר, אך כי יש חשיבות לסיום תהליכי הגיוס לפני תחילת שנת הלימודים.

בעשורים האחרונים ישנה מגמה בולטת במערכות חינוך רבות בעולם של הרחבת האוטונומיה למנהלי ומנהלות בתי ספר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בשאלה כיצד עשויה וצריכה מערכת חינוך לתמוך במנהלי בתי ספר במילוי תפקידם, אשר התרחב והשתנה?
המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית של למעלה מ-60 מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים, ובחנו את תפקידם של מחוזות בתמיכה וליווי של מנהלים. הממצאים מראים כי ישנה חשיבות גבוהה לליווי (Mentoring) של מנהלים, וכי במחוזות שתופסים את המנהלים כלומדים (Learners) בפני עצמם, עלה הסיכוי להצלחתם בתפקיד.
המאמר השני בחן כיצד השפיעו מגמות השינוי בתפקיד המנהל על תפיסת הפיקוח ותפקיד הרשות המפקחת בגרמניה. נמצא כי ישנו צורך בחשיבה והגדרה מחודשת של תפקיד הפיקוח, והפיכתו לכזה שמייצר תהליכי ליווי משמעותיים, משנה את המבנה ההיררכי שהיה נהוג בעבר, ובונה רשת (Network) מקצועית עם המנהלים.