נושא 2: אוריינות דיגיטלית

דור האלפא – שימוש בטלפונים להוראה – חלק ב' (4)

השילוב של טלפונים חכמים בתהליכי הוראה ולמידה בבית הספר – יתרון או חסרון? חלק ב' (4)
ילידי "דור האלפא" נולדים ומתבגרים בעולם של חידושים דיגיטליים והתפתחות טכנולוגית מואצת. כישוריהם של תלמידי דור האלפא וסגנונות הלימוד שלהם משקפים את הסביבה הטכנולוגית שבה גדלו. יתרונם המרכזי של עזרי למידה המבוססים על טכנולוגיות ניידות, כמו טלפונים חכמים, הוא סיועם ביצירתה של למידה מותאמת אישית, שיתופית, גמישה, הקשרית וקוֹנְסְטְרוּקְטִיבִית, המסייעת בהגדלת המעורבות והעניין של תלמידי דור האלפא בנעשה בשיעור ובחומר הנלמד. אולם שילובם של טלפונים חכמים בתהליכי הלימוד לבדו אינו מספיק כדי להבטיח יתרון זה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש לשני מאמרים הדנים בהתאמות ובשינויים שיש לערוך בשיטות ההוראה והפדגוגיה הקיימות כדי להבטיח שילוב נאות ומועיל של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד. המאמר הראשון מציע סקירת ספרות שבדקה את התנאים הנדרשים כדי לאפשר שילוב מוצלח בין טלפונים חכמים ובין פדגוגיה ותכנים לימודיים. הכותבים מסתייעים במושג "סביבות למידה חכמות", המבקש לתאר מרחב בו מתקיים שילוב דינמי בין תוכן, פדגוגיה וטכנולוגיה. המאמר השני מתאר מקרה בוחן של שימוש בטלפונים חכמים בכיתות הלימוד בבית ספר יסודי בסינגפור. כותבי המאמר מסבירים כי מקרה הבוחן הנדון מדגים את חשיבות תפיסתם של טלפונים חכמים לא רק כתוספי הוראה אלא כעזרי הוראה חיוניים. כשטלפונים חכמים נתפסים כעזרי הוראה חיוניים, השימוש בהם נעשה תכוף ועקבי ומערב אסטרטגיות הוראה ולמידה פעילות שמשפרות בתורן את ביצועי התלמידים ואת הישגיהם. כותבי המאמרים ממליצים על שילוב טלפונים חכמים כעזרי הוראה בכיתות ורואים בהם כלי חשוב לקידומה של למידה מותאמת אישית ההולמת את ההתפתחויות הטכנולוגיות של המאה ה־21. עם זאת הם מדגישים כי הטמעה של טכנולוגיות ושל עזרי למידה דיגיטליים בתהליך הלמידה דורשת שינוי פדגוגי מתאים, כמו מעבר מהוראה ממוקדת מורה ללמידה ממוקדת תלמיד, שבה יתפקדו המורים כמתווכים וכתומכים בתהליך הלמידה, וכן הקפדה על פיתוח כישורים כמו יצירתיות וכושר המצאה, תקשורת בין־אישית ושיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות. השילוב בין השימוש בטלפונים חכמים כעזר לימודי ובין שיטות הוראה ולמידה חדשניות יאפשר לתלמידי דור האלפא לא רק להגיע להישגים לימודיים טובים יותר אלא גם לפתח את הכישורים הדרושים להשתלבות עתידית מיטבית בחברת המאה ה־21.

המלצות מרכזיות ליישום
• על השילוב של טלפונים חכמים בתהליכי הלמידה בכיתות להיות מלווה ביצירתן של סביבות למידה חכמות שיקדמו למידה מותאמת אישית וממוקדת בתלמיד שבהן יתפקדו המורים כתומכי למידה.
• שילוב מיטבי של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד מחייב את תפיסתם לא כתוספי הוראה אלא כחלק חיוני ובלתי־נפרד מתהליכי ההוראה. משמעות הדבר היא שהשימוש בטלפונים חכמים יהיה תכוף, עקבי ויערב אסטרטגיות הוראה ולמידה פעילות ודינמיות.
• רצוי כי השילוב של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד יערב גם פיתוח שיטות הוראה ולמידה שישימו דגש על יצירתיות אצל המורים ואצל התלמידים ויאפשרו להם לתפקד כיוצרי תוכן עצמאיים ופעילים.

קראו עוד >>

כיצד תורם שימוש בנתונים אמיתיים לפיתוח אוריינות מידע ואוריינות מדעית?

ככל שהחברה המודרנית מסתמכת על מידע ונתונים, כך חיוני יותר ללמוד כיצד להבין אותם. בפיתוח אוריינות מידע, קיימים יתרונות להסתמכות על נתונים ועל מידע אותנטיים – כאלו שנאספים אודות תופעות בעולם האמיתי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים הבוחנים את היתרונות הללו. המאמר הראשון דן, באופן תיאורטי, ביתרונות שבשימוש במידע מדעי אמיתי לצורכי הוראה של מקצועות המדעים בבית הספר. המאמר השני מישראל, מתאר גישה להקניית אוריינות מידע ואוריינות דיגיטלית המתבססת על שימוש בנתונים אמיתיים ללימודי ביולוגיה, ואת המקורות התיאורטיים עליהם התבססו מפתחי הגישה.

קראו עוד >>

מהם היתרונות והחסרונות של שילוב טכנולוגיה בחינוך?

שילוב של טכנולוגיה בחינוך, המכונה בקיצור אד-טק (Ed-Tech, Educational Technology), הפך בשנים האחרונות לרווח במערכות חינוך רבות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבוחנים שימוש בטכנולוגיות חינוכיות בשדה החינוך.
המאמר הראשון בוחן את השימוש בטכנולוגיה בחינוך אשר הולך וגובר בזמן משבר האקלים העולמי. כותב המאמר מבקש לבחון כיצד ניתן ליישם עקרונות של קיימות (Sustainability) גם בשימוש ויישום של טכנולוגיות חינוכיות.
המאמר השני בדק כיצד משפיע שילוב של תלמידות ותלמידים בתהליכי עיצוב ופיתוח של מוצרי טכנולוגיה חינוכית על התלמידים ועל התוצרים, ומצא כי שילוב זה היה משמעותי עבור התלמידות שהשתתפו בתהליך וגם עבור טיוב תהליך הפיתוח.

קראו עוד >>

כיצד ניתן להתמודד עם בריונות רשת?

בריונות ברשת מהווה תופעה רחבת היקף. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בשאלה כיצד יכולים מוסדות חינוך לפעול על מנת להתמודד בצורה אפקטיבית עם תופעת הבריונות ברשת?
המחקר הראשון שנערך בישראל בחן תכנית התערבות להפחתת בריונות בוואטסאפ, ומצא כי היא הביאה לירידה משמעותית בבריונות בוואטסאפ, ולשיפור באקלים הכיתתי.
המאמר השני ערך סקירה שיטתית של מחקרים שבחנו תכנית התערבות למניעת בריונות ברשת באירופה, באוסטרליה ובארצות הברית, ומצא כי תוכניות התערבות חינוכיות אכן יעילות במניעת בריונות ברשת ובממוצע מובילות להפחתה של 9%-15% במעשי בריונות ברשת.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר