נושא 2: מדיניות ומנהל

אילו גורמים מתווכים מנבאים את המידה בה השפיעה מגפת הקורונה על שלומות צוותי הוראה?

במהלך משבר הקורונה מתמודדים צוותי ההוראה עם אתגרים אישיים רבים, ובנוסף אליהם, נחשפים גם לקשיים של תלמידים ומשפחותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד הושפעה שלומותם (well-being) של מורים ממשבר הקורונה ומהשלכותיו?
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי ובחן את שלומותם של המורים בישראל בחינוך היהודי ממלכתי, היהודי ממלכתי-דתי והערבי. נמצא כי בכל קבוצות האוכלוסייה מורים ומורות רבים חווים מצוקה, שחיקה ותשישות חמלה (compassion fatigue).
המחקר השני בחן את שלומותם של מחנכים לגיל הרך באוסטרליה במהלך משבר הקורונה, ומצא כי רובם דיווחו על השפעה שלילית על שלומותם, אך כי תמיכה ארגונית היוותה גורם חוסן לתחושה זו.

קראו עוד >>

האם ניתן להתמודד עם שחיקת מורים?

שחיקה (Burnout) מהווה גורם סיכון משמעותי עבור מורות ומורים במערכות חינוך. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בתופעת השחיקה ובגורמי הסיכון המשפיעים עליה.
המאמר הראשון בחן את שחיקתם של מורים בבתי ספר יסודיים בפינלנד, ומצא כי הגורמים המשפיעים על שחיקה קשורים בתפקיד המורה (מחנכת, מורה מקצועית וכו') ובמאפיינים של גודל כיתה וגיל התלמידים.
המאמר השני בחן את השפעותיו של הלחץ בתקופת הקורונה על שחיקת מורים בארצות הברית, ומצא רמות גבוהות של לחץ ושחיקה בקרב מורות ומורים עבורן נדרש מענה ברמה המערכתית לצד בחינת האפשרויות לסיוע בהפחתתם.

קראו עוד >>

אילו גורמים מאפשרים שינויים במערכות חינוך ובמוסדות לימוד?

הובלה והנעה של שינויים במערכות חינוך הינם תהליכים מורכבים, שדורשים תמיכה רבה מצד גורמים רבים בשדה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שמנתחים את הגורמים התורמים להצלחת תהליכי שינוי במערכות חינוך. המאמר הראשון מבקש להתייחס למערכות חינוך כמערכות אקולוגיות אשר שמות דגש על ראיית המערכת על מכלול חלקיה, חיבור בין השחקנים השונים בשדה ויצירת שיתוף פעולה ומידע ביניהם. לדברי הכותבת תפיסה של מערכות חינוך כמערכות אקולוגיות חיונית להצלחת רפורמות חינוכיות. המאמר השני ליווה 13 תהליכי שינוי במוסדות חינוך ובחן את המאפיינים אשר שתרמו לקידום החזון והובלת השינוי. נמצא כי תיאום ציפיות בתהליך, זיהוי ושיתוף של בעלי העניין ושימוש בתקשורת מעצבת (Formative Communication) תרמו משמעותית להצלחת השינויים.

קראו עוד >>

כיצד משפיע ביזור סמכויות למוסדות חינוך על האוטונומיה של צוות ההוראה?

הענקת אחריות ושיתוף מורים בתהליכי קבלת החלטות בבתי הספר הינה מגמה בולטת במדיניות חינוכית בעשורים האחרונים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום האם מדיניות זו אכן מצליחה להתממש בשטח. המאמר הראשון השווה נתונים מ-33 מדינות אשר נאספו בשנים 2000 ו-2015, ובחן האם ניכר שינוי בחלוקת האחריות בשדה בין הרשויות, המנהלים והמורים. ההשוואה מראה כי בכל המדינות מורים איבדו מסמכותם בזמן שחלף, בעוד שתחומי האחריות של מנהלים ורשויות ממשלתיות התרחבו. המאמר השני בחן האם קיים פער בין תפיסות של מנהלים ומורים ביחס למעורבות ושותפות של מורים בתהליכי קבלת החלטות ב29 מדינות וביניהן ישראל. נמצא כי מנהלים דיווחו כי שיתוף כזה בקבלת ההחלטות בבית הספר מתקיים, בעוד שמורים נטו שלא להסכים, והתקיים קשר בין פער בתפיסת השותפים ובין אי שביעות רצון של מורים בעבודתם.

קראו עוד >>

אילו הטיות קיימות בהערכת מורים?

הערכת מורים מהווה אתגר מורכב עבור מערכות חינוך רבות ברחבי העולם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בתהליכי הערכת מורים בארצות הברית. המאמר הראשון בחן את הפערים בתוצאות ההערכה בין מורים מקבוצת הרוב למורים מקבוצות מיעוט בשיקגו. המאמר מצא כי חלק מהפערים מושפעים מהבדלים בסביבת העבודה, אשר מושפעת מהרקע של התלמידים, ומרמת התמיכה הארגונית אותה מקבלים מורים. המאמר השני בחן את המאפיינים של מוצא ומגדר בקרב מורים שקיבלו הערכה נמוכה במישיגן. המחקר מצא כי הערכה עתירת סיכון עשויה להשפיע לרעה על מורים ומורות מקבוצות מיעוט.

קראו עוד >>

האם ניתן לחזות נשירת תלמידים?

זיהוי מוקדם של תלמידים הנמצאים בסיכון לנשירה מבית הספר הינו מרכיב חשוב במניעת נשירה שמאפשר מתן תמיכה לתלמידים אלו מבעוד מועד. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו מה הם המאפיינים שניתן לזהות באופן מקדים כסממנים של סיכון לנשירה?
המאמר הראשון בחן מודל לחיזוי נשירת תלמידים בתיכון בארצות הברית, אשר מבוסס על מדדי נוכחות, אי השלמת קורסי לימוד וממוצע ציונים בסיום חטה"ב, ומצא כי המודל מצליח לנבא נשירה בתיכון באופן שעשוי לסייע רבות במניעתה בעתיד.
המאמר השני בחן האם מעברים רבים בין בתי ספר (שלא מסיבות מבניות) מהווים אינדיקציה לסיכון לנשירה. נמצא כי קיים קשר בין מעברים מרובים לסיכון לנשירה ולהישגים נמוכים, אך חשוב לציין כי מעברים מרובים קשורים מלכתחילה במאפייני רקע כמו מצב סוציו-אקונומי נמוך ושייכות לאוכלוסיות מיעוט.

קראו עוד >>

אילו גורמים מאפשרים לבתי ספר מוחלשים לשגשג לאורך זמן?

כיצד ניתן לקדם תהליכי שינוי בבתי ספר ולהצליח לשמר אותם לאורך זמן? הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בקידום תהליכי שינוי בבתי ספר.
המאמר הראשון בחן רפורמה בארצות הברית אשר העבירה את הניהול של בתי ספר בעלי הישגים נמוכים לגופים פרטיים בשיטת הזיכיון (Charter), ומצא כי שיטה זו לא בהכרח מקדמת את המטרות אשר עבורן העבירה המדינה את הניהול לגופים אלו.
המאמר השני ערך סקירה שיטתית של מחקרים בנושא של סוגי מנהיגות ומצא 42 פרקטיקות מנהיגות אשר עשויות לתרום לשינוי של בתי ספר, ולשימור של שינוי זה לאורך זמן.

קראו עוד >>

כיצד להטמיע באופן יעיל את גישת ה-SEL במערכות חינוך?

למידה חברתית רגשית (SEL) הפכה בשנים האחרונות לאחת ממגמות החינוך הבולטות ביותר. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום באופן בו הוטמע SEL במערכות חינוך, והשפעתו עליהן.
המאמר הראשון בחן תפיסות של מנהלים בארצות הברית לגבי חשיבות ההטמעה של SEL ואת האתגרים שהם זיהו בהטמעה של SEL, ומצא הסכמה גורפת על חשיבותו, לצד מחסור בהכשרה של צוותי ההוראה ומחסור בעדויות מחקריות אודות ההצלחה של SEL בבתי ספר המקשה על יישום מיטבי ועל התמודדות עם התנגדויות ליישום.
המאמר השני בחן את מגמת ההטמעה של SEL בבתי ספר בשילוב עם התחזקות המגמה לקידום מדיניות מבוססת נתונים בעולם וכיצד הן מושפעות זו מזו, ומצא כי שילוב זה מייצר מאגרי נתונים חדשים על שלומות התלמידים, אשר מאפשרים קידום והטמעה מיטבית של SEL בבתי ספר לצד שימוש אפשרי עתידי בהקשרים של שלומות כח העבודה.

קראו עוד >>

האם החינוך הבלתי פורמאלי מותאם להתמודדות עם אתגרי הקורונה?

החינוך הבלתי פורמאלי מציע מרחב חינוכי שמזמן התנסויות ופעילויות מגוונות במטרה לקדם עצמאות, אחריות, שייכות ועוד. על רקע זה עולה השאלה מה מקומם של עקרונות הפעולה של החינוך הבלתי פורמאלי ביחס לחינוך הפורמאלי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום מחקרים שעוסקים בשאלה כיצד באו לידי ביטוי מאפייני החינוך הבלתי פורמאלי במעבר לחינוך מרחוק בזמן הקורונה, וכיצד הם יכולים לתרום למערכות חינוך לאחר הקורונה.
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי והתמקד בדרכי הפעולה של תנועות הנוער בסגר הראשון. המחקר מצא כי המאפיינים הייחודיים של תנועות הנוער אפשרו להן להתאים את פעילותן ולהוות מקום בטוח לחניכים גם מרחוק.
המאמר השני בחן את החינוך הבלתי פורמאלי בארצות הברית ככלי לשיקום מערכת החינוך לאחר הקורונה, ומציע להכיר בו כמרכיב חיוני בתהליכים חינוכיים ולא כמרכיב תוספתי.

קראו עוד >>

מה ניתן ללמוד מהמחקר על אודות המאמצים לקידום תחום החינוך לגיל הרך?

חשיבותו של החינוך לגיל הרך ושל ההשקעה באיכותו ידועה זה מכבר, אך נשאלת השאלה כיצד יש לפעול לקידומו. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים באיכות ההוראה בגיל הרך וכיצד ניתן לשפר ולטייב אותה.
המאמר הראשון בחן כיצד משפיעה הכשרה יעודית ארוכת טווח על התפיסה העצמית של מחנכות לגיל הרך, ומצא כי זו השפיעה לחיוב על התפיסה העצמית של מחנכות לגיל הרך ועל התמקצעותן.
המאמר השני בחן בניתוח היסטורי את מושג האיכות שהוצב כמטרה עבור מערכת החינוך לגיל הרך בבריטניה, ומצא כי הצבת מושג האיכות כמטרה שהגדרתה עמומה הובילה הלכה למעשה לירידה במספר מדדי איכות המקובלים בשדה החינוך.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר