נושא 2: מעמד המורה

כיצד משפיעים גורמים שונים על עבודתם של מורים חדשים?

הסקירה היומית שבין חגי תשרי מוקדשת גם היום למורים המתחילים את שנתם הראשונה במערכת. בסקירות קודמות התבוננו במודל החונכות למורים חדשים ובהקשרו הרחב כתוכניות ליווי בכניסה להוראה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תתמקד היום באתגרים המלווים מורים עם כניסתם למקצוע ההוראה. נבחן האם יש דרכים להקל על קשיים אלו, בדגש על תפיסת המסוגלות העצמית ואקלים בית ספרי.
המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית הממפה את האתגרים של מורים חדשים לחינוך גופני בבואם ליישם הוראה ממוקדת תלמיד. נמצא כי קיימים אתגרים בשלושה ערוצים: אמונותיהם של המורים ביכולותיהם, תפיסות והתנהגויות של התלמידים, ואתגרים חיצוניים. המאמר השני בוחן את הקשר בין תפיסת האקלים הבית ספרי על-ידי מורים חדשים לבין תפיסת המסוגלות העצמית שלהם. נמצא כי מורים שתפסו את אקלים בית הספר שבו פעלו כחיובי יותר, נטו להיות בעלי תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה יותר.
מסקנות והמלצות

מסקנות והמלצות ליישום
• מומלץ לקשר בין מורים חדשים ומורים ותיקים בתוך בית הספר.
• שיפור האקלים הבית ספרי מסייע בקליטת מורים חדשים.
• במיוחד מומלץ לקדם אקלים של תמיכה הדדית בין המורים.
• בהלימה עם סקירות קודמות, מומלץ להפעיל תוכנית חונכות למורים חדשים.

קראו עוד >>

איך כדאי לתמוך בכניסת מורים חדשים לתפקיד (מעבר לחונכות)?

תהליך הכנסתם של המורים באופן הדרגתי למקצוע ההוראה מכוון לסייע להם לפתח את הידע, הכישורים ונטיות הלב הדרושים להוראה אפקטיבית. מבין הפרקטיקות השונות, בנוסף על חונכות ניתן לציין: קבלת משוב על דרכי ההוראה, תצפיות במורים ותיקים, השתתפות בסדנאות או בקורסים ייעודיים, הקלות בלוחות הזמנים של ההוראה והסתייעות בעוזר הוראה בכיתה.
אולם אף שתמיכות כאלו נפוצות מאד כיום במדינות רבות, המחקר אודות סוגי התמיכה הרצויים והמאפיינים ההופכים אותה לאפקטיבית יותר (או פחות) הוא מועט באופן יחסי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים שבחנו את יעילותם של מודלים שונים לתמיכה בכניסה להוראה. המאמר הראשון בוחן וסוקר את הספרות האקדמית בנושא מאז אמצע המאה שעברה, ומציג את מגוון התוצאות (החיוביות) לתוכניות תמיכה במורים חדשים.
המאמר השני מתבסס על נתוני אורך בנוגע למורים בארצות הברית כדי לבחון את ההשפעה של תוכניות תמיכה על הישארותם בתפקיד ועל מניעת נשירתם.

מסקנות והמלצות ליישום
• להתחיל ליישם תוכניות תמיכה למורים (במידה ולא קיימת עדיין בבית הספר): לתוכניות אלה השפעה חיובית על יכולת ההוראה ותפיסות העצמי המקצועי של מורים חדשים, באופן המצמצם נשירה מהתפקיד.
• להתמקד במורים בשנתם הראשונה: תמיכה בקבוצה זו אפקטיבית יותר מאשר תמיכה בהמשך ותק ההוראה.
• בנוסף לחונכות: להציע מגוון דרכים להקלה על כניסת מורים לתפקיד.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם שותפות ומעורבות של מורים בתכנון ויישום של רפורמות?

אחת התובנות החשובות בחקר מדיניות החינוך היא כי למורות ולמורים תפקיד של ממש בתכנון של רפורמה חינוכית. הן אלו המיישמות בפועל כל רפורמה, ולידע המקצועי שלהן ישנה חשיבות רבה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו פרקטיקות לשיתוף מורות ומורים בתהליכי תכנון ויישום רפורמות. המאמר הראשון מציג תובנות לגבי השינויים בתפיסת תפקיד המורות והמורים ביישום רפורמות ב-20 השנים האחרונות. נכללות בו גם עצות מעשיות כיצד לגייס מורות ומורים לצורך תכנון רפורמות בחינוך, יישומן והערכתן. המאמר השני בחן שני מקרים של קבוצות תכנון המורכבות ממורות ומורים בהולנד, ומסיק מסקנות לגבי הדרכים בהן ניתן לקדם וליישם מומחיות של צוותי מורות ומורים בתכנון רפורמות.

קראו עוד >>

מהן ההשלכות של הרחבת השימוש בכוח עזר בחינוך?

מגמה בולטת בארצות הברית בעשורים האחרונים הינה עלייה במספר אנשי כוח העזר החינוכי (Paraeducators), כגון עוזרי הוראה וסייעות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את מאפייני תפקיד הסייעות, התפיסות לגביו ותהליכי מדיניות שהשפיעו עליו בארצות הברית בעשורים האחרונים.
המאמר הראשון בחן כיצד נתפס תפקיד הסייעת בקרב הצוות החינוכי איתו היא עובדת, ומצא כי ככל שהסייעת נתפסה כחלק משמעותי ואינטגרלי יותר מהצוות, כך עלתה שביעות הרצון של המורים, ההורים והסייעת מתפקידה ותפקודה.
התקציר השני הינו נייר מדיניות של מכון אנננברג באוניברסיטת בראון שבחן את המגמות בהיקפי העסקה של כוח עזר חינוכי, מאפייני התפקיד ותנאי ההעסקה של עובדים אלו בארהב.

קראו עוד >>

מהי תפיסת מסוגלות עצמית של מורים ומהן השלכותיה?

התפיסה העצמית של מורים את יכולותיהם ואת המסוגלות שלהם משפיעה על היבטים רבים, וביניהם הישגי תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בתפיסת המסוגלות עצמית (Self Efficacy) של מורים, כיחידים וכצוות, ובהיבטים השונים המושפעים ממנה.
המאמר הראשון ערך ניתוח של 36 מחקרים אשר עוסקים בקשר בין תפיסה עצמית של מסוגלות מורים לבין הישגי תלמידים.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה תפיסת תחושת המסוגלות הקולקטיבית של מורים(Collective Teacher Efficacy) , וההערכה שלהם את היכולת של הצוות להתמודד עם אתגרים חינוכיים על הישגי תלמידים.

קראו עוד >>

אילו שיטות הוראה נתפסות כיעילות בכיתה הטרוגנית?

שונות בלמידה של מגוון התלמידים הלומדים יחד בכיתה אחת נתפסת כאתגר במקצוע ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום האם תוכנות למידה מותאמות אישית עשויות לתרום להתמודדות עם אתגר זה, וכיצד?
המאמר הראשון בחן כיצד שימוש בלומדה (Educational Software) המתאימה את עצמה ללומד וחוזרת איתו על חומר משיעורים קודמים משפיע על הישגי תלמידים. נמצא שהשיפור בהישגי התלמידים לא היה משמעותי וכי הלומדה בפני עצמה אינה מספקת ככלי לצמצום הפערים.
המאמר השני בחן מספר מקרי בוחן של בתי ספר שביקשו ליישם למידה מותאמת אישית בכל היבטי בית הספר, בין היתר באמצעות טכנולוגיות ללמידה מותאמת אישית (Personalized Learning). המחקר מצא כי יישום של לומדות אינו מספק וכי יש להטמיע את השינוי גם בתפיסת ההוראה ותפקיד המורה, מבנה הלימודים ומערכות היחסים בבית הספר.

קראו עוד >>

כיצד ניתן להבטיח גיוס של מועמדות ומועמדים ראויים לתפקידי הוראה?

גיוס מועמדים להוראה הוא תהליך חשוב ומאתגר, בין היתר בגלל המורכבות של תפקיד המורה והצורך של מורים לאחוז ביכולות ובמיומנויות מגוונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בדרכים לטיוב תהליכי גיוס מועמדים להוראה ומורים.
המאמר הראשון ערך סקירה של 32 מחקרים, על מנת לבחון האם ישנם מדדים שתורמים לחיזוי ההצלחה של מועמד להוראה בתפקיד. נמצא כי מדדים אקדמיים ומדדים בלתי אקדמיים הינם יעילים באותה מידה לחיזוי ההצלחה בתפקידי הוראה.
המאמר השני בחן האם גיוס מוקדם של מורים מאפשר לבתי הספר יתרון בבחירה מתוך מבחר רחב יותר של מועמדים והרכבת כוח הוראה איכותי. נמצא כי לבתי ספר שהתחילו בגיוס מוקדם יותר לא היה יתרון בגיוס כוח הוראה איכותי יותר על פני בתי ספר שהתחילו בגיוס מאוחר יותר, אך כי יש חשיבות לסיום תהליכי הגיוס לפני תחילת שנת הלימודים.

קראו עוד >>

כיצד משפיע ביזור סמכויות למוסדות חינוך על האוטונומיה של צוות ההוראה?

הענקת אחריות ושיתוף מורים בתהליכי קבלת החלטות בבתי הספר הינה מגמה בולטת במדיניות חינוכית בעשורים האחרונים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום האם מדיניות זו אכן מצליחה להתממש בשטח. המאמר הראשון השווה נתונים מ-33 מדינות אשר נאספו בשנים 2000 ו-2015, ובחן האם ניכר שינוי בחלוקת האחריות בשדה בין הרשויות, המנהלים והמורים. ההשוואה מראה כי בכל המדינות מורים איבדו מסמכותם בזמן שחלף, בעוד שתחומי האחריות של מנהלים ורשויות ממשלתיות התרחבו. המאמר השני בחן האם קיים פער בין תפיסות של מנהלים ומורים ביחס למעורבות ושותפות של מורים בתהליכי קבלת החלטות ב29 מדינות וביניהן ישראל. נמצא כי מנהלים דיווחו כי שיתוף כזה בקבלת ההחלטות בבית הספר מתקיים, בעוד שמורים נטו שלא להסכים, והתקיים קשר בין פער בתפיסת השותפים ובין אי שביעות רצון של מורים בעבודתם.

קראו עוד >>

אילו הטיות קיימות בהערכת מורים?

הערכת מורים מהווה אתגר מורכב עבור מערכות חינוך רבות ברחבי העולם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בתהליכי הערכת מורים בארצות הברית. המאמר הראשון בחן את הפערים בתוצאות ההערכה בין מורים מקבוצת הרוב למורים מקבוצות מיעוט בשיקגו. המאמר מצא כי חלק מהפערים מושפעים מהבדלים בסביבת העבודה, אשר מושפעת מהרקע של התלמידים, ומרמת התמיכה הארגונית אותה מקבלים מורים. המאמר השני בחן את המאפיינים של מוצא ומגדר בקרב מורים שקיבלו הערכה נמוכה במישיגן. המחקר מצא כי הערכה עתירת סיכון עשויה להשפיע לרעה על מורים ומורות מקבוצות מיעוט.

קראו עוד >>

כיצד כוח העבודה בהוראה משפיע על המוניטין של המקצוע, ולהפך?

מקצוע ההוראה ומעמד המורה הינם נושאים מרכזיים בעולמות המחקר החינוכי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מביאה היום שני מחקרים שבוחנים את נושא מעמד המורה ואיכות ההוראה משתי זוויות שונות.
המאמר הראשון בוחן את המחסור הכרוני במורים בארה"ב וטוען כי זה מושפע ישירות מהמעמד המקצועי הנמוך של המורים, אשר משפיע גם על הישגי התלמידים.
המאמר השני מנסה להתמודד עם הנושא של הערכת תרומתם של מורים להישגי תלמידים באמצעות ניתוח מודל שיושם בשיקגו בעשור האחרון.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר