נושא 2: פדגוגיה

היכולת לבחור בתוך תהליכי למידה עשויה לתרום להגברת המוטיבציה והמעורבות של תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד משפיעה בחירה על תהליכי הלמידה והישגי הלומדים?
המאמר הראשון בחן כיצד משפיעה בחירה הקשורה בחומר הלימוד עצמו ובחירה הניתנת בהיבטים אחרים של תהליך הלמידה, על תוצאות התהליך. נמצא כי תלמידים שלהם ניתנה בחירה, הגיעו בממוצע להישגים גבוהים יותר ודיווחו על תחושות גבוהות יותר של אוטונומיה ומוטיבציה.
המחקר השני בחן את ההשפעה של סוג הפעילות המתקיימת בשיעור, וסוג הבחירה הניתנת לתלמידים, על רמת המעורבות של התלמידים בלמידה. נמצא כי מידת הבחירה השפיעה לטובה על מעורבות התלמידים, וכי ככל שהבחירה הייתה רחבה יותר, ונגעה לא רק בתוכן הנלמד אלא גם במאפיינים אחרים של סביבת הלמידה, הייתה לה השפעה חיובית יותר על מעורבות התלמידים.

היכולת להתחדש ולהשתנות תוך כדי תנועה הינה מהותית למערכות וארגונים. לכבוד חג הפסח והרמדאן, הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת בתהליכי התחדשות, למידה ושינוי.
המחקר הראשון בחן כיצד עשויים צוותי מורים מובילים (Teacher Leaders) להוביל תהליכי שינוי בבתי הספר. נמצא כי הבנת השפעת ההקשר הבית ספרי והשפעתם של בעלי העניין על תפקידו ותפקודו של בית הספר היוו גורם משמעותי בהצלחתם של הצוותים בהובלת שינוי.
המאמר השני מציע לראות את משבר הקורונה כהזדמנות לחשיבה מחדש על תפקידן והבנייתן של מערכות חינוך. כותבי המאמר מבקשים להציב את עקרון שיתוף הפעולה כמוקד חינוכי מרכזי, ולחדש את התפיסות המערכתיות והבית ספריות בהתאם אליו.

החשיבות של פיתוח וקידום מיומנויות בקרב תלמידים ידועה ומוסכמת על פי רוב. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה מה הם התנאים והכלים המאפשרים קידום והקניית מיומנויות רלוונטיות לתלמידים בימינו.
המאמר הראשון בחן את השפעתם של מאפיינים תרבותיים על טיפוח מיומנויות, ומצא כי המאפיינים הייחודיים של מורים בישראל מאפשרים חדשנות בהוראה וטיפוח מיומנויות בקרב התלמידים.
המאמר השני דן בפדגוגיה הדיאלוגית וטען כי זו מקדמת מיומנויות הנחשבות למיומנויות המאה ה-21 כבר עשורים רבים, והינה המתאימה ביותר להקנייתן גם בימינו.

קיומו של דיאלוג במרחבים חינוכיים, בין תלמידים, ובין מורה לתלמיד, מהווה גורם חשוב בפרקטיקה החינוכית. הסקירה היומית עוסקת היום בשאלה מה הוא חינוך דיאלוגי וכיצד הוא משפיע על התלמידים ומרחב הלמידה?
המאמר הראשון מציג מודל לבחינת תוכניות חינוך דיאלוגי ומציע לראות אותו ככזה המתקיים במרחבי הוראה-למידה, מרחבי הכלים החינוכיים, ומרחב האמונות והנחות המוצא. כותבי המאמר טוענים כי הבנה של מרחבים אלו ומרכיביהם מאפשרת התאמה של ההכשרה להוראה דיאלוגית.
המאמר השני בחן את ההשפעות של קיום דיון בכיתה על הישגי התלמידים, ומצא כי עצם הקיום של דיון בכיתה מוביל לשיפור בהישגי כלל התלמידים, גם בקרב המשתתפים וגם בקרב תלמידים שלא משתתפים בדיון.

היכרות עם שיטות למידה שונות והאפקטיביות שלהן מאפשרת למורים וללומדים לטייב את הלמידה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבחנו שיטות למידה שונות וכיצד שיטות אלו משפיעות על הישגי התלמידים.
המאמר הראשון בחן כיצד מוכוונות שונה בזמן למידת טקסט משפיעה על זכירת הטקסט, ומצא כי למידת טקסט על מנת ללמד אחרים יעילה יותר בטווח הקצר והבינוני מאשר למידה למבחן.
המאמר השני בחן כיצד משפיעות מחוות והבעות פנים של המרצה על הלמידה מהרצאה מצולמת, ומצא כי גם כשהבעות הפנים והמחוות אינן קשורות לחומר הנלמד, הן משפרות את הלמידה ואת התחושה כי המרצה תורמת יותר ללמידה.

פדגוגיה רלוונטית תרבות מבקשת להביא לידי ביטוי ולהכיר את תרבותם ואישיותם של התלמידים כחלק מתהליכי הלמידה וההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בהשפעה של יישום פדגוגיה רלוונטית תרבות על הישגי תלמידים.
המאמר הראשון בחן את ההשפעה של פדגוגיה רלוונטית תרבות דרך נקודת מבטם של התלמידים, ומצא כי זו תרמה להישגים הלימודיים של התלמידים, ולקשרים החברתיים בין תלמידים מרקע תרבותי שונה.
המאמר השני בחן את ההשפעה של שימוש מורים בפדגוגיה רלוונטית תרבות על הישגי קריאה של תלמידים ממוצא לטיני בארצות הברית ומצא עלייה בהישגים של תלמידים אשר מוריהם האמינו בעקרונות המקושרים עם פדגוגיה רלוונטית תרבות ויישמו אותם, בדגש על יישום הערכה מעצבת.