נושא 2: פיתוח מיומנויות ויכולות

הכשרת מורים להוראה יצירתית

יצירתיות היא אחת המיומנויות הנדרשות מבוגרי מערכות חינוך, ומוזכרת ברשימת המיומנויות למאה ה-21. זאת משום שהיא מתואמת עם צרכים של מעסיקים ועם הצלחה בקריירה. יחד עם זאת, לא תמיד ברור כיצד מערכות חינוך עשויות לעודד פיתוח של יצירתיות. השאלה בה עוסקת הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית היא האם פיתוח מקצועי למורות ומורים, יכול לסגור פער זה, ולעודד טיפוח של יצירתיות בקרב תלמידים, ואם כן – כיצד. המאמר הראשון בסקירה מציג קורס פיתוח מקצועי למורות ומורי פיסיקה בגרמניה, במסגרתו הם למדו נושאים מדעיים בצורות יצירתיות. נמצא שהלמידה היצירתית של המורים היקנתה להם דרכי הוראה יצירתיות שטייבו את הוראתם. במאמר השני מתואר תהליך תכנון קבוצתי משותף של מורים, בהוואי, ארצות הברית, שמטרתו היה למצוא פתרונות יצירתיים לצרכים שהעלו המורים עצמם.
תובנות מרכזיות
• לפיתוח מקצועי של מורות ומורים יש יכולת לקדם את ההוראה היצירתית שלהם.
• פיתוח מקצועי אפקטיבי ליצירתיות ראוי שיטמיע שימוש בכלים יצירתיים כחלק משיטות ההוראה.
• יתכן כי הוראה יצירתית מטפחת את ההנעה העצמית ללמידה.
• תכנון מערכי שיעור לאור חמש נקודות מפתח המוצעות במודל i5 יכול לסייע להוראה בדרך יצירתית.

לסקירה קודמת בנושא הוראה ויצירתיות:
מהי יצירתיות וכיצד ניתן לקדם אותה בקרב תלמידות ותלמידים?
https://madan.education/review-daily/335/

קראו עוד >>

איך מתרחשת למידה

כיצד ניתן לייצר לומד מעורב ופעיל? מדוע תהליך הלמידה מורכב להבנה? ומה ההשלכות על פדגוגיה ומדינות חינוך? על אף שלמידה היא בלב העשייה החינוכית, אין עדיין מודל מדעי מקובל אחד לשאלה מהי למידה? או כיצד בדיוק היא מתרחשת. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נתייחס לשאלות אלה בעזרתם של שני מודלים. במאמר הראשון יוצג מודל ללמידה מעורבת המתבסס על תיאוריית הלמידה הגנרטיבית* (Generative Learning). למידה אשר מתמקדת בשלושה תהליכים המתרחשים אצל הלומד בזמן שהוא מבנה ומבין את החומר: הסבר, המחשה והצגה/התנסות. במאמר השני נבחן המשגה לשתי תיאוריות מרכזיות בתחום, הנפרטות לשני דימויים מרכזיים בתיאוריות הללו: מטאפורת ה"הבנייה" ומטאפורת ה"העברה", וכן את הדרך שבה הם משפיעים על הפרקטיקה החינוכית בימינו. המחברים מזהים כי גם כאשר נשות ואנשי חינוך מצהירים על כך שהם שואפים לקדם הבנייה של ידע (בניגוד ל"העברה" שלו), בפועל נראה שהם קודם כל מפרשים למידה בדרך של העברת ידע. המחברים קוראים לטפח תרבות בה נוכח תהליך הלמידה כ"הבניית ידע" בכל המסגרות הרלוונטיות לתהליך החינוכי.

קראו עוד >>

למה מורים מתכוונים כשהם מדברים על "חדשנות"?

חינוך לחדשנות הפך לתופעה רווחת במערכות חינוך רבות בעולם על רקע השינויים הטכנולוגיים התדירים של המאה ה־21. עם זאת מחקרים מראים כי ישנה אי־בהירות לגבי התוכן המבנה את המושג "חדשנות". הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים הבוחנים: כשמחנכים ומחנכות אומרים "חדשנות", למה הם מתכוונים?
המאמר הראשון סקר 43 מחקרים שהתפרסמו בין 2009 ל־2019 ואיתר כי לצד השונות הרבה בהגדרת המושג חדשנות קיימת אחידות יחסית מבחינה פדגוגית, הבאה לידי ביטוי ביישום של למידה מבוססת פרויקטים והוראה אינטרדיסציפלינרית השואבת ממגוון תחומי דעת. בנוסף הסקירה זיהתה מחסור בתיאוריה המסוגלת להעריך אילו תוכניות להוראת חדשנות אכן משפרות לטווח ארוך את המיומנויות הללו בקרב התלמידים. המאמר השני בדק כיצד מורים ומורות שלקחו חלק בתוכנית למידה ייעודית לחדשנות בתיכון בדנמרק הגדירו את היכולות הכלולות במושג חדשנות. הניתוח העלה כי המורים ביקשו להקנות לתלמידיהם במסגרת החינוך לחדשנות את המיומנויות הבאות: יצירתיות, שיתוף פעולה, התמצאות, פעולה ותקשורת.

קראו עוד >>

אילו שיטות הוראה לקידום לומד עצמאי משפיעות על הישגים?

בתקופה האחרונה מתפרסמים מחקרים רבים המסתמכים על דרכי ההוראה שיושמו בזמן משבר הקורונה ומרחיבים את הבנתנו אודות הוראה ולמידה מקוונת. מיומנות מרכזית בהקשר זה הינה יכולת למידה עצמאית (Self Regulated Learning, SRL) הנחשבת באופן כללי גם לאחד הכישורים הנדרשים במאה ה־21. לפיכך, בהמשך לסקירה קודמת שפירסמנו בנושא, הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו את הקשר בין שיטות הוראה שונות שכוונו לקידום למידה עצמאית ובין הישגים לימודיים.
המחקר הראשון ערך סקירה מקיפה של מעל 160 מחקרים שבדקו אסטרטגיות שונות לעידוד למידה עצמאית. הסקירה הציגה השפעה חיובית משתנה לאסטרטגיות אלו על הישגים לימודיים. המחקר השני, שנערך בהולנד, בחן האם הוספת מילות עידוד ועצות ללמידה עצמאית מאת המורה כהקדמה לסרטון לימודי, משפרת את יכולת הלמידה העצמאית של התלמידים. נמצא כי תוספת זו אכן השפיעה באופן חיובי על הישגי התלמידים. עם זאת חלקם העידו על אי־שביעות רצון מתוספת זו לסרטון הלימודי.

קראו עוד >>

מה ידוע מהמחקר על הקשרים בין הרשת הסמנטית ליצירתיות?

במודל המקובל של הזיכרון במדעי הקוגניציה, רשת סמנטית היא מבנה קוגניטיבי שמייצג את מכלול הקשרים בין מושגים, מילים ועובדות המאוחסנים בזיכרון של אדם. רשת זו היא החלק האקספליסיטי (המפורש, explicit) של הזיכרון לטווח הארוך. הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שבוחנים את הקשר של הרשת הסמנטית ליצירתיות. המאמר הראשון בוחן את הקשר בין מבנה הזיכרון הסמנטי והרשת הסמנטית לבין יצירתיות. המאמר השני מרחיב את הבחינה של קשר זה להקשר החינוכי ובוחן אם יש הבדלים במבנים של הזיכרון הסמנטי וביצירתיות בין תלמידים בזרמי חינוך שונים – המונטסורי והמסורתי.

קראו עוד >>

מהי יצירתיות וכיצד ניתן לקדם אותה בקרב תלמידות ותלמידים?

בעשורים האחרונים הפכה היצירתיות ליעד של מערכות חינוך בעולם. עם זאת, קיים פער בין מושא הרצון לבין היכולת בפועל לפתח יצירתיות בכיתה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה מאמר ופרק מספר הבוחנים את הגדרת היצירתיות ואת האופן שבו ניתן ליישם אותה בכיתה. המאמר הראשון דן בהגדרות של יצירתיות ומציע הגדרה חדשה שבה היצירתיות אינה תלויה בתוצר שלה אלא בשינוי בתפיסה של היוצר. המאמר השני, שהוא פרק מספר, דן בהרחבה בדרכים שבהן מורים יכולים לתמוך בהתפתחות של יצירתיות בשלוש רמות אותן מגדיר המאמר – "קטנה", "מקצועית" ו"גדולה".

קראו עוד >>

כיצד ניתן לעודד שיתופי פעולה בין מורות ומורים ומה היתרונות של שיתוף פעולה מסוג זה?

המחקר העוסק בשיתוף הפעולה בין מורים בתהליכי תכנון ההוראה מראה כי מדובר בשיטת עבודה אטרקטיבית עבור רבים. זאת משום שהיא מגבירה את המוטיבציה של מורות ומורים ואת התפיסה החיובית שלהם לגבי תפקידם בבית הספר, ומשום שיש ביכולתה להעצים את הפיתוח המקצועי של מורים בצוות. עם זאת, יצירת שיתופי פעולה כאלו אינה מובנת מאליה, ומן הראוי להקדיש מחשבה לתנאים הנדרשים ליצירתם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים היבטים שונים של עידוד שיתופי פעולה בין מורים. המאמר הראשון הוא מאמר סקירה שבוחן את כלי הנטוורקינג (רישות מקצועי) ככלי לשיתוף פעולה בין מורים; המאמר השני מציג מחקר על הגורמים שיכולים לעזור למורים שפועלים יחד או לחילופין להפריע להם.

קראו עוד >>

מה היא תחושת שעמום ומה הם היתרונות והחסרונות שלה בלמידה?

שעמום, אשר מוגדר במחקרים רבים כתחושה שלילית הגורמת לחוסר מוטיבציה, מהווה תחושה רווחת אשר רבות ורבים נתקלים בה במהלך חייהם. גם תלמידות ותלמידים חווים לעיתים תחושת שעמום במהלך לימודיהם. נשאלת השאלה, האם ניתן לרתום את השעמום לטובת הלמידה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת את חוויית השעמום, את ההשלכות השליליות שלה, וכיצד היא משפיעה על חווית הלמידה. המאמר הראשון הוא מאמר תיאורטי, בו מוצג ניתוח של רגש השעמום על חסרונותיו, אך גם על יתרונותיו. המאמר השני מציג סקירה מטא-אנליטית של מחקרים כמותניים, שבחנו את השעמום ואת הקשרים בינו לבין הישגים אקדמיים ומוטיבציה של תלמידות ותלמידים ללמידה.

קראו עוד >>

כיצד עשויה בחירה בין מטלות לימודיות לתרום למוטיבציה וההנעה ללמידה של תלמידות ותלמידים?

מתן בחירה בלמידה עשוי לאפשר תחושת אוטונומיה לתלמידות ולתלמידים, ולתרום למוטיבציה שלהם ללמידה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת את ההשפעות של מתן חופש בחירה (מסוים) לתלמידות ותלמידים, באשר למטלות אותן יבצעו במסגרת השיעור או כחלק ממטלות שיעורי הבית. המאמר הראשון מתאר ניסוי שבחן את השפעת הבחירה בין שתי משימות בשיעורי הבית על ההנעה העצמית של תלמידות ותלמידים, על תפיסת האוטונומיה שלהם, ועל הישגיהם. המאמר השני מציג גישה חינוכית המכוונת להעצמת התלמידים לבחור בעצמם טקסטים לקריאה, להתעמק בהם, ולהציג את הטקסטים האלו בביטחון מול הכיתה. זאת בהתבסס על תחומי העניין ורמת הבנת הנקרא שלהם.

קראו עוד >>

מה הם המאפיינים שתורמים לקידום יזמות בבית הספר?

תהליך יזמות הנובע מהמורה עשוי להניב פירות חינוכיים מגוונים וחדשניים ולהשפיע על כלל סביבת בית הספר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים מהונג קונג העוסקים בטיפוח יזמות חינוכית אצל מורים. המחקר הראשון מגדיר ומאפיין את תכונות היזמות החינוכית בקרב מורים על בסיס ניתוח ההתנהגות של מורים שהובילו מיזמי חינוך חדשניים בבתי ספר בהונג קונג. המחקר השני בחן ואפיין את תפקיד המנהל ואת הדרכים בהן הוא יכול לתרום לקידום תרבות יזמית חינוכית בקרב מורות ומורים בצוות בית הספר.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר