נושא 2: רווחה נפשית

פעילות גופנית ותרומתה לילדים ונוער (4)

השתתפות בפעילות ספורט באופן קבוע היא אחת הדרכים היעילות ביותר לשמירה על בריאות תקינה בכל גיל, ונמצאה קשורה גם לשיפור בבריאות הנפשית והפיזית של ילדים ונוער. במאמרים שיסוכמו בעמודים שלהלן נסקר הידע האמפירי המצוי בספרות האקדמית בנושא ההשפעות המיטיבות של פעילות גופנית כזו במגוון תחומים. במאמר הראשון מוצגת סקירה שיטתית של הספרות האקדמית-אמפירית בנושא התרומה של עיסוק בספורט לרווחתם הנפשית והחברתית של ילדים ושל בני נוער. המאמר השני כולל סקירה מטא־אנליטית של המחקר האמפירי בנושא השפעתה של פעילות גופנית סדירה או תקופתית על הביצועים האקדמיים של תלמידים בגילים 18-6.

קראו עוד >>

התנדבות בני נוער בעת אסון: למידה מהעולם (2)

מצב החירום שהחל באוקטובר הביא עמו גל של התנדבות מכל שכבות החברה. בתוך כך, אלפי בני נוער התגייסו לסייע במגוון זירות בחברה. חשוב לתת את הדעת על ההשפעות האפשריות של התנדבות כזו על רווחתם הנפשית ועל בריאותם הנפשית של המתנדבים. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים העוסקים בהשפעות אלו כפי שנבחנו במקרי אסון שונים. המאמר הראשון בוחן את סיפורו של "צבא הסטודנטים המתנדבים" ואת הפעילות שערכו מתנדביו בעיר אוטרואה Aotearoa)) בניו זילנד בעקבות רעידת אדמה שפגעה בעיר קרייסצ'רץ' בשנת 2011-2010 ובעת פיגוע ירי במסגד בעיר בשנת 2019. המאמר השני עוסק בהתנדבות בני נוער וצעירים במסגרת ארגון "פיתוח ללא הפסקה – נפאל"(Restless Development Nepal – RDN) בשנת 2015. בשנה זו נפגעו אזורים בנפאל מרעידת אדמה בעוצמה 7.8 בסולם ריכטר, שהובילה להרג של אלפי אזרחים, להרס של תשתיות ושל אתרי מורשת ולהרס של מעל 600,000 בתי מגורים.

תובנות ליישום
• לתת את הדעת על הצרכים הפיזיים והרגשיים של המתנדבים, ולהציג תמיכה בהתאם.
• לספק למתנדבים הכשרה מתאימה ותמיכה מתמשכת בהתמודדות עם אתגרים פיזיים ורגשיים כתוצאה מההתנדבות.
• לייצר תמיכה חברתית ורשתות תמיכה למתנדבים.
• ליצור קהילת מתנדבים חזקה.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (7): תלמידים ממשפחות של משרתי צבא

בזמן המלחמה גדל מאוד מעגל הילדים ובני הנוער שמושפעים משירות ההורים בצבא בתפקידי לחימה או באזורים מסוכנים. בספרות המחקרית נצבר ידע על ילדים להורים בשירות צבאי, ונראה שלצד הסיכוי להגברת החוסן של הילדים הללו, ישנו פוטנציאל גם לפגיעה ולמצבי סיכון. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג מאמר המתאר את מכלול המחקר הקיים בנוגע לתפקידם של בתי ספר בתמיכה בילדים ונוער ממשפחות לוחמות ובהפחתת גורמי הסיכון שהם חשופים להם. במחקר מוצג מודל אקולוגי (המתייחס למספר רב של גורמים) לטיפוח ילדים ונוער בסיכון, ויישום המודל למשפחות לוחמות (בהן ישנו הורה, אח או אדם קרוב אחר שנמצא בשירות צבאי לוחם). החוקרים מדגישים את אקלים בית הספר ואת ההקשר החברתי שבתוכו בית הספר פועל כמקורות לחוסן ולתמיכה בהתפתחות טובה של ילדים ממשפחות לוחמות, על אף גורמי הסיכון שהם חשופים אליהם.

המלצות מרכזיות ליישום
• להגביר את המודעות של הצוות החינוכי למצב הסיכון שילדים ממשפחות לוחמות חשופים לו.
• לחשוב על שיתופי פעולה עם היחידה של בן המשפחה הלוחם כדי להעצים את התלמידים.
• ליצור מערך התנדבויות של הלוחמים בבית הספר.
• להעניק סיוע אקדמי וסיוע נפשי למשפחות הלוחמות בביתן וגם בהקשר הבית ספרי.

קראו עוד >>

איך כדאי לתמוך בכניסת מורים חדשים לתפקיד (מעבר לחונכות)?

תהליך הכנסתם של המורים באופן הדרגתי למקצוע ההוראה מכוון לסייע להם לפתח את הידע, הכישורים ונטיות הלב הדרושים להוראה אפקטיבית. מבין הפרקטיקות השונות, בנוסף על חונכות ניתן לציין: קבלת משוב על דרכי ההוראה, תצפיות במורים ותיקים, השתתפות בסדנאות או בקורסים ייעודיים, הקלות בלוחות הזמנים של ההוראה והסתייעות בעוזר הוראה בכיתה.
אולם אף שתמיכות כאלו נפוצות מאד כיום במדינות רבות, המחקר אודות סוגי התמיכה הרצויים והמאפיינים ההופכים אותה לאפקטיבית יותר (או פחות) הוא מועט באופן יחסי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים שבחנו את יעילותם של מודלים שונים לתמיכה בכניסה להוראה. המאמר הראשון בוחן וסוקר את הספרות האקדמית בנושא מאז אמצע המאה שעברה, ומציג את מגוון התוצאות (החיוביות) לתוכניות תמיכה במורים חדשים.
המאמר השני מתבסס על נתוני אורך בנוגע למורים בארצות הברית כדי לבחון את ההשפעה של תוכניות תמיכה על הישארותם בתפקיד ועל מניעת נשירתם.

מסקנות והמלצות ליישום
• להתחיל ליישם תוכניות תמיכה למורים (במידה ולא קיימת עדיין בבית הספר): לתוכניות אלה השפעה חיובית על יכולת ההוראה ותפיסות העצמי המקצועי של מורים חדשים, באופן המצמצם נשירה מהתפקיד.
• להתמקד במורים בשנתם הראשונה: תמיכה בקבוצה זו אפקטיבית יותר מאשר תמיכה בהמשך ותק ההוראה.
• בנוסף לחונכות: להציע מגוון דרכים להקלה על כניסת מורים לתפקיד.

קראו עוד >>

השפעת החופש הגדול על רווחתם ובריאותם הנפשית של תלמידים

היציאה לחופשת הקיץ נקשרת אצל רבים עם זמן להתחדשות, גדילה והטענות בכוחות מחודשים לקראת השנה הבאה. אולם חשוב לשים לב לכך שהחופש הגדול נחווה ומשפיע באופן שונה על תלמידים שונים. עם סיום שנת הלימודים הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מוקדשת לבחינת ההשפעה של היעדרות ממושכת ממסגרת חינוכית* על רווחתם ובריאותם הנפשית של תלמידים מרקעים שונים. הסקירה מציגה שני מחקרים מבריטניה (בלבד, ולא ממדינות נוספות) שהוקדשו לנושא: המאמר הראשון בחן את החוויות של תלמידים המגיעים מרקע חברתי-כלכלי גבוה ומרקע חברתי-כלכלי נמוך, במהלך חופשת הקיץ. בנוסף נבחן הקשר בין חוויות אלו לבין רווחתם הכוללת (השלומות) של תלמידים בתחילת שנת הלימודים. המאמר השני בחן את הקשר בין חופשת הקיץ לבריאות נפשית ויכולות שפתיות לאורך שנתיים. ממצאי המחקר מציירים תמונה מורכבת שבה פערים בבריאות הנפשית אכן מתפתחים במהלך חופשת הקיץ, אולם לא בכל גיל. המחקר לא מצא עדויות לכך שחופשת הקיץ תורמת להתפתחותם של פערים ביכולות המילוליות של תלמידים על רקע חברתי-כלכלי.
מחקרים אלו מחזקים את ההבנה כי בכל מקרה של היעדרות ממושכת מבית הספר ראוי לקבל את התלמידים בתשומת לב אישית, ולתת מקום להיכרות והקשבה אודות החוויות שעברו עליהם בחופשה (ובמיוחד אם מדובר במפגש עם מורה חדש עבור התלמידים).
*המחקרים נערכו לפני פרוץ מגפת הקורונה והסגרים שכפו גם הם היעדרות ממושכת מבית הספר.

קראו עוד >>

האם וכיצד תכניות התערבות בית ספריות יכולות לתרום להפחתת תחושות לחץ וחרדה בקרב תלמידים?

בתקופות של מתח וחרדה צעירים רבים עלולים לחוש עלייה בתופעות רגשיות כגון לחץ (stress), חרדה ודיכאון. הסקירה היומית בוחנת האם וכיצד בית הספר יכול לסייע לתלמידים בהתמודדות עם תופעות אלו ובהפחתתן? בסקירה זו מובאים שני מחקרים המנסים להשיב על שאלה זו. במחקר הראשון נערכו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה אשר בחנו 42 מחקרים שונים, ומצאו שתוכניות המכוונות לקשיים נפשיים יכולות להיות יעילות בצמצום תסמיני חרדה ודכאון, אך לגבי צמצום תסמיני לחץ הדבר פחות ברור. המחקר השני ערך מטא-אנליזה של 54 מחקרים שונים, ומצא שבתי ספר עשויים להפחית את רמת הלחץ של תלמידיהם, אך בעיקר באמצעות תוכניות ייעודיות המכוונות לתלמידים מסוימים ולא לכלל התלמידים.

קראו עוד >>

מה היא הקשבה פעילה וכיצד היא עשויה לתרום למורות ומורים?

האקדמיה ללשון העברית מגדירה הקשבה (Listening) כ"שמיעה מכוּונֶת, נכונות לשמוע". היכולת להיות בקשב לדברי הזולת, להבין את המשמעויות והרבדים בדבריו, ולעודד אותו להוסיף ולדבר, נחשבת כאחת היכולות החשובות ביחסים בינאישיים בכלל, ובהוראה בפרט. הקשבה פעילה ואמפתית שכזו דורשת שילוב של יכולות מהתחום ההתנהגותי (למשל – שפת גוף קשובה), הקוגנטיבי (למשל – עיבוד המידע שנמסר) והרגשי (למשל – הבנת הרגש העומד בבסיס דבריו של בן השיח). הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית כוללת שני מאמרים שבחנו הקשבה פעילה מכיוונים שונים. המאמר הראשון מציג המשגה של המושג הקשבה פעילה ואמפתית, ומציג שני מחקרים שבחנו ותיקפו מדד לבחינה של הקשבה מסוג זה. במאמר השני מוצגות תוצאותיו של מחקר, שנערך בישראל, ובחן את השפעותיה של תכנית התערבות לקידום הקשבה פעילה של מורים על תחושת האוטונומיה, הביטחון הפסיכולוגי ומערכות היחסים שלהם בבית הספר.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה תחושת משמעות של צוותי הוראה על התלמידים?

שלומותם של מורות ומורים, וכן תחושת המשמעות והסיפוק מהעבודה, משפיעים על אופני העבודה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את הקשרים בין תחושותיהם של צוותי הוראה לבין עבודתם ותלמידיהם. המאמר הראשון, מתאר מחקר שנערך בישראל ובחן את הקשרים בין תחושת משמעות של מורות ומורים בעבודתם, לבין תפקודם בכיתה, טיב הקשרים שלהם עם התלמידים והחוסן של בוגריהם של מורים ומורות אלו. המאמר השני, מתאר מחקר שנערך באוסטרליה ובחן תכניות התערבות להפגת מתחים בקרב מורות ומורים, ואת השפעתן של תוכניות אלו על צוותי ההוראה ועל התלמידים.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה שלומותם של מורות ומורים על התלמידים?

שלומותם הנפשית של צוותי הוראה משפיעה, כמו בכל מקצוע, על איכות העבודה והסיפוק ממנה. שלומותם של מורות ומורים משפיעה גם על התלמידים באופנים שונים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו השפעות אלו. המאמר הראשון כלל סקירה שיטתית של מחקרים אודות מתאמים בין שחיקת צוותי הוראה לבין תוצרי למידה של תלמידיהם. המאמר השני בחן את הקשרים בין דיווח עצמי של מורות ומורים על תסמיני דיכאון לבין מאפייני ההוראה והלמידה בכיתה.

קראו עוד >>

כיצד משפיעים משך החשיפה ואופן השימוש במסכים על היבטים קוגניטיביים בקרב ילדים?

תלמידות ותלמידים נחשפים למסכים באופן תדיר ועושים בהם שימוש מגוון, הן בשל השימוש בטכנולוגיות לשם למידה, והן בשל שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות בשעות הפנאי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבחנו את ההשפעות של זמן החשיפה וסוג השימוש שעושים ילדים במסכים על היבטים קוגניטיביים. המאמר הראשון בחן את הקשרים בין דפוסי שימוש במסכים לבין פעילות מוחית ותפקודים קוגניטיביים שונים. המאמר השני בחן את ההשפעה של משך החשיפה וסוג השימוש במסכים על יכולות החשיבה של תלמידים.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר