מדינה 2: הולנד

בתקופה האחרונה מתפרסמים מחקרים רבים המסתמכים על דרכי ההוראה שיושמו בזמן משבר הקורונה ומרחיבים את הבנתנו אודות הוראה ולמידה מקוונת. מיומנות מרכזית בהקשר זה הינה יכולת למידה עצמאית (Self Regulated Learning, SRL) הנחשבת באופן כללי גם לאחד הכישורים הנדרשים במאה ה־21. לפיכך, בהמשך לסקירה קודמת שפירסמנו בנושא, הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו את הקשר בין שיטות הוראה שונות שכוונו לקידום למידה עצמאית ובין הישגים לימודיים.
המחקר הראשון ערך סקירה מקיפה של מעל 160 מחקרים שבדקו אסטרטגיות שונות לעידוד למידה עצמאית. הסקירה הציגה השפעה חיובית משתנה לאסטרטגיות אלו על הישגים לימודיים. המחקר השני, שנערך בהולנד, בחן האם הוספת מילות עידוד ועצות ללמידה עצמאית מאת המורה כהקדמה לסרטון לימודי, משפרת את יכולת הלמידה העצמאית של התלמידים. נמצא כי תוספת זו אכן השפיעה באופן חיובי על הישגי התלמידים. עם זאת חלקם העידו על אי־שביעות רצון מתוספת זו לסרטון הלימודי.

אוטונומיה קולקטיבית (collective autonomy) היא דרך ייחודית לחשוב על עבודת המורים. להבדיל מאוטונומיה אישית הקיימת אצל כל מורה בהעברת השיעור, אוטונומיה קולקטיבית עוסקת באופן שבו צוותים או קהילות של מורות ומורים יכולים לקבל החלטות משותפות לגבי הידע שהם זקוקים לו, תהליכי ההוראה ואפילו הזמן והמקום שבהם הלמידה יכולה להתקיים. הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שבוחנים את המושג אוטונומיה קולקטיבית ואת התנאים אשר עשויים לתמוך בה. המאמר הראשון דן באוטונומיה קולקטיבית מההיבט של הידע האפיסטמולוגי, וטוען שמשום שידע הוא כוח, הוא מפתח חשוב לסמכות המקצועית של מורים. המאמר השני מציג מחקר שתיעד את הגורמים שהשפיעו על הצלחתן של שבע קהילות למידה מקצועית (PLC – Professional Learning Communities) במשך שנתיים, ומצא כי אוטנומיה קולקטיבית מהווה אחד מהגורמים המובילים בפיתוחן.

בהערכה מעצבת מודדים ומעריכים את ביצועי התלמידים לאורך תהליך הלמידה, כדי להבין, לפרש ולנקוט פעולות בהתאם לצורכי הלמידה שלהם. הערכה מעצבת מיועדת להיות חלק משמעותי מתהליך הלמידה, ולתרום לו. על אף שהמושג נדמה בהיר ופשוט, שילוב אפקטיבי של הערכה מעצבת בכיתות הלימוד אינו קל להשגה, ובוודאי אינו נפוץ דיו. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים ביישום הלכה למעשה של הערכה מעצבת בכיתה. המאמר הראשון הינו תקציר פרק מספר בו מתוארות תובנות וכלים שפותחו בעקבות שלושים שנים של מחקר ועשייה בהערכה מעצבת בחינוך המתמטי. המאמר השני מציג מחקר שבחן את האפקטיביות של שימוש ביישומון המבקש לתמוך במורות ומורים בשימוש בהערכה מעצבת בתחום האיות.

המחקר העוסק בשיתוף הפעולה בין מורים בתהליכי תכנון ההוראה מראה כי מדובר בשיטת עבודה אטרקטיבית עבור רבים. זאת משום שהיא מגבירה את המוטיבציה של מורות ומורים ואת התפיסה החיובית שלהם לגבי תפקידם בבית הספר, ומשום שיש ביכולתה להעצים את הפיתוח המקצועי של מורים בצוות. עם זאת, יצירת שיתופי פעולה כאלו אינה מובנת מאליה, ומן הראוי להקדיש מחשבה לתנאים הנדרשים ליצירתם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים היבטים שונים של עידוד שיתופי פעולה בין מורים. המאמר הראשון הוא מאמר סקירה שבוחן את כלי הנטוורקינג (רישות מקצועי) ככלי לשיתוף פעולה בין מורים; המאמר השני מציג מחקר על הגורמים שיכולים לעזור למורים שפועלים יחד או לחילופין להפריע להם.

אחת התובנות החשובות בחקר מדיניות החינוך היא כי למורות ולמורים תפקיד של ממש בתכנון של רפורמה חינוכית. הן אלו המיישמות בפועל כל רפורמה, ולידע המקצועי שלהן ישנה חשיבות רבה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו פרקטיקות לשיתוף מורות ומורים בתהליכי תכנון ויישום רפורמות. המאמר הראשון מציג תובנות לגבי השינויים בתפיסת תפקיד המורות והמורים ביישום רפורמות ב-20 השנים האחרונות. נכללות בו גם עצות מעשיות כיצד לגייס מורות ומורים לצורך תכנון רפורמות בחינוך, יישומן והערכתן. המאמר השני בחן שני מקרים של קבוצות תכנון המורכבות ממורות ומורים בהולנד, ומסיק מסקנות לגבי הדרכים בהן ניתן לקדם וליישם מומחיות של צוותי מורות ומורים בתכנון רפורמות.

תקשורת מיטבית בין מורות ומורים להורי תלמידים מהווה בסיס חשוב ליצירת סביבת לימודים חיובית עבור התלמידות והתלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו את מאפייני הקשר ודפוסי התקשורת בין מורות ומורים להורי התלמידים. המחקר הראשון שנערך בבריטנייה בחן חסמים אפשריים למעורבות הורית בתהליך החינוכי, ומצא שעל אף חסמים אלו ניכרת עלייה במעורבות הורית מיטבית. המחקר השני בחן דפוסי תקשורת של מחנכות עם הורי תלמידים, ואת מידת הנכונות של שני הצדדים לקיום תקשורת דו-כיוונית פתוחה.