סוג מחקר 2: מטא-אנליזה

מה ניתן ללמוד משימושי בינה מלאכותית בחינוך טרום ChatGPT?

הנוף הטכנולוגי משתנה לנגד עינינו. בתחילת המאה ה־21 עלה האינטרנט, מאוחר יותר הסמארטפונים והרשתות החברתיות, ועתה אנו חוזים במהפכת נתוני עתק (ביג דאטה – Big Data) ובינה מלאכותית, שביטויה הבולט האחרון הוא כלי יצירה (גנרטיבים) של טקסטים ותמונות (כגון ChatGPT ו-Dall-E). נוכח התפתחויות אלה, הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו את שילובן של נתוני עתק ובינה מלאכותית בחינוך, טרום פרסומם של הכלים הגנרטבים המובילים.
המאמר הראשון מציג את נקודות הממשק הרבות של טכנולוגיות נתוני עתק (Big Data) עם עולם החינוך בדגש על מגמת "החינוך מותאם אישית". המאמר השני מביא סקירה של מספר רב של מחקרים שבחנו האם בינה מלאכותית תורמת לשיפור ההישגים של תלמידים. ואכן נמצאה השפעה חיובית על הישגים, אם כי זו כנראה תלויה בכמה נסיבות ותנאים.

תובנות והמלצות מהמאמרים:
• בעת ניסוח חקיקה ותקנות (אסדרה בחוק) של שימוש בכלי בינה מלאכותית: מומלץ לשתף נשות ואנשי חינוך בבחינת הדילמות העולות משימוש בטכנולוגיה חדשה.
• לפני הטמעת כלי בינה מלאכותית בכיתה: חשוב להתייחס לתנאי הלמידה הבסיסיים, והאם קיימת בשלות לשימוש ביקורתי בכלים אלה. שאלות שראוי לשאול בהקשר זה לפני הטמעת הטכנולוגיה: מהי המסגרת הפדגוגיה הנהוגה כעת במוסד החינוכי? אילו תשתיות טכנולוגיות עומדות לרשות המורים והתלמידים בכיתה ומחוצה לה?
• בעת יישום כלי בינה מלאכותית: חשוב לשים לב לשימוש העלול לפגוע בפרטיות התלמידים או המורים.

קראו עוד >>

בחינת ההשפעה של פעילות העשרה ביום הלימודים ומחוצה לו (6)

פעילות העשרה בתוך יום הלימודים וחברוּת בקבוצות לאחר פעילות בית הספר נתפסות כבעלות השפעה חיובית על רווחתם הנפשית ועל התפתחותם האישית של תלמידים. בסקירה היומית נציג מאמר הבוחן את הקשר בין השתייכות לקבוצות חברתיות לא־רשמיות לבין מדדי בריאות נפשית בקרב בני נוער, ומאמר הבוחן באופן ביקורתי את המחקרים הטוענים לכך שישנה השפעה מוכחת לפעילויות חוץ-בית ספרית על הישגיהם הלימודיים של המשתתפים בהן. מסקנת המחברים בהקשר זה היא שלצד תרומתה הבלתי מעורערת של פעילויות העשרה לילדים ובני נוער, דווקא תרומתה של פעילות זו להישגים לימודיים הוא מוטל בספק, וטרם הוכחה לגישתם באופן מלא.

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• הצטרפות לקבוצות חברתיות יכולה לסייע לצעירים לפתח יכולות רגשיות, עמידות רגשית גבוהה, עצמאות והתמודדות מועילה עם קשיים רגשיים וחברתיים.
• יצירת קהילה ותמיכה חברתית חשובה להגנה על בריאות הנפש של הצעירים.
• התאמתן של פעילויות ההעשרה למאפייניו התלמיד חשובה להצלחתן והשפעתן.

קראו עוד >>

פעילות גופנית ותרומתה לילדים ונוער (4)

השתתפות בפעילות ספורט באופן קבוע היא אחת הדרכים היעילות ביותר לשמירה על בריאות תקינה בכל גיל, ונמצאה קשורה גם לשיפור בבריאות הנפשית והפיזית של ילדים ונוער. במאמרים שיסוכמו בעמודים שלהלן נסקר הידע האמפירי המצוי בספרות האקדמית בנושא ההשפעות המיטיבות של פעילות גופנית כזו במגוון תחומים. במאמר הראשון מוצגת סקירה שיטתית של הספרות האקדמית-אמפירית בנושא התרומה של עיסוק בספורט לרווחתם הנפשית והחברתית של ילדים ושל בני נוער. המאמר השני כולל סקירה מטא־אנליטית של המחקר האמפירי בנושא השפעתה של פעילות גופנית סדירה או תקופתית על הביצועים האקדמיים של תלמידים בגילים 18-6.

קראו עוד >>

האם וכיצד תכניות התערבות בית ספריות יכולות לתרום להפחתת תחושות לחץ וחרדה בקרב תלמידים?

בתקופות של מתח וחרדה צעירים רבים עלולים לחוש עלייה בתופעות רגשיות כגון לחץ (stress), חרדה ודיכאון. הסקירה היומית בוחנת האם וכיצד בית הספר יכול לסייע לתלמידים בהתמודדות עם תופעות אלו ובהפחתתן? בסקירה זו מובאים שני מחקרים המנסים להשיב על שאלה זו. במחקר הראשון נערכו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה אשר בחנו 42 מחקרים שונים, ומצאו שתוכניות המכוונות לקשיים נפשיים יכולות להיות יעילות בצמצום תסמיני חרדה ודכאון, אך לגבי צמצום תסמיני לחץ הדבר פחות ברור. המחקר השני ערך מטא-אנליזה של 54 מחקרים שונים, ומצא שבתי ספר עשויים להפחית את רמת הלחץ של תלמידיהם, אך בעיקר באמצעות תוכניות ייעודיות המכוונות לתלמידים מסוימים ולא לכלל התלמידים.

קראו עוד >>

מה היא תחושת שעמום ומה הם היתרונות והחסרונות שלה בלמידה?

שעמום, אשר מוגדר במחקרים רבים כתחושה שלילית הגורמת לחוסר מוטיבציה, מהווה תחושה רווחת אשר רבות ורבים נתקלים בה במהלך חייהם. גם תלמידות ותלמידים חווים לעיתים תחושת שעמום במהלך לימודיהם. נשאלת השאלה, האם ניתן לרתום את השעמום לטובת הלמידה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת את חוויית השעמום, את ההשלכות השליליות שלה, וכיצד היא משפיעה על חווית הלמידה. המאמר הראשון הוא מאמר תיאורטי, בו מוצג ניתוח של רגש השעמום על חסרונותיו, אך גם על יתרונותיו. המאמר השני מציג סקירה מטא-אנליטית של מחקרים כמותניים, שבחנו את השעמום ואת הקשרים בינו לבין הישגים אקדמיים ומוטיבציה של תלמידות ותלמידים ללמידה.

קראו עוד >>

אילו תהליכים עשויים לקדם למידת מורים במקצועות ה-STEM, וכיצד למידה זו משפיעה על הישגי תלמידים?

קידום תלמידים ותלמידים בתחומי STEM (מדעים, מתמטיקה, הנדסה וטכנולוגיה) נתפס על ידי מדינות רבות, ועל ידי ארגון ה-OECD בתור מטרה חשובה של מערכת החינוך. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת את ההשפעה של תכניות לקידום לימודי ה-STEM על מורות ומורים המשתתפים בהן, באמצעות שני מחקרי מטא-אנליזה: המאמר הראשון עסק בהשפעה של תכניות התערבות בתחום המדעים על מורות ומורים, ובדרך בה ההשפעה על צוות ההוראה מביאה לטיוב של הישגי התלמידים. המאמר השני בחן תכניות פיתוח מקצועי של מורות ומורים בנושאי המדעים וכן את השפעתן של תכניות פיתוח מקצועי אלו על המורות והמורים שהשתלמו בהן.  

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם מוטיבציה פנימית ללמידה בקרב תלמידים?

אחד האתגרים המרכזיים העומדים פני אנשי חינוך בכל שלבי החינוך, נובע מהקושי לייצר, לשמר ולקדם מוטיבציה ללמידה בקרב תלמידים ותלמידות לאורך זמן. תיאוריית ההכוונה העצמית (Self Determination Theory) היא אחת הגישות המרכזיות שהתפתחו בשנים האחרונות, שחוקרת את הדרכים לקדם מוטיבציה פנימית שכזו אצל תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים העוסקים בתיאוריה זו. המאמר הראשון הוא מאמר תיאורטי, המציג את עיקרי התיאוריה הזו ואת ההשלכות שלה לעולם המעשה. המאמר השני מציג סקירה מטא-אנליטית, שסקרה מחקרים כמותניים שבחנו מה הם הגורמים התורמים לקידום מוטיבציה פנימית בקרב תלמידים.  

קראו עוד >>

מהי תפיסת מסוגלות עצמית של מורים ומהן השלכותיה?

התפיסה העצמית של מורים את יכולותיהם ואת המסוגלות שלהם משפיעה על היבטים רבים, וביניהם הישגי תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בתפיסת המסוגלות עצמית (Self Efficacy) של מורים, כיחידים וכצוות, ובהיבטים השונים המושפעים ממנה.
המאמר הראשון ערך ניתוח של 36 מחקרים אשר עוסקים בקשר בין תפיסה עצמית של מסוגלות מורים לבין הישגי תלמידים.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה תפיסת תחושת המסוגלות הקולקטיבית של מורים(Collective Teacher Efficacy) , וההערכה שלהם את היכולת של הצוות להתמודד עם אתגרים חינוכיים על הישגי תלמידים.

קראו עוד >>

כיצד ניתן להתמודד עם בריונות רשת?

בריונות ברשת מהווה תופעה רחבת היקף. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בשאלה כיצד יכולים מוסדות חינוך לפעול על מנת להתמודד בצורה אפקטיבית עם תופעת הבריונות ברשת?
המחקר הראשון שנערך בישראל בחן תכנית התערבות להפחתת בריונות בוואטסאפ, ומצא כי היא הביאה לירידה משמעותית בבריונות בוואטסאפ, ולשיפור באקלים הכיתתי.
המאמר השני ערך סקירה שיטתית של מחקרים שבחנו תכנית התערבות למניעת בריונות ברשת באירופה, באוסטרליה ובארצות הברית, ומצא כי תוכניות התערבות חינוכיות אכן יעילות במניעת בריונות ברשת ובממוצע מובילות להפחתה של 9%-15% במעשי בריונות ברשת.

קראו עוד >>

מדוע לנהוג לפי עקרונות של פדגוגיה רלוונטית תרבות?

פדגוגיה רלוונטית תרבות הינה גישה חינוכית שמתפתחת ומיושמת במערכות חינוך בעשורים האחרונים. גישה זו מבוססת על ההבנה שתרבותם של תלמידים משפיעה על תהליכי החינוך שלהם ומהווה חלק מהותי מהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מביאה היום שני מאמרים שבוחנים את עקרונות הגישה, התפתחותה בשנים האחרונות, וכיצד יישומה משפיע על הישגי תלמידים בתחומים שונים.
במאמר הראשון בוחנת אחת ממייסדות הפדגוגיה רלוונטית תרבות את התפתחות הגישה ומוצאת חשיבות במעבר ליישום של פדגוגיה מקיימת ולא רק רלוונטית תרבות.
המאמר השני ערך סקירה של מחקרים על פדגוגיה רלוונטית תרבות ומצא עדויות לכך שיישום שלה במקצועות שונים משפיע לטובה על הישגי תלמידים.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר