דוח: אחר

היכולת לפעול ולהשתלב בעולם דיגיטלי. המושג כולל מיומנות דיגיטלית, הרגשת ביטחון במרחב הדיגיטלי ואחריותיות במרחב הדיגיטלי.

פער המבטא אי-שוויון כלכלי וחברתי בין קבוצות של בני אדם בנגישות ובשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית. פער דיגיטלי מסדר ראשון נוגע לגישה לתשתית תקשוב ונמדד על פי הבעלות או הנגישות של אוכלוסיות מסוימות למכשירים ואמצעי קצה כגון מחשבים, טלפונים חכמים וטאבלטים פער דיגיטלי מסדר שני נוגע למיומנויות שימוש בטכנולוגיות תקשוב ומתייחס לאופן השימוש ומידת האוריינות הדיגיטלית של המשתמשים באמצעי קצה שונים פער דיגיטלי מסדר שלישי נוגע לשימוש בטכנולוגיות תקשוב כדי להשיג יתרון, להרוויח ולגדול. כל הפערים האלו קיימים בישראל ורלוונטים יום יום לעבודה החינוכית.

אורח למידה בה מתקיימת הפרדה פיזית בין מורה ותלמידים בו נעשה שימוש בטכנולוגיות שונות כדי לקיים תקשורת בין הלומדים. התקשורת עשויה להיות מיידית (סינכרונית) או מעוכבת (א-סינכרונית).

יכולת הפשטה; ניתוח; הגדרת פעולות למימוש משימה. פיתוח מיומנויות של פתרון בעיות וחשיבה אנליטית.

אמצעי עזר אשר נועדו לשיפור התפקוד ושיפור איכות החיים של אנשים עם מוגבלות. מכשור טכנולוגיה מסייעת מוגדר על פי רוב כמכשור המסייע לאנשים עם מוגבלויות ושעצם השימוש בו מפחית את התלות של האדם בסביבתו. הידע הנלווה למכשור זה קשור בדרך ייצורו, אספקתו, אסטרטגיות שימוש בו, התאמתו למשתמש, הדרכת השימוש בו, מדידת התועלת שהוא מביא, דרכי המימון שלו וכיוצא בזה.

הוראה/למידה שמתרחשת באופן מקוון כאשר המורה ולומדים נמצאים במקומות שונים והלמידה נערכת בזמנים שונים, לפי הנוחות. התקשורת בין הלומדים מתקיימת באמצעות סביבת למידה מקוונת הנגישה לכל המשתתפים כגון: מערכת לניהול הלמידה (LMS), רשת חברתית, או קבוצת דיון.

הוראה מרחוק בחירום.

דמות אלקטרונית המייצגת משתמש מחשב ומופעלת על ידיו במשחקי מחשב, בסביבות למידה וירטואליות תלת-ממדיות.