review-class: רווחה נפשית

חג פורים הינו חג של שמחה, שינוי ויציאה מהקופסה. לכבוד החג – הסקירה היומית עוסקת בסוגיות פורימיות שונות מזוויות חינוכיות.
המאמר הראשון בוחן את הזווית החינוכית של חג ה"נהפוך הוא" – ומציג סקירה שיטתית שבחנה 107 מחקרים אודות גישת הלמידה ההפוכה (flipped learning).
המאמר השני עוסק בזווית החינוכית של האמרה " משנכנס אדר מרבים בשמחה" – ובחן את הקשר בין סוגי הומור של מורים למעורבות של תלמידים בלמידה.

בשנים האחרונות הולכת ומתבססת התפיסה כי מדיטציה עשויה להוביל להשפעות חיוביות בהיבטים מגוונים של החיים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים האם וכיצד עשויה מדיטציה לתרום לרווחתם הנפשית, למידתם וחוויתם של תלמידים בבית הספר?
המאמר הראשון בחן כיצד משפיע יישום של שיטת המיינדפולנס בבתי ספר יסודיים על תלמידים. נמצא כי מורים זיהו ירידה בבעיות התנהגות וקשיי ריכוז בקרב התלמידים שתרגלו מיינדפולנס.
המאמר השני בדק כיצד השפיעו תרגולי מדיטציה שבועיים על תלמידים בחטיבת הביניים. נמצא כי התרגול השפיע לטובה על יכולת הרפלקציה של תלמידים, על יכולת הריכוז שלהם בשיעורים ועל שביעות הרצון הכללית שלהם.

תקופת הקורונה הציבה אתגרים רבים בפני מורות ומורים במערכת החינוך, אשר השפיעו על שלומותם ורווחתם הנפשית. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד הושפעה רווחתם הנפשית של מורות ומורים בתקופת הקורונה.
המחקר הראשון שנערך בארצות הברית בחן כיצד השפיעה תקופת הקורונה על התבטאותה של תופעת תשישות החמלה (Compassion Fatigue). נמצא כי תחושת מסוגלות עצמית בהוראה מקוונת הפחיתה את התופעה, וכי מורים ותיקים חוו פחות תשישות חמלה ממורים חדשים.
התקציר השני הינו סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית, שבחן את התמודדותם של מורות ומורים במגזר הערבי והדרוזי עם משבר הקורונה. נמצא שחוסן נפשי ומשאבים, חיצוניים ופנימיים, השפיעו לטובה על הרווחה הנפשית ושלומותם של המורים.

תהליכי קבלת החלטות הינם מרכזיים בעבודתם של מורות ומורים, החל משלבי תכנון ההוראה והובלת תהליכים חינוכיים ועד החלטות העוסקות בתלמידים ספציפיים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד הושפעו תהליכי קבלת החלטות של מורים והשיקולים בתהליכים אלו ממגפת הקורונה.
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי ובחן כיצד השתנה אופן קבלת ההחלטות של מורים בישראל בתקופת הקורונה והלמידה המקוונת. הממצאים מראים שחוסרים בנתונים על מצבם הלימודי, רגשי וחברתי של תלמידים הקשו על תהליכי קבלת החלטות של מורים בקורונה.
המאמר השני בחן את הגורמים שהשפיעו על קבלת החלטות של מורים בבתי ספר יסודיים במהלך מגפת הקורונה, ומצא שלושה גורמים עיקריים שהשפיעו על תהליכים אלו: התחשבות באמצעי הלמידה הדיגיטליים ומגבלות השימוש בהם, צורך לתמוך ולשמר קשרים חברתיים ומוטיבציה של תלמידים וצורך להתחשב בעומס של התלמידים והמורים.

בריונות ברשת מהווה תופעה רחבת היקף. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בשאלה כיצד יכולים מוסדות חינוך לפעול על מנת להתמודד בצורה אפקטיבית עם תופעת הבריונות ברשת?
המחקר הראשון שנערך בישראל בחן תכנית התערבות להפחתת בריונות בוואטסאפ, ומצא כי היא הביאה לירידה משמעותית בבריונות בוואטסאפ, ולשיפור באקלים הכיתתי.
המאמר השני ערך סקירה שיטתית של מחקרים שבחנו תכנית התערבות למניעת בריונות ברשת באירופה, באוסטרליה ובארצות הברית, ומצא כי תוכניות התערבות חינוכיות אכן יעילות במניעת בריונות ברשת ובממוצע מובילות להפחתה של 9%-15% במעשי בריונות ברשת.

תקופות המעבר בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים ולתיכון עשויות לזמן לתלמידים אתגרים הנובעים בין היתר מהבדלים באופן התנהלות הלמידה, הדרישות והציפיות המופנות אליהם במסגרות השונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את המעברים בין שלבי חינוך במדינות שונות והשפעתם על התלמידים.
המאמר הראשון בחן את תכנית הלימודים הייחודית של אירלנד, המציעה לתלמידים את האפשרות לקחת שנה "הפסקה" מהלימודים בכיתה לטובת הרחבת אופקים ותרומה לקהילה. שנת מעבר זו מתקיימת בכיתה י', ותלמידים שבוחרים שלא להשתתף בה ממשיכים ישירות מכיתה ט' לי"א.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה תחושת מסוגלות עצמית (Self Efficacy) בתיכון ובסיום התיכון על המוטיבציה להמשך למידה בהשכלה גבוהה בעתיד.