review-class: אקלים בית ספרי

הובלת שינוי בית ספרי, הכולל שיפור בהישגים ובמדדים חינוכיים שונים, היא אתגר שמערכות חינוך רבות מתמודדות עימו. המחקר החינוכי מאפשר לבחון אסטרטגיות שונות לקידום שינוי שכזה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים בנושא זה. המחקר הראשון, מארצות הברית, מציג מטא־אנליזה של 35 מאמרים שעסקו בתהליכי שינוי במסגרת הרפורמה הפדרלית "No Child Left Behind". המחקר מצא כי דגמי פעולה הממוקדים בשינוי הדינמיקה החינוכית בתוך בית הספר הם בעלי השפעה חיובית. המאמר השני מציג סקירה של כמה סיבות מרכזיות לכך שלעיתים קרובות תוכניות תפנית בית ספרית נכשלות. בין הגורמים לכישלון התוכניות הללו הכותבים מונים: הגדרת מטרות לא־ריאליות, התמקדות בשיפור ציונים ולא בשיפור איכות החינוך הניתן לתלמידים, הטלת האחריות על המורים ולא על ההנהלה והתייחסות לתלמידים כאל מושאים סבילים של החינוך ולא כאל שותפים לו.

דיאלוג כתפיסה פדגוגית מאפשר לקיים שיח שיתופי, תהליכי חשיבה ורפלקציה אודות העשייה החינוכית בבית הספר. אולם, מה הם התנאים הנחוצים על מנת להכשיר צוותי הוראה לקידום דיאלוג איכותי בתהליכים חינוכיים? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד ניתן לקדם דיאלוג בתהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של צוותי חינוך.
המאמר הראשון מציע לקדם דיאלוג דרך הכשרת המורות והמורים ולפתח עבורם שלושה ערוצי דיאלוג: דיאלוג מורות-עמיתות, דיאלוג עצמי ודיאלוג מורות-תלמידים. המאמר השני מתמקד בקידום דיאלוג רפלקטיבי בקהילות למידה מקצועיות ובוחן מה הם התנאים הנדרשים לעידוד השתתפות פעילות בדיאלוג זה.

אוטונומיה קולקטיבית (collective autonomy) היא דרך ייחודית לחשוב על עבודת המורים. להבדיל מאוטונומיה אישית הקיימת אצל כל מורה בהעברת השיעור, אוטונומיה קולקטיבית עוסקת באופן שבו צוותים או קהילות של מורות ומורים יכולים לקבל החלטות משותפות לגבי הידע שהם זקוקים לו, תהליכי ההוראה ואפילו הזמן והמקום שבהם הלמידה יכולה להתקיים. הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שבוחנים את המושג אוטונומיה קולקטיבית ואת התנאים אשר עשויים לתמוך בה. המאמר הראשון דן באוטונומיה קולקטיבית מההיבט של הידע האפיסטמולוגי, וטוען שמשום שידע הוא כוח, הוא מפתח חשוב לסמכות המקצועית של מורים. המאמר השני מציג מחקר שתיעד את הגורמים שהשפיעו על הצלחתן של שבע קהילות למידה מקצועית (PLC – Professional Learning Communities) במשך שנתיים, ומצא כי אוטנומיה קולקטיבית מהווה אחד מהגורמים המובילים בפיתוחן.

מורות ומורים מהווים אנשי מקצוע המחזיקים בידע מקצועי ייחודי. אחד המאפיינים הבולטים של היות "בעל מקצוע" הוא עצמאות בקבלת החלטות. מחקרים רבים מעידים על התועלת של מנהיגוּת של מורות ומורים והשפעתה על מדדים חינוכיים מגוונים. סקירה זו מביאה שני מאמרים הסוקרים את המחקר על האופן שבו מנהיגוּת כזו מתקיימת בפועל. המחקר הראשון כולל סקירה של 150 מחקרים שנערכו בין השנים 2017-2003 אודות מנהיגוּת מורות ומורים, ובוחנת את הגדרות התופעה ואת המאפיינים שלה בבית הספר. המחקר השני העמיק לתוך הדינמיקה של קבלת החלטות בבית הספר – בין המנהל או המנהלת לצוות המורות והמורים שלו. על בסיס מסד נתונים רחב, נמצא כי ככל שצוותי ההוראה היו מעורבים יותר בקבלת החלטות וככל שהמרחק (power distance) בינם לבין מנהל או מנהלת בית הספר קטן, כך גדלה שביעות רצונם ממקום העבודה.

בתקופות של מתח וחרדה צעירים רבים עלולים לחוש עלייה בתופעות רגשיות כגון לחץ (stress), חרדה ודיכאון. הסקירה היומית בוחנת האם וכיצד בית הספר יכול לסייע לתלמידים בהתמודדות עם תופעות אלו ובהפחתתן? בסקירה זו מובאים שני מחקרים המנסים להשיב על שאלה זו. במחקר הראשון נערכו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה אשר בחנו 42 מחקרים שונים, ומצאו שתוכניות המכוונות לקשיים נפשיים יכולות להיות יעילות בצמצום תסמיני חרדה ודכאון, אך לגבי צמצום תסמיני לחץ הדבר פחות ברור. המחקר השני ערך מטא-אנליזה של 54 מחקרים שונים, ומצא שבתי ספר עשויים להפחית את רמת הלחץ של תלמידיהם, אך בעיקר באמצעות תוכניות ייעודיות המכוונות לתלמידים מסוימים ולא לכלל התלמידים.

המחקר העוסק בשיתוף הפעולה בין מורים בתהליכי תכנון ההוראה מראה כי מדובר בשיטת עבודה אטרקטיבית עבור רבים. זאת משום שהיא מגבירה את המוטיבציה של מורות ומורים ואת התפיסה החיובית שלהם לגבי תפקידם בבית הספר, ומשום שיש ביכולתה להעצים את הפיתוח המקצועי של מורים בצוות. עם זאת, יצירת שיתופי פעולה כאלו אינה מובנת מאליה, ומן הראוי להקדיש מחשבה לתנאים הנדרשים ליצירתם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים היבטים שונים של עידוד שיתופי פעולה בין מורים. המאמר הראשון הוא מאמר סקירה שבוחן את כלי הנטוורקינג (רישות מקצועי) ככלי לשיתוף פעולה בין מורים; המאמר השני מציג מחקר על הגורמים שיכולים לעזור למורים שפועלים יחד או לחילופין להפריע להם.

מנהלי ומנהלות בתי ספר ממלאים תפקיד חשוב ומשמעותי אשר משפיע על מגוון היבטים וביניהם אקלים בית הספר, העשייה החינוכית וההישגים האקדמיים, החברתיים והרגשיים של התלמידות והתלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שעסקו בגישות ניהוליות שונות והשפעתן על הישגי תלמידים, ומצביעה על חשיבותה של ראייה מפותחת ומקיפה יותר של מנהיגות חינוכית, אקלים בית ספרי והישגי תלמידים. המאמר הראשון מציג סקירה שיטתית של 144 מחקרים שבחנו את הקשר בין ניהול והישגי תלמידים. מחקר זה מסיק כי הגישה המחקרית הקיימת אינה לוקחת בחשבון את חשיבות ההקשר החברתי והחינוכי, ואינה נותנת מענה מספק לקשר הסיבתי בין הגישה הניהולית והישגי התלמידים. המחקר השני, מאיטליה, בחן את הקשר בין גישות ניהול לבין הישגי תלמידים. המחקר מצביע על החשיבות והשפעתו המשמעותית של ההקשר הבית ספרי על הישגי בית הספר והגישה המנהיגותית בו.