review-class: חינוך וחברה

מי נכללים ומי יכולים להיכלל בהגדרת מחוננות?

זיהוי ואיתור של תלמידים ותלמידות מחוננים קשור גם בהיבטים תרבותיים וחברתיים. עדויות מחקריות מראות שפעמים רבות ישנה הטייה באיתור תלמידים מחוננים המדירה תלמידים ותלמידות מקבוצות אוכלוסיה שונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים המבקשים לבחון דרכים לזיהוי מדויק יותר של מחוננים בקרב כלל התלמידים.
המחקר הראשון מצביע על הטיות בתהליך האיתור של התלמידים והתלמידות המחוננים ומציע לערוך בחינות פרטניות לאיתור הפוטנציאל של כלל התלמידים, מקבוצות שונות, בנוסף לבחינות שנעשות באופן גורף.
המאמר השני בחן את ההטיה המגדרית שיש במבחני איתור מחוננים בישראל אותה מתקנים כיום בעזרת אפליה מתקנת, ומצא כי ייתכן ושינוי המבחן עצמו ובניית מבחנים הוגנים מגדרית יביא לתוצאות שוות בין המגדרים ללא צורך בתיקון.

קראו עוד >>

אילו פעולות מסייעות להוביל בית ספר להצלחה?

מנהלי ומנהלות בית הספר מהווים גורם משמעותי ובעל השפעה בהצלחת בית הספר. "הפרויקט הבינלאומי למנהלי בתי ספר מצליחים (ISSPP)" עוסק בשאלה זו ובוחן מה הם המאפיינים של מנהלי בתי ספר מצליחים ב-27 מדינות. הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים מתוך פרויקט זה שבחנו את השאלה בישראל ובאוסטרליה.
המאמר הראשון בחן מה הן פעולות הניהול האפקטיביות והציע מודל מעגלי המורכב משלוש הפעולות העיקריות שמשפיעות זו על זו ועל הצלחת בית הספר.
המאמר השני הציע לבחון את הצלחתם של מנהלים בעזרת מודל "מנהיגות בתוך הקשר", שטוען כי כדי להצליח על המנהל לתווך את רעיונותיו בצורה מותאמת הקשר וסביבה, מתוך ההבנה שכל בית ספר מושפע מלחצי המערכת, החברה והקהילה בה הוא פועל.

קראו עוד >>

מהן ההשלכות הידועות של משבר האקלים על ילדים ונוער?

למשבר האקלים השלכות רבות על חיי היום יום והעולם הפיזי בו אנו חיים. בין היתר עולה מהמחקר כי חשוב לתת את הדעת לכך שחשיפה לקיומו של משבר האקלים ולהשלכותיו עשויה להוביל לתחושות קשות ולגבות מחיר פסיכולוגי ורגשי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בהשפעות הרגשיות של חשיפה למשבר האקלים בקרב ילדים ובני נוער.
המאמר הראשון סקר את הידוע במחקר עד כה לגבי ההשפעה הפסיכולוגית של משבר האקלים על בני נוער, ומצא כי מעבר להשפעות שליליות רבות, קיים קשר בין פעולות אקטיביסטיות של אותם בני נוער לבין שלומותם.
המאמר השני בחן כיצד חוות קהילות שנחשפו למשבר האקלים את ההשפעות החברתיות והפסיכולוגיות לאורך זמן, ומדגיש את החשיבות בסיוע והתמודדות עם המשבר גם בטווח הארוך ולא רק בצורה מיידית על מנת לחזור לשגרה בריאה.

קראו עוד >>

כיצד להטמיע באופן יעיל את גישת ה-SEL במערכות חינוך?

למידה חברתית רגשית (SEL) הפכה בשנים האחרונות לאחת ממגמות החינוך הבולטות ביותר. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום באופן בו הוטמע SEL במערכות חינוך, והשפעתו עליהן.
המאמר הראשון בחן תפיסות של מנהלים בארצות הברית לגבי חשיבות ההטמעה של SEL ואת האתגרים שהם זיהו בהטמעה של SEL, ומצא הסכמה גורפת על חשיבותו, לצד מחסור בהכשרה של צוותי ההוראה ומחסור בעדויות מחקריות אודות ההצלחה של SEL בבתי ספר המקשה על יישום מיטבי ועל התמודדות עם התנגדויות ליישום.
המאמר השני בחן את מגמת ההטמעה של SEL בבתי ספר בשילוב עם התחזקות המגמה לקידום מדיניות מבוססת נתונים בעולם וכיצד הן מושפעות זו מזו, ומצא כי שילוב זה מייצר מאגרי נתונים חדשים על שלומות התלמידים, אשר מאפשרים קידום והטמעה מיטבית של SEL בבתי ספר לצד שימוש אפשרי עתידי בהקשרים של שלומות כח העבודה.

קראו עוד >>

האם החינוך הבלתי פורמאלי מותאם להתמודדות עם אתגרי הקורונה?

החינוך הבלתי פורמאלי מציע מרחב חינוכי שמזמן התנסויות ופעילויות מגוונות במטרה לקדם עצמאות, אחריות, שייכות ועוד. על רקע זה עולה השאלה מה מקומם של עקרונות הפעולה של החינוך הבלתי פורמאלי ביחס לחינוך הפורמאלי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום מחקרים שעוסקים בשאלה כיצד באו לידי ביטוי מאפייני החינוך הבלתי פורמאלי במעבר לחינוך מרחוק בזמן הקורונה, וכיצד הם יכולים לתרום למערכות חינוך לאחר הקורונה.
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי והתמקד בדרכי הפעולה של תנועות הנוער בסגר הראשון. המחקר מצא כי המאפיינים הייחודיים של תנועות הנוער אפשרו להן להתאים את פעילותן ולהוות מקום בטוח לחניכים גם מרחוק.
המאמר השני בחן את החינוך הבלתי פורמאלי בארצות הברית ככלי לשיקום מערכת החינוך לאחר הקורונה, ומציע להכיר בו כמרכיב חיוני בתהליכים חינוכיים ולא כמרכיב תוספתי.

קראו עוד >>

מה ניתן ללמוד מהמחקר על אודות המאמצים לקידום תחום החינוך לגיל הרך?

חשיבותו של החינוך לגיל הרך ושל ההשקעה באיכותו ידועה זה מכבר, אך נשאלת השאלה כיצד יש לפעול לקידומו. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים באיכות ההוראה בגיל הרך וכיצד ניתן לשפר ולטייב אותה.
המאמר הראשון בחן כיצד משפיעה הכשרה יעודית ארוכת טווח על התפיסה העצמית של מחנכות לגיל הרך, ומצא כי זו השפיעה לחיוב על התפיסה העצמית של מחנכות לגיל הרך ועל התמקצעותן.
המאמר השני בחן בניתוח היסטורי את מושג האיכות שהוצב כמטרה עבור מערכת החינוך לגיל הרך בבריטניה, ומצא כי הצבת מושג האיכות כמטרה שהגדרתה עמומה הובילה הלכה למעשה לירידה במספר מדדי איכות המקובלים בשדה החינוך.

קראו עוד >>

האם ניתן לחנך לסובלנות?

דעות קדומות ואפליה על רקע אישי או חברתי הינן תופעות בעלות השלכות כבדות משקל ברמה האישית והחברתית כאחד. אחד האתגרים המשמעותיים של מערכות חינוך הינו התמודדות עימן וטיפוח תלמידים סובלניים כלפי מגוון ומכילים שונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת שני מאמרים שעוסקים בסכנות של דעות קדומות ואפליה, ובגישות שונות שנמצאו כאפקטיביות להפחתתן.
המאמר הראשון סקר את הסכנות של חשיפה לדעות קדומות ואפליה בהקשר הבית ספרי, ואת הגישות הבולטות להפחתה של תופעה זו.
המאמר השני בחן אסטרטגיית התמודדות עם דעות קדומות ואפליה המבוססת על תיאורית הקשר ומצא כי היא משפיעה באופן חיובי מובהק על המשתתפים.

קראו עוד >>

מהו חינוך סביבתי וכיצד מלמדים תחום דעת זה?

בשנים האחרונות ניצבת החברה בפני משברים עולמיים כגון משבר האקלים ומשבר הקורונה. משברים אלו מעלים את השאלה כיצד מקדמים צריכה נבונה של מידע ובמיוחד כיצד ניתן לקדם צריכת ידע מדעי מורכב ולעודד פעולה על בסיס ידע זה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בשאלה כיצד מלמדים תלמידים לחיות בעולם במשבר אקלים ומשלבים נושא זה בתוכניות לימוד ומערכות חינוך בעולם.
המאמר הראשון עסק בחינוך סביבתי ומציג מודל המבקש לקדם למידה משמעותית של תחומים מדעיים ולהפוך תלמידים לסוכנים פעילים ומיישמים של למידה זו.
המאמר השני ערך סקירה מקיפה של תכניות לחינוך סביבתי ומצא השפעות חיוביות רבות של תכניות אלו על יכולות מגוונות של התלמידים.

קראו עוד >>

איך להתמודד עם בריונות בבתי הספר?

מערכות חינוך ברחבי העולם מתמודדות עם סוגיות מורכבות הנובעות מתופעות של בריונות ואלימות ומשפיעות על חיי התלמידים בבית הספר ומחוצה לו. נשאלת השאלה מה הן הגישות שנמצאו כיעילות להתמודדות עם תופעות אלו על צורותיהן השונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבוחנים את הדרכים היעילות להתמודדות עם התופעת הבריונות והשלכותיה השליליות.
המאמר הראשון מגיע מתפיסה המסתכלת על תופעת הבריונות כמחלה המשפיעה על בריאות הציבור, ומציג את המאפיינים, ההשלכות ותכניות ההתערבות שהצלחתן בתחום הוכחה.
המאמר השני בחן את יעילותה של תכנית KIVA שפותחה בפינלנד ושאפה להפחית את תופעת הבריונות באמצעות לימודי אמפתיה לילדים ומצא כי ניכרה עלייה באמפתיה הרגשית של התלמידים.

קראו עוד >>

מהן השפעותיהם של הקפיטליזם והכלכלה העולמית על החינוך ברחבי העולם?

העשורים האחרונים מאופיינים כעידן הנאו-ליברלי, המאופיין בחיזוק השוק החופשי ובצמצום תפקידיה המסורתיים של הממשלה. השפעותיו של עידן זה נרחבות ומתבטאות ברמה הגלויה והסמויה גם בתפיסות, גישות ופרקטיקות חינוכיות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מבקשת לבחון את תחום החינוך דרך הפריזמה הניאו-ליברלית ולשאול מה ההשפעות שיש לעידן זה על החינוך?
המאמר הראשון מציג תיאור היסטורי של תהליכי צמצום תפקידיה הציבוריים של המדינה ועליית הניאו-ליברליזם והגיונות העולם העסקי-מסחרי.
המאמר השני מבקש לבחון את השפעות עליית הניאו-ליברליזם על התפתחות והתחזקות גישת "הלמידה הגמישה", ולשאול כיצד זו עשויה להיטיב דווקא עם בעלי האמצעים.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר