review-class: מדיניות ומנהל

הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים הבוחנים תהליכים בית ספריים מזווית המורה: שיפור ההוראה והטמעת שינוי ארגוני בית ספרי. המחקרים ממחישים כיצד הסתייעות בהנהגת ביניים מתוך צוות ההוראה חיונית בתהליכים אלה.
המחקר הראשון מציג ממצאים מסקר נרחב על למידה שיתופית, כלומר למידת מורות זו מזו. נמצא כי מדובר בפרקטיקה נפוצה וחיונית, אשר נעשית יעילה יותר ככל שהיא מוכרת ומקבלת מקום במערכת השעות. המחקר השני עקב אחר רפורמה חינוכית בבית ספר על־יסודי בשוודיה, והראה את החיוניות של "מנהיגות ביניים" – מורות שמובילות את הרפורמה.

אוטונומיה קולקטיבית (collective autonomy) היא דרך ייחודית לחשוב על עבודת המורים. להבדיל מאוטונומיה אישית הקיימת אצל כל מורה בהעברת השיעור, אוטונומיה קולקטיבית עוסקת באופן שבו צוותים או קהילות של מורות ומורים יכולים לקבל החלטות משותפות לגבי הידע שהם זקוקים לו, תהליכי ההוראה ואפילו הזמן והמקום שבהם הלמידה יכולה להתקיים. הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שבוחנים את המושג אוטונומיה קולקטיבית ואת התנאים אשר עשויים לתמוך בה. המאמר הראשון דן באוטונומיה קולקטיבית מההיבט של הידע האפיסטמולוגי, וטוען שמשום שידע הוא כוח, הוא מפתח חשוב לסמכות המקצועית של מורים. המאמר השני מציג מחקר שתיעד את הגורמים שהשפיעו על הצלחתן של שבע קהילות למידה מקצועית (PLC – Professional Learning Communities) במשך שנתיים, ומצא כי אוטנומיה קולקטיבית מהווה אחד מהגורמים המובילים בפיתוחן.

מורות ומורים מהווים אנשי מקצוע המחזיקים בידע מקצועי ייחודי. אחד המאפיינים הבולטים של היות "בעל מקצוע" הוא עצמאות בקבלת החלטות. מחקרים רבים מעידים על התועלת של מנהיגוּת של מורות ומורים והשפעתה על מדדים חינוכיים מגוונים. סקירה זו מביאה שני מאמרים הסוקרים את המחקר על האופן שבו מנהיגוּת כזו מתקיימת בפועל. המחקר הראשון כולל סקירה של 150 מחקרים שנערכו בין השנים 2017-2003 אודות מנהיגוּת מורות ומורים, ובוחנת את הגדרות התופעה ואת המאפיינים שלה בבית הספר. המחקר השני העמיק לתוך הדינמיקה של קבלת החלטות בבית הספר – בין המנהל או המנהלת לצוות המורות והמורים שלו. על בסיס מסד נתונים רחב, נמצא כי ככל שצוותי ההוראה היו מעורבים יותר בקבלת החלטות וככל שהמרחק (power distance) בינם לבין מנהל או מנהלת בית הספר קטן, כך גדלה שביעות רצונם ממקום העבודה.

הובלת שינוי בית ספרי, הכולל שיפור בהישגים ובמדדים חינוכיים שונים, הינו אתגר עמו מתמודדות מערכות חינוך רבות. המחקר החינוכי מאפשר לבחון אסטרטגיות שונות לקידום שינוי שכזה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים בנושא זה. המחקר הראשון, מארצות הברית, מציג מטא-אנליזה של 35 מאמרים שעסקו בתהליכי שינוי במסגרת הרפורמה הפדרלית No Child Left Behind. נמצא שדגמי פעולה הממוקדים בשינוי הדינמיקה החינוכית בתוך בית הספר הם בעלי השפעה חיובית. המאמר השני, מאירלנד, מציג דגם התערבות לשיפור ההישגים בבתי ספר על יסודיים במדד מרכזי אחד: שיעור בוגרי בתי ספר מרקע סוציו-אקונומי נמוך אשר ממשיכים להשכלה גבוהה.

מנהלי ומנהלות בתי ספר ממלאים תפקיד חשוב ומשמעותי אשר משפיע על מגוון היבטים וביניהם אקלים בית הספר, העשייה החינוכית וההישגים האקדמיים, החברתיים והרגשיים של התלמידות והתלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שעסקו בגישות ניהוליות שונות והשפעתן על הישגי תלמידים, ומצביעה על חשיבותה של ראייה מפותחת ומקיפה יותר של מנהיגות חינוכית, אקלים בית ספרי והישגי תלמידים. המאמר הראשון מציג סקירה שיטתית של 144 מחקרים שבחנו את הקשר בין ניהול והישגי תלמידים. מחקר זה מסיק כי הגישה המחקרית הקיימת אינה לוקחת בחשבון את חשיבות ההקשר החברתי והחינוכי, ואינה נותנת מענה מספק לקשר הסיבתי בין הגישה הניהולית והישגי התלמידים. המחקר השני, מאיטליה, בחן את הקשר בין גישות ניהול לבין הישגי תלמידים. המחקר מצביע על החשיבות והשפעתו המשמעותית של ההקשר הבית ספרי על הישגי בית הספר והגישה המנהיגותית בו.

שיפור מתמשך (Continuous Improvement) היא גישה מעולם הניהול להטמעה של שינויים בארגונים. הגישה כוללת ארגז כלים להטמעה מחזורית של שינויים החל בשלבי התכנון, עבור בביצוע, ברפלקציה וכלה בעדכון האסטרטגיות ששימשו להכנסת השינוי. המחקר בנושא השיפור המתמשך מקורו בתחום ניהול הייצור, והקישור לתחום החינוך נעשה בעיקר במחקר על חינוך מבוגרים ועל השכלה גבוהה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת שני מאמרים העוסקים בשאלה: מהי גישת השיפור המתמשך ואיך משתמשים בה בעבודת בית הספר? המאמר הראשון, מתחום הניהול, מגדיר את גישת השיפור המתמשך בארגונים ומציג יישומים שלה מאז המאה ה־19. המאמר השני, מתחום החינוך, עוסק בזיהוי הגורמים המקדמים יישום של הגישה בבתי ספר בכל שלבי החינוך.

אחת התובנות החשובות בחקר מדיניות החינוך היא כי למורות ולמורים תפקיד של ממש בתכנון של רפורמה חינוכית. הן אלו המיישמות בפועל כל רפורמה, ולידע המקצועי שלהן ישנה חשיבות רבה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו פרקטיקות לשיתוף מורות ומורים בתהליכי תכנון ויישום רפורמות. המאמר הראשון מציג תובנות לגבי השינויים בתפיסת תפקיד המורות והמורים ביישום רפורמות ב-20 השנים האחרונות. נכללות בו גם עצות מעשיות כיצד לגייס מורות ומורים לצורך תכנון רפורמות בחינוך, יישומן והערכתן. המאמר השני בחן שני מקרים של קבוצות תכנון המורכבות ממורות ומורים בהולנד, ומסיק מסקנות לגבי הדרכים בהן ניתן לקדם וליישם מומחיות של צוותי מורות ומורים בתכנון רפורמות.