review-class: SEL

תקופות המעבר בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים ולתיכון עשויות לזמן לתלמידים אתגרים הנובעים בין היתר מהבדלים באופן התנהלות הלמידה, הדרישות והציפיות המופנות אליהם במסגרות השונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את המעברים בין שלבי חינוך במדינות שונות והשפעתם על התלמידים.
המאמר הראשון בחן את תכנית הלימודים הייחודית של אירלנד, המציעה לתלמידים את האפשרות לקחת שנה "הפסקה" מהלימודים בכיתה לטובת הרחבת אופקים ותרומה לקהילה. שנת מעבר זו מתקיימת בכיתה י', ותלמידים שבוחרים שלא להשתתף בה ממשיכים ישירות מכיתה ט' לי"א.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה תחושת מסוגלות עצמית (Self Efficacy) בתיכון ובסיום התיכון על המוטיבציה להמשך למידה בהשכלה גבוהה בעתיד.

בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההסכמה כי תפקידו של בית הספר אינו מסתכם בהקניה של ידע. תפיסות עדכניות יותר מבקשות להכיר בתפקידו של בית הספר בהקניית מיומנויות, ערכים וכלים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בדרכים שונות של קידום סביבה מיטיבה להתפתחות זהותית וערכית עבור התלמידים.
המאמר הראשון בחן גישות שונות של פסיכולוגיה חיובית ככלי מיטיב להתפתחות התנהגותית חיובית, ומצא כי ישנם יתרונות ליישום של פסיכולוגיה חיובית מכוונת הקשר, משום שזו מאפשרת הכרה בהשפעות הסביבה על התנהגויות ורגשות, ומייצרת מקום בטוח לבירור ופיתוח ערכים.
המאמר השני בחן כיצד טיפוח של חוזקות אופי (character strengths) בבית הספר עשוי להיטיב ולקדם את התלמידים, ומצא שטיפוח חוזקות אלה באופן משולב בקרב תלמידים, מורים ומנהלים מעצים ומשפיע על הסביבה הבית ספרית כולה.

תקופת הקורונה הובילה לסגירת בתי הספר ברחבי העולם ומעבר ללמידה מרחוק. תקופה זו הובילה לקשיים לימודיים, חברתיים ורגשיים רבים בקרב התלמידים. אל מול תחושת החירום שהביאה איתה תקופת המגיפה, הנתונים שמתחילים להתפרסם בחודשים האחרונים על תקופת הפוסט-קורונה משקפים תמונה מורכבת. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מבקשת לבחון את המורכבות וטווח ההשפעה של תקופת הקורונה על מצבם הלימודי והרגשי-חברתי של התלמידים.
המאמר הראשון בחן את ההשפעה של למידה מרחוק על תחושת התלמידים שהם משמעותיים לאחרים, ומצא שהיא אכן פחותה בלמידה מרחוק.
המאמר השני בחן את השפעות המגיפה על ההישגים הלימודיים והרווחה הנפשית של התלמידים, ומצא תמונה מורכבת בה ניכר כי חלק מההשפעות אינן ארוכות טווח, וכי חלק מהתלמידים הושפעו לרעה בעוד שחלק דווקא הושפעו לטובה.

הדיון בנוגע לשאלה מהי שלומות (Well-being) של תלמידים נמצא בשנים האחרונות על סדר היום במערכות חינוך. על אף שקידום מטרה זו הינו בעל הסכמה רחבה, הדיון בנוגע לשאלה מהי שלומות של תלמידים וכיצד יש לקדם אותה עומד בעינו. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בדיון זה ומביאה תפיסות וגישות שונות לבחינת מושג השלומות וקידומו בבתי הספר.
המאמר הראשון מציג את תפיסת השלומות של מורים כיום, ומציע להרחיב ולהעמיק אותה.
המאמר השני בוחן את מהותה של השלומות וכיצד זו חשובה ומשפיעה על פיתוח וטיפוח של פעלתנות (Agency) בקרב תלמידים.

למידת חוץ נחשבת כמאפשרת חוויית למידה מעוררת, המגבירה את העניין והמוטיבציה ללמוד. בשנים האחרונות תופסות תאוצה צורות שונות של למידת חוץ בארץ ובעולם. הסקירה היומית של לשכת המדע הראשי עוסקת היום בשאלה מה קורה כשהתלמידים והמורה יוצאים ממרחב הכיתה?
המאמר הראשון בחן את תפיסתם של מחנכים בבית ספר יער את השינויים שלמידת חוץ מייצרת בתנאי הלמידה ובדינמיקה של מורה ותלמידה, ומצא כי הם רואים בה יתרונות רבים עבור התלמידים והלמידה.
המאמר השני בחן תפיסות של תלמידים וצוותי הוראה לגבי למידה מחוץ לכיתה ומצא כי למרות שקיימים חסמים ליישום, ניתן למצוא הסכמה גורפת שזו משפרת את המצב הלימודי והחברתי, את רווחתם הנפשית של התלמידים ואת שביעות רצונם של המורים.

המושג זמן מסך מתייחס לזמן שמבלים אנשים מול מסכים. זמן מסך רב נקשר פעמים רבות בשיח הציבורי והאקדמי עם תופעות שליליות מגוונות: בריאותיות, רגשיות ותפקודיות. הקורונה וההגבלות שבאו בעקבותיה העלו את זמן השימוש במסכים, ובכך הציפו גם את החששות מהשפעות המסכים על ילדים ונוער. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים שמציעים ראייה מורכבת יותר של תופעת השימוש במסכים והשפעותיה.
המאמר הראשון שנערך בהזמנת לשכת המדען הראשי בחן את ההשפעות הרגשיות, החברתיות והלימודיות של שימוש מוגבר במסכים, ומצא שאופן השימוש במסכים חשוב יותר לניבוי השפעות שליליות מאשר זמן השימוש.
המאמר השני הינו סקירת ספרות שבחנה תוכניות לצמצום שימוש בזמן מסך בקרב תלמידים ומצאה שההקשר והתוכן שבו צפו במסכים משפיעים על תופעות שליליות יותר מזמן הצפייה עצמו.

ההסכמה על חשיבותה של אכפתיות (Caring) בעבודת ההוראה הינה ככל הנראה אחת מהרווחות והמקובלות בעולמות החינוך. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מבקשת לבחון את ההשפעות של אכפתיות המורה על גורמים שונים בהתנהלות התלמידים בבית הספר.
המאמר הראשון בחן ומצא קשר חיובי בין רמת האכפתיות של מורים ותחושת המשמעות בעבודתם לבין הערכה עצמית, שלומות ומעורבות של תלמידים.
המאמר השני בחן את האכפתיות של מורים כלפי תלמידים ביחס לרמת בעיות המשמעת בקרב התלמידים, ומצא שרמת אכפתיות עשויה לתרום להפחתת התנהגויות סיכון ובעיות משמעת.