אילו מודלים קיימים לתהליכי שינוי וטיוב של בתי ספר?

נסיונות לטייב בתי ספר בעלי הישגי עבר נמוכים קיימים מזה שנים רבות. דומה שרבים מהנסיונות לערוך תפנית לטובה (turnaround) בבתי הספר כאלו אינם מצליחים ליצור שינוי חיובי לאורך זמן. הסיבות נעוצות, ככל הנראה, בריבוי הבעיות המורכבות של בתי ספר בעלי הישגי עבר נמוכים, הכוללות מחסור במשאבים וצוות, וכן היעדר הזדמנויות מספקות לפיתוח מקצועי.

בארצות הברית, הוגדרו במסגרת הרפורמה במערכת החינוך "No Child Left Behind" משנת 2001, תנאים לשיפור בתי ספר בעלי הישגי עבר נמוכים. לצד תנאים אלו נקבעו גם דרישות מבתי ספר שלא יציגו שיפור בתוך מספר שנים, ואף סנקציות שניתן להפעיל כנגדם. במטא-אנליזה זו בחנו החוקרים 35 מחקרים אשר עסקו בדגמי פעולה ששימשו במסגרת הרפורמה. אלו כללו: תוכנית פעולה המחוללות שינוי (Transformation),[1] תוכניות תפנית (Turnaround),[2] תוכניות איתחול (Reset),[3] סגירה של בתי ספר כושלים, ותוכניות תפנית ברמה של מדינה שלמה.

הממצא הראשון של החוקרים הוא שאותם דגמי פעולה יכלו להביא לתוצאות שונות. זאת בשל תנאי הפתיחה השונים בין בתי הספר, משך הזמן בו נבחנה ההתערבות ומשך הזמן המינימלי שנדרש כדי לראות שינוי בהסתמך על אותה התערבות. למרות זאת, נראה שניתן להצביע על שינויים מובהקים לטובה בשלושה תחומים: עליה בנוכחות הסדירה של תלמידים בשיעורים, שיפור בתוצאות מבחנים במתמטיקה ושפה, ועלייה בשיעור המסיימים 12 שנות לימוד.

בבחינת המחקרים לפי דגם פעולה, נמצא ששלושת דגמי הפעולה הראשונים: פעולה מחוללת שינוי, תפנית ואיתחול, הביאו לתוצאות חיוביות במבחני מתמטיקה ושפה. זאת בעוד ששני דגמי הפעולה האחרים – סגירת בתי ספר כושלים, ותפנית ברמת המדינה כולה לא השפיעו על הישגי בתי ספר ואף לא על הישגי תלמידים לטובה או לרעה.

בעוד שבמחקרים קודמים נמצא כי מודל התפנית הינו בעל השפעה רבה יותר על שיפור בית ספרי, במחקר הנוכחי לא נמצא הבדל משמעותי בין מודל של פעולה מחוללת שינוי לבין מודל של תפנית או איתחול. כמו כן, החוקרים לא מצאו ראיות משמעותיות התומכות או סותרות את הטענה לפיה החלפה של הצוות החינוכי או הניהולי עשויה להביא לעליה בהישגים של בית הספר או של תלמידיו.

ממצא נוסף מתייחס לזמן בו נבדקה ההתערבות: בבתי ספר בהם הוטמעו אותם שלושה דגמי פעולה שהובילו להצלחה, כמעט ולא נראה שינוי בשנה הראשונה להפעלתם, אך לאחר מכן הם הביאו לשיפור מתמשך בשנים העוקבות (כלומר מתחילת השנה השנייה ועד תום השנה הרביעית להתערבות). ממצא זה תואם מחקרים קודמים אך סותר את ציפיותיהם של חלק מהגורמים בעלי העניין, המקווים בדרך כלל לשינוי מהיר ואף מידי. החוקרים מדגישים כי מחקר זה אינו עונה על שאלות אודות היתכנות הקיימות של השינוי לאורך שנים ארוכות והכותבים ציינו שיש מחקרים המראים שבתי ספר נוטים לשוב, לאחר שנים, למצבם הקודם.

לאור ממצאי המחקר, החוקרים המליצו להמשיך להשקיע משאבים לשיפור בבתי ספר בעלי הישגי עבר נמוכים, מכיוון שאלו נמצאו כבעלי השפעה חיובית לאורך זמן. לעומת זאת, הם מציעים שלא לנקוט בסנקציה של סגירת בתי ספר, שלא נמצאו הוכחות שיש בהן תועלת כלשהי. בנוסף, הם מדגישים כי קובעי מדיניות המבקשים לראות שינוי בבתי הספר צריכים להכיר בכך ששינוי מסוג זה לוקח זמן.

אוניברסיטת טריניטי בדבלין, אירלנד, ייסדה פרויקט התערבות בבתי ספר, שמטרתו הגדלת שיעור בוגרי התיכון מרקע סוציו-אקונומי נמוך, הלומדים בהשכלה גבוהה. הפרויקט, שפועל מאז שנות התשעים של המאה העשרים, מלווה על ידי כלי מחקר שמאפשר לבחון את השיפור לאורך זמן בקרב תלמידים, מורות ומורים וכן בקרב צוות ההנהלה. מאמר זה מציג את דגם ההתערבות של הפרויקט ואת כלי המחקר שפותח עבורו

[1] תכניות המחוללות שינוי (transformation) מאופיינות בהתערבות לשינוי אופני הפעולה בבתי הספר. הן כוללות בדרך כלל החלפה של צוות הניהול בבית הספר.  

[2] תכניות תפנית (turnaround) כוללות התערבות משמעותית בהתנהלות בית הספר, בחינה של תכניות הלימודים, החלפה של צוות ההנהלה וחלק מצוות ההוראה בבית הספר.  

[3] תכניות אתחול בארצות הברית (reset) מבוססות על העברת בית הספר לזיכיון (charter), כלומר לניהול בידי גוף שאיננו ציבורי. לעתים מדובר בגוף עסקי ולעתים במוסד ללא כוונות רווח.