למידת עמיתים היא אחת מצורות הלמידה השיתופית אשר מראות פוטנציאל חינוכי רב. מחקרים מעידים כי למידה בחונכות, כלומר כזו שיש בה חונך וחניך, עשויה להוביל לשיפור לא רק בהישגים הלימודיים אלא גם במישור החברתי והרגשי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה חלק מהפוטנציאל הרב הטמון בחונכות עמיתים. המחקר הראשון סוקר מחקרים שעסקו בחונכות עמיתים בקרב תלמידים בסיכון ותלמידים עם מוגבלויות, ופורט מאפיינים של תכניות מוצלחות. המחקר השני מראה שחונכות עמיתים שיפרה כישורי קריאה של תלמידי בית ספר יסודי בקטלוניה, ספרד, וכי מעורבות הורים עשויה להוות "מכפיל כוח" בתכניות מסוג זה.
תכניות חינוכיות שונות מבקשות לקדם את הישגיהם הלימודיים והיכולות החברתיות של תלמידים באמצעות חונכות עמיתים.[1] מחקר שהתפרסם ב-2021 סוקר 46 מחקרים שליוו תכניות שכאלו ומתמקד בהשפעת תכניות חונכות על תלמידים בסיכון ותלמידים עם מוגבלויות. מהמחקר עולה שלחונכות עמיתים השפעה משמעותית וחיובית לטובת תלמידים אלו.
בפן הלימודי, המחקרים בחנו שיפור בקריאה וכישורים מתמטיים. בבחינת היכולות החברתיות התרכז המחקר באינטראקציות החברתיות עם העמיתים וכן בדפוסי התנהגות חברתית שאופיינו כחיוביים או שליליים.
המחקר שקלל את הנתונים בהתחשב ב-4 משתנים: מגדר, גיל (של החונך והחניך), אופי המוגבלות/סיכון ואיכות מחקר המקרה.
ניתוח הנתונים מעלה כי השפעתה של חונכות עמיתים גדולה יותר אצל הבנות שהשתתפו כחניכות, מאשר אצל הבנים המשתתפים. עוד מעלה המחקר כי השפעת חונכות העמיתים גדולה יותר בקרב בני-10 ומעלה.
באשר למשתנה המוגבלות/סיכון מעלה המחקר מספר מסקנות:
לסיכום, חונכות עמיתים נמצאה ככלי יעיל לשיפור הישגים לימודיים וחברתיים עבור תלמידים בסיכון ותלמידים עם מוגבלויות. כותבי המאמר ממליצים למחנכים המעוניינים לשלב חונכות עמיתים בעבודתם להתאים את התכניות לקהל היעד ולשלב לצידן תכניות חינוכיות תומכות נוספות.
[1] המונח חונכות עמיתים מתייחס לתכניות חונכות של תלמידים באותו גיל בדרך כלל.
מספר מחקרים הצביעו על תרומתה הפוטנציאלית של מעורבות הורים בלמידה הפורמלית על הישגי התלמידים. תכנית Llegim en Parella"" ("בואו לקרוא בזוגות" בקטלאנית) מתבססת על למידת עמיתים ומעורבות המשפחה. מטרת התכנית היא שיפור ביכולת הבנת הנקרא של התלמידים. התכנית מיושמת בבתי-ספר בקטלוניה, המאופיינים בכיתות גדולות יחסית[1] ובשונות גדולה בתוך הכיתה.
החוקרות מציינות את מעלותיה של הלמידה השיתופית כאסטרטגיית מפתח לחינוך מכיל המכיר בשונות של הלומדים ורואה בה ערך. אך למידה שיתופית מצריכה הבניה מצד המורה על מנת להשיג את המטרות המשותפות ללומדים. הלמידה השיתופית נתפסת כרצף הכולל שלושה תרחישים: למידת עמיתים, שיתוף פעולה ופעילות משותפת.
למידת עמיתים מוגדרת במחקר זה כמערבת לומדים ממעמד דומה שאף אחד מהם אינו מתפקד כמורה מקצועי. הזוגות מתבססים על תקשורת א-סימטרית בהתאם לתפקידים וחולקים מטרה משותפת. הלמידה מתחוללת במסגרת מובנית שמארגן המורה. בנוסף ללמידת עמיתים התכנית כללה את מעורבות ההורים.
על אף הרצון והעניין של ההורים בשיפור ההישגים של ילדיהם, מחקרים מראים כי מעורבות המשפחה בבית-הספר אינה תמיד קלה ולעתים נתקלת במחסומים. ספקנות המורה לגבי כישורי ההוראה של ההורים עלולה להוות מחסום, וכך גם ספקות ההורים עצמם לגבי יכולתם לסייע לילדיהם בלימודים. לכן, על המורים לספק להורים מסגרת מובנית להתערבות.
תכנית Llegim en Parella"" פעלה במספר בתי-ספר יסודיים בשנים 2008-2009. התכנית כללה מפגשים מעוצבים מראש אך בהדרגה ניתנת אוטונומיה ללומדים. התכנית נמשכה 12 שבועות וכללה שני מפגשים שבועיים בני 30 דקות. המפגש כלל מפעילות מטרימת קריאה, קריאה ופעילות הבנת הנקרא.
הקריאה נעשתה בשיטה בה החונך עוקב אחרי קריאתו של החניך. החונך מצביע על הטעויות וממתין שהחניך יתקן בעצמו. החונך עשוי לרמוז על התיקון במידה והחניך מתקשה. לאחר מכן החונך נותן משוב חיובי לחניך.
במחקר השתתפו 303 תלמידים (137 בנות ו-166 בנים) בגילאי 8-11. כמו כן נבדקו 223 משפחות ורואיינו 12 מורים. התלמידים נבחנו במבחן סטנדרטי בהבנת הנקרא לפני התכנית ואחריה.
המחקר מצא כי כישורי הבנת הנקרא של התלמידים שהוריהם תמכו בהם בשיטה שתוארה מעלה – השתפרו. השיפור היה רב יותר משל תלמידים שהשתתפו בתכנית ולא נחנכו בידי הוריהם. עוד עלה כי התכנית סייעה להורים ולילדיהם לארגן את מפגשי הלמידה ביניהם. החוקרים סברו כי יש בתכנית כדי לקדם את היכולת של הקהילה לבזר את תפקיד ההוראה בין המורים ההורים והתלמידים.
[1] על פי נתוני ה-OECD, בבתי ספר יסודיים בספרד ישנם 22 תלמידים בכיתה בממוצע. זאת, לעומת ממוצע ה-OECD שעומד על 21 תלמידים בכיתה.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
