המפגש החינוכי מתרחש בתוך מציאות שמשתנה בכל עת. עוד קודם לאופן שבו הקורונה הפכה את חיינו ואופן פעולת מערכת החינוך, שינויים הם הדבר הקבוע ביותר בסביבה החינוכית. כיצד מתמודדים מורים עם שינויים? אילו אסטרטגיות רגשיות ואחרות משמשות להתמודדות זו? הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני מחקרים המציגים תשובות לשאלות אלו. המחקר הראשון, שנעשה בישראל והתפרסם לאחרונה, בחן כיצד השפיעה היכולת הטכנולוגית של מורים וכן יחסם המקדמי של מורים לשינוי, על התמודדותם במעבר ללמידה מקוונת, בגל הראשון של הקורונה. המחקר השני ליווה צוות מחנכות בגן אמריקאי במהלך רפורמה חינוכית. המחקר מתאר את "המקלטים הרגשיים" שהן פיתחו לצורך עיבוד והתמודדות עם הרפורמה.
במהלך 2020 עברו מערכות חינוך ברחבי העולם להוראה מקוונת, בין לילה. מעבר מהיר זה מציע כר פורה למחקר אודות תחומים שטרם נבדקו. ד"ר מסרי-חרזאללה וד"ר דור-חיים בחנו כיצד השפיעה היכולת הטכנולוגית המקדמית (Technological Competence) של מורים, וכן התנגדותם לשינוי ככל שהייתה (Resistance to Change), על הצלחת המעבר להוראה מקוונת במערכת החינוך בישראל.
המחקר מבוסס על תשובותיהם של 383 מורים ומורות ממגוון בתי ספר, שלימדו מספר שעות רב בהוראה מקוונת. התשובות התקבלו במהלך חודש מאי 2020 (כחודש וחצי אחרי המעבר להוראה מקוונת).
השאלון כלל שאלות שבמסגרתן העריכו המורים את הצלחת המעבר להוראה מקוונת מבחינתם, בארבעה תחומים: 1) יעילות הלמידה; 2) ארגון וניהול השיעור; 3) משמעת ו-4) עד כמה הייתה הלמידה פעילה. השאלון כלל גם פרקים בהם העריכו את יכולותיהם הטכנולוגיות ביחס להוראה המקוונת וכן שאלון שמטרתו להעריך את עמדתם ביחס לשינויים – על בסיס שאלון מקובל בתחום הפסיכולוגיה החברתית שפותח על ידי אורג (Oreg) בשנת 2014.
הממצאים הצביעו על קשר חיובי בין יכולת טכנולוגית להצלחה בהוראה מקוונת, כך שמורים שדיווחו על יכולת טכנולוגית גבוהה יותר, דיווחו גם על הצלחה רבה יותר בהוראה מקוונת. בנוסף, יכולת טכנולוגית הייתה קשורה באופן חיובי לתדירות השימוש בהוראה מקוונת, כך שמורים שלימדו באופן מקוון לעתים קרובות יותר, דיווחו על הצלחה משמעותית יותר בהוראה מקוונת.
נמצא קשר שלילי בין התנגדות לשינוי והצלחה בהוראה מקוונת, כך שככול שתשובותיהם של המורים העידו שהם יותר מתנגדים לשינוי, כך הם דיווחו על פחות הצלחה בהוראה מקוונת. הממצאים אף הראו כי התנגדות מועטה לשינוי חיזקה את הקשר החיובי בין יכולת טכנולוגית להצלחה בהוראה מקוונת.
הממצאים מדגישים את התפקיד של יכולת טכנולוגית ועמדתם של מורים ביחס לשינויים בהצלחתם בהוראה מקוונת במהלך משבר הקורונה.
מחקרה של מליסה שרפינסקי ליווה גן בארצות הברית במהלך רפורמה חינוכית. הרפורמה הוגדרה כבעלת אופי "ניאו-ליברלי", בהובלת המחוז (District). המחקר שאף לבחון את האסטרטגיות הרגשיות של גננות שהשתתפו בו (5 בסך הכל), שבאמצעותן התמודדו עם השינויים.
הרפורמה כללה שינויים בדרכי העבודה של הגננות, בדרכי ההערכה של הילדים (לרבות מבחנים), דגש על הישגים לימודיים ומיומנויות, וכניסתם של "מורים מקצועיים". הרפורמה שינתה את חלוקת הזמן בגן, בין משחק ללמידה, וכן הוסיפה עומס רב על הגננות. השינויים המבניים בתפקיד הגננת, מבנה הגן וחלוקת השעות בתוכו יצרו מצוקות רגשיות עבור חברות הצוות.
על פי שרפינסקי, הגננות יצרו לעצמן 'מקלטים רגשיים' (Emotional refuges) לצורך התמודדות עם השינויים. מקלטים רגשיים הוגדרו כמרחבים מוגנים, לרבות מערכות יחסים, טקסים ומוסדות בלתי פורמליים, בהם מתאפשרת סטייה מן הנורמה הנדרשת והרפייה של הדרישות החברתיות על המערך הרגשי של הגננות, ללא "תשלום מחיר".
על בסיס ראיונות ותצפיות עם הגננות הגדירה שרפינסקי טכניקות התמודדות רגשיות שנוצרו בתוך המקלטים הרגשיים ומחוצה להם. בין היתר נעשה שימוש ב:
לדברי שרפינסקי, המחקר מראה את החשיבות של התייחסות להיבטים הרגשיים של התמודדותן של גננות עם שינויים. המחקר הדגיש את החשיבות של מקלטים רגשיים עבור צוותי חינוך בתהליכי שינוי.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
