מורים ומורות הם אבני היסוד של כל מערכת חינוכית, וחשיבותם המכרעת לאיכות החינוך מוכרת לכל. מתוך כך, אחד מהתחומים המשמעותיים ביותר בחינוך, וגם אחד מהשנויים ביותר במחלוקת – הוא תחום הערכת מורים. הערכה זו היא מאתגרת בשל המורכבות של המהלך הלימודי בכיתה, הרקע והיכולת השונה של תלמידים בכיתות שונות והמטרות המגוונות של הלמידה (שרק חלקן ניתנות למדידה). גישות כמותניות למדידת אפקטיביות מצליחות ליצור מדידה מהימנה, אולם מקריבות לשם כך את האפשרות לתאר את המורכבות של המתרחש בכיתה ואת התהליכים שקורים בה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני מאמרים שבחנו גישות המכוונות שעוסקות במורכבות זו. המאמר הראשון בוחן את גישת מטרות הלמידה (SLO), שמנסה לבחון הצלחה בעמידה במטרות מורכבות של התלמידים לאורך זמן. המאמר השני בוחן את גישת התצפיות בכיתה, ואת השימוש בפרוטוקול תצפית כדי לשפר את המהימנות והתוקף של גישה זו.
מחקרים רבים מצביעים על חשיבותם של המורים לקידום התלמידים בכל המישורים. בהתאם לכך, הערכת איכות ההוראה של מורים חשובה הן לניהול המערכת החינוכית, הן למחקר והן לצרכי למידת עמיתים. למרות זאת אין הסכמה בשאלה כיצד יש להעריך את יכולות ומקצועיות המורים. אחת השיטות להערכת מורים שהתפתחו בעשורים האחרונים היא גישת מטרות הלמידה של התלמיד (Student Learning Objectives – SLO). גישה זו מתבססת על הגדרת יעדים מדידים ארוכי טווח עבור התלמידים ובחינת התקדמות התלמידים להשגתם בפועל.
במאמר שלפנינו בוחנת שומי פאן את התפיסה של מורים לגבי שיטת ההערכה הזו, בהשוואה לשיטה של תצפית בכיתה. המחקר התבסס על שיטת מחקר משולבת: ראשית – נערך סקר בקרב 244 מורים (מ-3 מחוזות חינוך שונים), שבחן את עמדותיהם לגבי SLO וכן לגבי התצפיות בכיתה. לאחר מכן נערכו ראיונות עם 18 מהמורים על מנת לבחון לעומק את הסיבות והנימוקים לתפיסות שהציגו. ממצאי הסקר:
מניתוח הראיונות מדווחת פאן כי למורים היו תפיסות מעורבות לגבי ההשפעה של SLO על ההוראה. כשליש מהמרואיינים דווחו כי להערכה בגישת SLO הייתה השפעה חיובית על דרכי ההוראה שלהם, וכי הם מרגישים שהם מודעים יותר לגישות ושיטות ההוראה שלהם בעקבות ההתנסות ב-SLO. שני השלישים הנותרים, לעומת זאת, דיווחו שלא הייתה השפעה חיובית כזו. בנוסף, כחצי מהמורים דיווחו על השפעה חיובית של ההתנסות בגישה המבוססת על למידת התלמידים, וכחצי דיווחו כי לא הייתה השפעה כזו.
האתגרים המשמעותיים ביותר עליהם דווחו המורים הם: 1) השימוש בגישת ה-SLO דורש משאבי זמן יקרים. 2) מורים מקצועיים התלוננו שבעוד שיעדי הלמידה שנקבעים הם ארוכי טווח, העובדה שהתלמידים לומדים אצלם רק פעם-פעמיים בשבוע מביאה לכך שלמעשה אין להם די זמן להביא את התלמידים ליעדיהם.
אחת הגישות הנפוצות ביותר להערכת מקצועיותם ויעילותם של מורים היא תצפית בכיתה. העקרון המרכזי של גישה זו הוא פשוט – מורה עמית (בדרך כלל בעל ותק) או מנהל צופה במורה בעת העברת השיעור, ומעריך את איכות ההעברה של המורה. לגישה זו מספר יתרונות ברורים:
החסרונות המרכזיים של הגישה הם:
במטרה להתגבר על קשיים אלו פותחה בארצות הברית גישת תצפיות בכיתה, המסתמכת על תצפיות חוזרות מתוכננות ועל פרוטוקול מסודר לדירוג איכות ההוראה. הפרוטוקול כולל ששה או שבעה פריטים להערכה, שמותאמים לותק של המורה הנבחן ולרמת ההוראה הנוכחית שלו. התאמה זו מתאפשרת כיוון שהמורים מוערכים לאורך זמן ולא רק בנקודת זמן אחת. במאמר שלפנינו נבחנה המהימנות של גישה זו על ידי בחינת הדירוג של 42 מדרגים שונים את איכות ההוראה. על מנת לאפשר למדרגים שונים לבחון את השיעור השתמשו בהקלטת וידאו של השיעור. ממצאי המחקר הראו כי המהימנות של הדירוג – ההתאמה בין הדירוג של המדרגים השונים – הייתה של כ-70%. מהימנות זו גבוהה מאשר המהימנותן של תצפיות "רגילות" בכיתה, כפי שזו נבחנה במחקרים קודמים. למרות זאת, היא עדיין נחשבת גבולית בתור מהימנות של כלי מחקר בתחום מדעי החברה.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
