בריונות בבית הספר היא תופעה מגונה הדורשת התערבות. השיח הציבורי אודות בריונות עוסק בדרך כלל בבריונות כנגד תלמידים, המבוצעת על ידי חבריהם ללימודים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה היום פן נוסף של בריונות בבית הספר: בריונות תלמידים והורים כנגד מורים. המחקר הראשון, עוסק בבריונות כנגד מורים באוסטרליה ומנסה להשיב על השאלה מדוע, חרף העובדה שבריונות כנגד מורים היא תופעה נפוצה באוסטרליה, השיח הציבורי והמדיניות החינוכית כמעט ולא דנים בה? המחקר השני, עסק באופן ספציפי בבריונות ואלימות כנגד מנהלים באוסטרליה. בריונות כנגד מנהלים היא תופעה שכיחה, ומבצעיה עלולים להיות הורים, מורים ואף עמיתים או כפופים.
במחקר שהתפרסם באוסטרליה ב-2019 טוענים החוקרים כי אלימות כנגד מורים, בצורה של בריונות או הטרדה, היא תופעה די רווחת בבתי הספר האוסטרלים. אולם, חרף שכיחותה של התופעה, היא אינה מוכרת דיה, ולא חדרה ללב השיח הציבורי או לשיקוליהם של מקבלי ההחלטות.
המחקר בוסס על שאלון אינטרנטי אשר לו השיבו 560 מורים ומורות באוסטרליה. למעלה מ-85% מהמשיבים סברו שיש בעיה של אלימות כנגד מורים בבתי הספר באוסטרליה. 55% מהמשיבים חוו אלימות בעצמם ב-12 החודשים שקדמו להשתתפותם בסקר. כ-10% מהמשיבים חוו אלימות פיזית מצד תלמידים או הורים.
על סמך הסקר החוקרים מיפו סוגים שונים של התנהגות פוגענית ואלימה המופעלת כלפי מורים באוסטרליה, בין היתר: קללות, צעקות, מכות ועוד. מורים תיארו גם כי תלמידים והורים שיקרו אודות התנהגותם כדי "לסבך" אותם, וכן את הפן הפוגעני שהם חווים לעתים בתקשורת עם הורים.
החוקרים הדגישו, על בסיס מחקר זה ומחקרים קודמים, כי האלימות המופעלת כלפי מורים אינה קשורה לתכונותיהם של המורים. כלומר, לא ניתן לקבוע "סיבות" לאלימות בהתנהגותם של המורים. ולכן סברו כי יש לראות את האלימות המופעלת כלפי המורים לא כסוגיה אישית, הקשורה בפעולה כזו או אחרת של המורה, אלא כאתגר למקצוע ההוראה (Teacher Professionalism). הפגנת אלימות ובריונות קשורה בהטיית מאזן הכוחות בצורה לא מידתית לטובת התלמיד "הצרכן" והוריו, והיחלשות מוסד בית הספר, כך נטען במאמר.
באופן כללי, החוקרים קשרו את תופעת הבריונות כלפי מורים למדיניות הנהוגה במערכת החינוך האוסטרלית אותה הם מגדירים כניאוליברלית וכוללת לטענתם גישות ניהוליות "מקצועיות" (Manageralism) המדגישות את חשיבות ההישגים של התלמידים. הנראטיב החינוכי באוסטרליה מדגיש את הצורך בסביבת למידה חיובית למיצוי הפוטנציאל של התלמיד.
לטענת החוקרים, באקלים זה הפכה בעיית האלימות כנגד מורים לבלתי נראית. נראטיב שמדגיש את החשיבות של סביבת עבודה בטוחה ומיטיבה גם עבור המורה נראה כחותר כנגד הנראטיב המקובל.
החוקרים ממליצים למערכת החינוך האוסטרלית להעמיק את המחקר אודות תופעת האלימות כנגד מורים, ולהרחיב את השיח אודותיה. עוד הם ממליצים לאמץ מדיניות חינוכית הרואה בשלומותו של המורה (Well-being) מרכיב מרכזי, וכך להעצים את מקצוע ההוראה.
עד כמה שכיחה התופעה של אלימות ובריונות כנגד מנהלי בתי ספר באוסטרליה?[1] מחקר שהתפרסם ב-2021 התמקד בתופעת האלימות שחווים מנהלי בתי ספר ציבוריים (Governmental) באוסטרליה. על פי הכותבים, תפקיד המנהל עבר שינויים רבים בעשורים האחרונים, בעקבות רפורמות לביזור סמכויות. נמצא כי מנהלים, ובהקשר זה נכללו גם סגני-מנהלים במחקר, נתפסים כאחראים יותר, לטוב ולרע, להישגי בית הספר. הדבר מוביל לחיכוך רב יותר עם הורים ולעתים גם עם תלמידים.
המחקר התבסס על מידע שנאסף במשך 9 שנים, 2019-2011, בסקרים שנערכו בקרב מנהלים וסגני מנהלים (להלן: "המנהלים") אודות הבריאות התעסוקתית שלהם. במסגרת הסקרים החוקרים תשאלו 4,103 מנהלים מ-2,991 בתי ספר. חלק מהמנהלים ענו על הסקרים במהלך השנים יותר מפעם אחת, כך שבסה"כ עמדו לרשות החוקרים נתונים מ-13,028 תשובות שניתנו בסקרים. התשובות ניתנו ביחס לשנה שקדמה לשנת הסקר.
על בסיס המידע הרב שנאסף ביקשו החוקרים לברר 1) עד כמה שכיחה התופעה של אלימות כלפי מנהלים? 2) האם ניתן לקשור את התופעה במאפיינים של מנהלים? ו-3) מי הם הפוגעים, כלומר מי הם מבצעיה של ההתנהגות התוקפנית?
מתוצאות המחקר עולה כי 36% מהמנהלים באוסטרליה חוו בריונות במקום העבודה שלהם בשנה שקדמה לסקר. 39% חוו מקרה של אלימות פיזית. ו-48% חוו איומים באלימות.
מנהלות נשים היו בסיכון גבוה יותר לחוות בריונות מאשר מנהלים גברים. ביחס לאיומים בפגיעה פיזית, נשים וגברים היו בסיכון דומה. סגני מנהלים חוו בריונות ואלימות רבה יותר מאשר מנהלים.
הורים היו הקבוצה הפוגענית ביותר כלפי מנהלים. 21% מהמנהלים חוו בריונות מצד הורים, 34% חוו איומים באלימות. רק 5% מהמנהלים דיווחו כי תלמידים פעלו בבריונות כלפיהם, אך 35% אוימו על ידי תלמידיהם, ו-37% חוו אלימות פיזית.
גם עמיתים ומורים הכפופים למנהלים פגעו במנהלים. 14% מהמנהלים דיווחו כי חוו התנהגות בריונית מצד הכפופים להם. 6% מהמנהלים דיווחי כי חוו התנהגות בריונית מצד המפקחים עליהם או בכירים מהם במערכת.
[1] ההגדרה לבריונות במחקר זה היא התנהגות פוגענית מתמשכת בעלת אופי משפיל, בה הנפגע מתקשה להתגונן מפני הפוגע.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
