המחקר החינוכי מכיר בכך שמורים מקבלים החלטות רבות במהלך עבודתם: בתכנון ההוראה בכיתה, בהובלת תהליכים חינוכיים, החלטות העוסקות ישירות בתלמיד זה או אחר ועוד. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד השתנו תהליכי קבלת ההחלטות של מורים במהלך משבר הקורונה.
המחקר הראשון, שנעשה במימון לשכת המדען הראשי ביחס למורים בישראל, בחן אילו נתונים עמדו לרשות מורים בתהליך קבלת ההחלטות שלהם טרם משבר הקורונה, ואילו שינויים התרחשו בתחום זה במהלכו. על בסיס נתונים שנאספו מלמעלה מ-300 מורים, מבססים החוקרים שורת המלצות ביחס למידע ונתונים והנגשתם למורים בעתות שגרה וחירום. המחקר השני, בחן אילו גורמים השפיעו על החלטותיהם החינוכיות של מורי בתי ספר יסודיים במהלך הלימוד המקוון. נמצא שהדאגה לשלומות התלמידים הייתה מרכזית.
כיצד השתנה אופן קבלת ההחלטות של מורים בישראל בעת המעבר לתנאי חממ"ה – חינוך מקוון מרחוק המוני? במחקר שנערך במימון לשכת המדען הראשי במשרד החינוך נבחן תהליך קבלת החלטות של מורים בתנאי שגרה ובתקופת הקורונה. שאלות המחקר היו: 1) אילו נתונים משמשים מורים לצורך קבלת החלטות מושכלת בהוראה שבשגרה? 2) אילו נתונים משמשים מורים לצורך קבלת החלטות מושכלת בתנאי חממ"ה? ו-3) אילו נתונים נדרשים עבור מורים לצורך קבלת החלטות מושכלת לשיפור ההוראה? הנתונים נאספו באמצעות שאלון מקוון עליו ענו 302 משתתפים, וכן באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים עליהם ענו 20 משתתפים.
המורים דיווחו שבימי שגרה הם מקבלים החלטות תכופות במסגרת עבודתם. ישנה שונות רבה בין המורים בנוגע לאופן קבלת ההחלטות – החל התבססות על נתונים ועד הסתמכות על אינטואיציה. השונות מוסברת על ידי היבטים אישיים וארגוניים. המורים דיווחו על שימוש בינוני-גבוה בנתונים, בעיקר נתונים אודות מצבם הלימודי של התלמידים. נתונים אלו משמשים בעיקר לקבלת החלטות פדגוגיות ובתחום היחסים הבינאישיים. מורות דיווחו על שימוש רב יותר בנתונים, בהשוואה למורים, ובבית הספר היסודי דיווחו על שימוש רב יותר בנתונים מאשר בתיכון. מורים ציינו כי בדרך כלל, הנתונים הזמינים למורים עוסקים במצב הלימודי של התלמידים. צויין חוסר בנתונים אודות מצבם האישי-רגשי ומשפחתי של התלמידים.
במהלך ימי הקורונה, המחקר מצא שקבלת ההחלטות של מורים נפגעה משמעותית. מורים התקשו לקבל החלטות מיטביות, ונרשמה ירידה בשימוש בנתונים לצורך קבלת החלטות. ממצא זה תקף ללא קשר לסגנון ההוראה (מקוון סינכרוני, מקוון א-סינכרוני או פרונטלי). מידע אקדמי שהיה זמין בימי שגרה נעדר בזמן הקורונה, והמורים התקשו לאסוף אותו; מידע משפחתי ואישי שממילא חסר למורים בימי שגרה – הפך להיות הכרחי וחסרונו הורגש.
המחברים מסכמים בהמלצה לפעול לקידום תרבות של קבלת החלטות על בסיס נתונים בקרב כלל המורים ובכל שכבות ההוראה, בימי שגרה ככלל ובעיתות חירום בפרט. בנוסף הם מציעים להנגיש מידע מגוון ועשיר מסוגים שונים למורים באופן שוטף ובזמן אמת. כמו כן מוצע להגביר את מעטפת התמיכה המקצועית והרגשית למורים בקבלת החלטות בשגרה ובחירום.
במסגרת עבודתם, המורים מקבלים החלטות רבות, על בסיס קבוע. החלטות אלו מושפעות מהרקע האישי של המורים, הידע הפדגוגי והפדגוגי-דיסציפלינרי שלהם. בנוסף לכך הן מושפעות גם מההקשר בו הן מתקבלות והמידע העומד לרשות מקבל ההחלטה. מגיפת הקורונה הציבה בפני המורים אתגרים ונושאים חדשים, לגביהם היו צריכים לקבל החלטות בתנאי אי וודאות. במאמר שלפנינו מתואר מחקר איכותני שמטרתו לתאר ולהסביר מה השפיע על קבלת ההחלטות של המורים בעת מגיפת הקורונה והלמידה מרחוק.
במסגרת המחקר רואיינו 16 מורים בתחום המדעים בבתי ספר יסודיים באסטוניה. הראיונות נותחו והופקו מהם תמות בעזרת תוכנת מחשב, על ידי שני מנתחים שונים שפעלו באופן עצמאי זה מזה. בניתוח הראיונות עלו שלושה גורמים מרכזיים שהשפיעו על קבלת ההחלטות של המורים:
• מצב המשאבים הדיגיטליים ורמת המיומנות בשימוש בהם: המורים היו חייבים להתחשב בהחלטותיהם במגבלת המשאבים הדיגיטליים שעומדים לרשות התלמידים ומשפחותיהם, וביכולת של התלמידים להשתמש במשאבים שכן עמדו לרשותם. כך, למשל, מורים השאילו טאבלטים ומחשבים ניידים לתלמידים שהזדקקו לכך, הגבילו את כמות שיעורי הבית והגמישו את תאריכי היעד להגשתם, פעלו להדרכת התלמידים בשימושים הלימודיים במחשבים, ובמקרים מסויימים סיפקו חומרי לימוד אלטרנטיביים לתלמידים.
• הצורך לתמוך ולשמר קשרים חברתיים של תלמידים ולשמור או לייצר מוטיבציה אצל התלמידים: מורים פעלו על מנת לאפשר לתלמידים אינטראקציה עם עמיתיהם לכיתה לפני ואחרי השיעורים הדיגיטליים. הם גם הכינו מטלות תוך דגש מיוחד על כך שהן יהיו מעניינות ורלוונטיות לחיי התלמידים. גם במשובים שהעבירו לתלמידים המורים השתדלו להמנע מלהדגיש ליקויים, והעדיפו להדגיש את נקודות החוזק של התלמידים. כל זאת, במטרה לשמר את המוטבציה ללימודים.
• הצורך להתחשב בעומס המוטל על התלמידים ועל המורים, ולשמור על רווחתם האישית: המורים הפחיתו את כמות הנושאי הלימוד ואת ההעמקה בהם, ודחו נושאים מורכבים, כדי למנוע מצב של עומס יתר על התלמידים. הם גם נטו יותר לתת מטלות קבוצתיות וארוכות טווח, בין היתר כדי להקל על עומס העבודה שלהם עצמם.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
