למידה חברתית-רגשית (SEL) היא אחת המגמות הבולטות בשדה החינוך בעשור האחרון. מחקרים מראים כי התייחסות חינוכית לנושאים חברתיים ורגשיים תורמת לא רק לאקלים בית הספר ולשלומות תלמידים אלא גם להישגיהם הלימודיים. אולם כיצד יש להטמיע תכניות ללמידה חברתית-רגשית?
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים העוסקים בהטמעת SEL. שני המאמרים מציגים תובנה משותפת: אין לראות למידה חברתית רגשית כתוכן לימודי המתמצה בשיעור שבועי המועבר על ידי המחנכת או היועצת. אלא, יש לראות SEL כתפיסה חינוכית המשפיעה על מערכת החינוך באופן עמוק. המחקר הראשון, מציג תובנות מ-10 שנים של הטמעת תפיסת SEL בכ-20 מחוזות חינוך עירוניים גדולים בארה"ב. המחקר השני מציג גישה מעשית לתכנון הטמעת SEL כמותאמת לשלב ההתפתחותי של התלמידים בחינוך היסודי.
ב-2011 יזם הארגון החינוכי האמריקאי CASEL (Collabarative for Academic, Social and Emotional Learning) תכנית להטמעה של למידה חברתית-רגשית (SEL או SEL, להלן) במחוזות החינוך העירוניים הגדולים בארה"ב, תחת השם CDI – Collaborating Districts Initiative (יוזמת שיתוף הפעולה בין מחוזות).
דוח זה מסכם 10 שנים ליוזמה, ובמרכזו ניצבת שאלה, המוגדרת כשאלה חדשה: מה מאפשר להפוך SEL לתכנית פעולה ארוכת טווח, בת קיימא, המשנה באופן עקבי ומתמשך את מערכת החינוך המקומית?
כותבי הדוח מדגישים שכוונת התכנית מלכתחילה הייתה הטמעה של תפיסה חדשה ומקיפה במערכות החינוך המחוזיות. הטמעה שיטתית של SEL היא מורכבת בהרבה, הם כותבים, מהוספת שעה שבועית בנושא למערכת השעות. הטמעה שיטתית חובקת את כל תחומי הפעולה החינוכיים, ונוגעת באופן ניהול הכיתה, באקלים בית הספר, משפיעה על שאלות של גיוס כוח אדם, הכשרה מקצועית, על תקשורת עם ההורים ועוד.
לדברי הכותבים, ניסיונם המצטבר לאחר כעשור של הפעלת התכנית, מעיד על הצלחה בהטמעה שיטתית של SEL אל תוך מערכות החינוך המחוזיות. כל מחוז, כך הם כותבים, העמיק בדרכו את תפיסת הSEL- ואת אופני הפעולה שנובעים ממנה. על בסיס שיחות עם מובילי התכניות ומפקחים במערכות החינוך המחוזיות, וכן על בסיס מידע קיים אודות הישגי תלמידים ובתי ספר בעקבות התכנית, כותבי הדוח מזקקים את ששת הגורמים שמאפשרים הטמעה ארוכת טווח ובת קיימא של למידה חברתית רגשית בתוך מערכת חינוך, והם:
1) מנהיגות חינוכית אשר יוצרת, מטפחת ומעודדת חזון משותף של SEL במערכת החינוך. תפקידם של מפקחים מחוזיים (Superintendents) בהקשר זה הוא חיוני, כמי שעשויים לעשות את החיבור בין החזון לשטח החינוכי.
2) הצבת SEL בראש סדר העדיפויות המחוזי, באופן שמשפיע על כל חלקי המערכת. ראייה זו הופכת את כל המחלקות, ואף כל פרט במערכת, למושפע מהתכנית, וכמושקע (invested) בה.
3) יש להעמיד לטובת בתי ספר את המשאבים והדרכים (Resources and Pathways) כדי לקיים תכניות SEL משמעותיות. לצד זאת, חשוב במיוחד לתת לבתי הספר מקום לחדשנות חינוכית בנושאים אלו, באופן שיתאים את פעילותם לקהילה שלהם.
4) SEL צריך להשפיע ולהיות חלק משמעותי מתהליכי הלמידה והפיתוח המקצועי של אנשי החינוך וההוראה. תכניות SEL משפיעות באופן עמוק על השיח הקיים בתוך צוותי בתי ספר, ומעודדות צמיחה אישית, פיתוח מקצועי וסביבת עבודה תומכת יותר.
5) יש לראות במשפחות התלמידים ובקהילות כשותפות ליצירת החזון של SEL במערכת החינוך. במקומות שנוצרות שותפויות משמעותיות עם משפחות וקהילות תכניות הSEL- הופכות לעמוקות ומשמעותיות יותר לכל המעורבים.
6) קהילות מעשה (Practice Communities), אשר נוצרות על בסיס הפרקטיקה המשותפת של הטמעת תכניות SEL, מחזקות את האפשרות להטמיע את התכנית. קהילות מעשה הן קהילות שנוצרות על בסיס עשייה מסוימת, בתוך בית הספר, בין בתי ספר, בין מחלקות שונות במערכת החינוך ואף ברמה הארצית. שיתוף פעולה שכזה מוביל לתמיכה והשראה בכל חלקי המערכת.
מאמר זה, הלקוח מכתב עת אקדמי של אחד מאירגוני המורים הגדולים בארה"ב, פותח בשבחי הלמידה החברתית רגשית. הכותבות מציינות שעדויות מדעיות מתחום מדעי המוח מוסיפות להבנתנו על קשרי הגומלין בין מצבי חיים ובין יכולות לימודיות. מצבי דחק, הנובעים בין היותר מחיים בעוני, גורמים לפגיעה ביכולותיהם של תלמידים לבצע פעילויות של מחשבה ניהולית (Executive), לקלוט מידע ולשלוף מידע.
למידה חברתית רגשית (SEL) מתמודדת היטב, כך מעיד המחקר הקיים, עם אתגר זה. ישנן עדויות כי SEL משפיע באופן חיובי במיוחד על תלמידים החיים בעוני, או כאלו שנמצאים בסיכון מסיבות שונות. אולם, לצד העדויות המחקריות הולך ומתברר שהטמעת תכניות SEL בבתי ספר ברחבי ארה"ב אינה קלה או פשוטה.
הכותבות מציינות שורה של קשיים העומדים בפני מחנכים המבקשים להטמיע SEL בבתי ספרם כגון: 1) קשיים משאביים וחוסר במורים שהוכשרו, 2) שימוש מועט בחומרים חינוכיים שהוכנו על ידי מערכות החינוך, 3) תמיכה מקומית מועטה, או אף התנגדות, 4) הטמעה נקודתית של התכנים, מבלי לשנות באופן מהותי את תפיסת החינוך ועוד. לדברי הכותבות, חלק גדול מתכניות הSEL- מבוססות על מערכי שיעור מובנים מאד, שדורשים איש מקצוע שיעבירם. תכניות אלו עלולות להיות יקרות יחסית לבתי ספר, והן דורשות ליווי מקצועי רב.
הכותבות מציעות להתייחס ללמידה חברתית רגשית אחרת. לשיטתן, על SEL להיות מבוסס על מודל התפתחותי, מותאם גיל. יש לוודא שתכניות SEL מכוונות לפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים המתאימים לגיל, לדוגמה: תכניות לגיל הגן צריכות לכוון לפיתוח היכולת "לעצור ולחשוב" (Stop & Think), ככלי התנהגותי וחברתי. בכיתה א' ניתן למקד את התכניות בפיתוח יכולת ההתמקדות והריכוז, בכיתה ב' בפיתוח הזיכרון, בכיתה ג' מוצע להתמקד בפיתוח האמפטיה והבנת האחר ועוד.
הכותבות מציעות לראות בתכניות SEL תפיסה חינוכית שאינה מתמקדת במערך שיעורים מסויים (Curricula). את גישתן הן מכנות "גישה מבוססת אסטרטגיה", בניגוד לגישה מבוססת תוכן. הפרקטיקות השונות הקשורות בSEL עשויות להתרחש בשלבים שונים של האינטראקציה בין מורים לתלמידים, בהפסקות, בשיחות, בפעילויות כיתתיות וגם בעת הוראה של מקצועות שונים. תפיסה גמישה זו תאפשר מתן מענה מותאם לתלמידים, והכותבות מזכירות עדויות מחקריות לכך שSEL יעיל במיוחד כאשר הוא מתאים עצמו לתלמידים.
הכותבות מתארות מחנה קיץ לימודי לכ-169 תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך שהן ליוו. לקראת המחנה הן הכשירו 19 מורים לשימוש בגישתן שלSEL מבוסס אסטרטגיה. ניתוח חוויות המורים בשאלונים מראה כי שימוש בגישה מבוססת אסטרטגיה הביאה לשימוש רב יותר בSEL, לעומת גישה מבוססת תוכן, להערכת המורים. התוצאות של התנסות זו הוגדרו על ידי המורים כחיוביות ותורמות לתלמידים ולתחושות המורים גם יחד.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
