אחת המגמות הבולטות במערכת החינוך האמריקאית בעשורים האחרונים היא עלייה משמעותית במספר אנשי כוח העזר החינוכי (Paraeducators), כלומר: אנשי צוות חינוכי שלא הוסמכו כמורים, ומתפקדים בתפקידים חינוכיים מוגדרים תחת הנחיית מורים מוסמכים. בין 1990 ל-2018 עלה מספרם ללמעלה מ-850 אלף, גידול של כמעט 110% במהלך התקופה.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים אודות היבטים שונים של כוח העזר החינוכי במערכת החינוך. המחקר הראשון בחן כיצד מוגדר תפקידה של סייעת בשלושה צוותים חינוכיים שונים בארה"ב. המחקר בחן את תפיסות הסייעת, המורים, ההורים ועוד, ומצא שככל שהסייעת נתפסה כחלק אינטגרלי יותר מהצוות החינוכי כך עלתה שביעות הרצון של הכלל מתפקידה. המחקר השני בחן היבטי מדיניות המשפיעים על כוח העזר החינוכי ומצא כי מחוזות שבהם ישנו ריבוי של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך הגדילו את מספר אנשי כוח העזר החינוכי שלהם בצורה המשמעותית ביותר. כמו כן מתברר שתנאי העסקתם של אנשי כוח עזר חינוכי ארעיים יותר מאלו של מורים.
על פי החוקרות, במהלך 60 השנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשימוש בכוח עזר חינוכי (Paraeducators) בבתי ספר בארה"ב. זאת, על רקע המחסור המתמשך במורים לחינוך מיוחד. לצורך מחקר זה, כוח העזר החינוכי הוגדר ככזה הנותן שירותים חינוכיים לילדים עם מוגבלויות, אשר אינו בהכרח בעל תעודת בוגר מכללה ו/או לימודים גבוהים, ומועסק במסגרת חינוכית תחת פיקוחו והנחייתו של מורה מוסמך.
מטרת מחקר זה, שהתפרסם בשנת 2020, הייתה לאפיין בצורה ברורה ומובהקת את תפקידם של אנשי כוח עזר חינוכי שתומכים בתלמידים עם קשיי תקשורת מורכבים (Complex Communication Needs – CCN) המשולב בכיתה שאיננה כיתת חינוך מיוחד. ניתן דגש מיוחד לשאלה כיצד שולב, אם בכלל, כוח העזר החינוכי בתוך הצוותים החינוכיים של הכיתה ובית הספר. שיטת המחקר הייתה איכותנית, תוך בחינה מעמיקה של שלושה צוותים חינוכיים שכללו כוח עזר חינוכי (בשלושת המקרים מדובר היה בסייעת, שהצטרפה למורָה). החוקרות ריאיינו את הסייעת, את המורה, מורים לחינוך מיוחד המשולבים בצוות, גורמים נוספים בבית הספר, והורים של תלמידים. הראיונות נותחו על פי אמות מידה מחקריות על מנת לאתר נושאים חוזרים ומשמעותיים ביחס לכוח העזר החינוכי. בנוסף, התקיימו תצפיות על עבודת הסייעות עם התלמידים.
בשניים מהצוותים החינוכיים פעילות הסייעת לא הייתה משולבת בעבודת הצוות החינוכי הבית ספרי. באחד מהצוותים תפקידה תואר על ידי החוקרות כ"בלתי נראה" מבחינת רוב הצוות הבית ספרי, אך כן נמצא שהתקיימה תקשורת עקבית עם המחנכת של התלמידה הנתמכת. בצוות חינוכי אחר מצאו החוקרות שלא התקיימה כמעט כל אינטראקציה בין צוות בית הספר, לרבות המחנכת, ובין הסייעת. לעומת זאת, בצוות השלישי, הסייעת הייתה לחלק אינטגרלי מהצוות החינוכי. הסייעת השתתפה בחשיבה על התהליכים החינוכיים של התלמידה הנתמכת, השתלבה בישיבות הצוות ועמדה בקשר עם ההורים של התלמידה.
החוקרות מצאו קשר ישיר בין שביעות הרצון של כל המעורבים והמעורבות – הורים, אנשי הסגל, הסייעת עצמה – ובין השילוב של הסייעת בעבודת הצוות החינוכי. ככל הנראה, תפיסת הסייעת כחלק מהצוות החינוכי איפשרה הפרייה הדדית והובילה לתמיכה מוגברת בתלמידה עם קשיי התקשורת. החוקרות מציינות שתפקיד כוח העזר החינוכי עודנו מתפתח ואינו מוגדר דיו, אולם חשוב כי התפתחות זו תעשה כאשר הוא נתפס כחלק מהצוות החינוכי בבית הספר.
נייר מדיניות חינוכית של מכון אננברג באוניברסיטת בראון בארה"ב מראה כי הרכב סגל ההוראה בארה"ב השתנה מאד ב-20 השנים האחרונות. בעוד שבין 1990 ל-2018 מספר המורים בארה"ב גדל ב-7.8% בלבד, מספר אנשי כוח העזר החינוכי צמח ב-108.5%, מ-395,960 ב-1990, ל-825,630 ב-2018.
השילוב של אנשי כוח עזר חינוכי (Paraeducators), המכונים גם עוזרי הוראה או סייעים וסייעות כמעט ולא נחקר, מציינים הכותבים. זאת, חרף השילוב של כוח העזר החינוכי במגוון פעילויות ותפקידים, בכיתות ומחוצה להן – עבודה עם יחידים ועם קבוצות קטנות, תמיכה בתלמידים עם מוגבלויות, סיוע בעיצוב התנהגות, פעילויות המערבות הורים ועוד.
הטיעונים בעד שילוב עוזרי הוראה מתמקדים באפשרות ליצור לתלמידות ותלמידים תכניות מותאמות באופן אישי. אחד היתרונות שמובילי מדיניות מציינים קשור בגיוס כוח אדם מגוון, שכן כוח העזר החינוכי מגוון יותר מבחינה אתנית מאשר סגל המורים. ישנם מספר מחקרים המעידים כי שילוב כוח עזר חינוכי הביא לשיפור בהישגים של תלמידים במתמטיקה וקריאה.
לצורך נייר המדיניות ניתחו חוקרי מכון אננברג מסדי נתונים פדרליים אשר בהם נאגר מידע רב אודות כוח העזר החינוכי בארה"ב החל משנת 1993. נתונים אלו הושוו לנתונים אודות מורים על מנת לבחון את מאפייני כוח העזר החינוכי, את הגורמים השונים המסבירים את התפתחות כוח העזר החינוכי ואילו צעדי מדיניות, ברמת המחוז, משפיעים על כוח העזר החינוכי.
נמצאה שונות גדולה בין מדינות ומחוזות בגידול מספר אנשי כוח העזר החינוכי, ובתגמול המשולם להם. נמצא שמחוזות שהראו גידול משמעותי במספר אנשי כוח העזר החינוכי היו גם בעלי שיעורים גבוהים יותר של תלמידים מרקע מוחלש ותלמידים עם מוגבלויות.
החוקרים ניתחו הסכמי משא ומתן קיבוצי וחוזי העסקה ממחוזות בתי הספר הגדולים ביותר בעשר המדינות המאוכלסות ביותר בארה"ב. ניתוח זה הראה את אסטרטגיות הפיתוח המקצועי של כוח העזר החינוכי. נמצאה שונות רחבה במדיניות בין מחוזות ומדינות, כאשר האיגודים משחקים תפקיד משמעותי בהגדרת המבנה והתוכן של מדיניות כוח אדם ברמת המחוז. נמצא כי אנשי כוח עזר חינוכי מקבלים פחות הזדמנויות לתפקידים משמעותיים בהשוואה למורים, וכי החוזים שלהם מספקים פחות תמיכה במקרה של הערכה מקצועית לא מספקת – כלומר, הם חשופים יותר לפיטורים ממורים.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
