המרכיב הבולט של ההתמודדות החינוכית עם מגפת הקורונה היה המעבר המהיר ללמידה מקוונת בהיקף נרחב, ללא מפגש פנים אל פנים. אילו מרכיבים השפיעו על היחס של תלמידים ומשפחות כלפי הלמידה המקוונת? מה איפשר את הצלחתה של צורת למידה זו, ומה מגביל אותה?
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים בנושא הלמידה המקוונת. המחקר הראשון בחן את קשרי הגומלין בין מאפייני משפחות, לעמדותיהם ביחס למידה מקוונת ולהישגים לימודיים בלוס אנג'לס במהלך מגפת הקורונה. המחקר השני, שפורסם כבר ב-2017, מתאר את מאפייני התלמידים שנרשמו לבתי ספר מקוונים באוהיו בתחילת העשור הקודם.
איזו השפעה הייתה ללמידה מרחוק, שיושמה בעת מגפת הקורונה, על הישגי תלמידים? מחקר שהתפרסם על ידי מכון אננברג באוניברסיטת בראון, בחן שאלה זו בהתבסס על מידע מנהלי ממחוז החינוך של העיר לוס-אנג'לס. המידע כלל נתונים דמוגרפיים אודות התלמידים ומשפחותיהם, וכן מידע שהתקבל מבתי הספר – היעדרויות, ציונים במבחנים מטעם המחוז לפני המגפה ובמהלכה, ועוד. כמו כן נאסף מידע אודות תפיסותיהם ועמדותיהם של הורי התלמידים לגבי למידה מרחוק לעומת למידה פנים אל פנים.
החוקרים ביקשו להתחקות אחר קשרי הגומלין בין מאפייני המשפחות (מוצא, מעמד סוציו-אקונומי), לעמדותיהם ביחס ללמידה מרחוק, ובין הישגים לימודיים. יצוין כי בתי הספר במחוז נבדלו זה מזה בהיקף הלמידה מרחוק ואיכותה. חלק מבתי הספר שבו ללמידה פנים אל פנים בחלק מהזמן.
נמצא כי משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי גילו יחס חיובי יותר ללמידה מרחוק, לעומת משפחות ממוצא לבן. משפחות הראו יחס חיובי יותר ללמידה מרחוק ככל שילדיהם למדו בלמידה מרחוק זמן רב יותר. החוקרים מציינים כי יתכן שהדבר נובע מהיכרות טובה יותר עם הלמידה מרחוק שנוצרה על פני זמן, אך יתכן גם הסבר חלופי והוא שהעדפות ההורים השפיעו על משך הזמן שבית הספר נותר סגור.
הלמידה מרחוק הביאה לשיפור במידת הנוכחות בשיעורים ביחס לתלמידים ששבו ללימודים פנים אל פנים. היבט זה היה משמעותי במיוחד עבור תלמידים ממשקי בית מרקע סוציו-אקונומי נמוך. תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, או ממיעוט אתני, הראו שיעורי נוכחות גבוהים יותר בלמידה מרחוק.
אולם, ללמידה מרחוק הייתה השפעה שלילית על ההישגים הלימודיים. תלמידים שלמדו מרחוק יותר זמן, הפגינו הישגים נמוכים יותר, בממוצע. ההישגים הלימודיים התפלגו גם על בסיס המעמד הסוציו-אקונומי של משקי הבית של התלמידים. הישגיהם של תלמידים ממשקי בית ברקע סוציו אקונומי גבוה יותר לא הושפעו לרעה מהלמידה מרחוק. לעומת זאת, הישגיהם של תלמידים ממשקי בית מרקע סוציו אקונומי נמוך יותר נפגעו בעקבות המעבר ללמידה מרחוק.
במדינת אוהיו, למידה מקוונת בהיקף מלא הייתה קיימת עוד קודם למשבר הקורונה. במערכת החינוך של אוהיו, לתלמידים יש שלושה מסלולים אפשריים: בתי ספר ציבוריים, בתי ספר מסוג צ'ארטר (מכונים Community Schools), ובתי ספר מקוונים (מכונים E-Schools). , מחקר שפורסם בשנת 2017 בחן את מאפייני הנרשמים למסלולים השונים והישגיהם בלימודים. החוקרים מציינים כי עומד לרשותם מידע מועט לגבי המאפיינים הפדגוגיים של בתי הספר המקוונים, מלבד היותם מקוונים באופן מלא – כלומר, אינם מחייבים הגעה לבית ספר או לכיתה.
המידע למחקר זה מבוסס על המידע המינהלי של מדינת אוהיו. החוקרים קיבלו לידיהם רשומות המעידות על הרישום של 1.7 מיליון תלמידים בכל אחת מהשנים 2013-2009, וכן נתונים אודות הישגי התלמידים במבחנים המדינתיים באותן שנים (מבחנים משווים שנערכים בכיתות ג' ו-ח', וכן בחינות סיום הנערכות בכיתה י').
מהנתונים עלה כי ב-2009 למדו 22 אלף תלמידים בבתי ספר מקוונים, וב-2013 מספר זה צמח ל-35 אלף. נתונים אלו מעידים על צמיחה של למעלה מ-60%, בעוד ששיעור הצמיחה בבתי הספר הציבוריים והצ'ארטר עמד על אחוזים בודדים בלבד. כמו כן עלה שתלמידים שנרשמו לבתי ספר מקוונים היו בעלי ציונים התחלתיים נמוכים יותר יחסית לחבריהם במסלולים האחרים, בעלי סיכויים פחותים להתקבל לתכניות לימוד למחוננים, ובעלי סיכוי רב יותר להתקבל לתכניות לארוחת צהריים מוזלת – כלומר, מגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך יותר. בבתי ספר מקוונים לגיל התיכון, 80% מהתלמידים הם מקבוצת הרוב, וזאת לעומת 45% מהתלמידים בבתי הספר הציבוריים. נמצא כי הישגיהם הלימודיים של תלמידים בבתי ספר צ'ארטר ובתי ספר מקוונים היו נמוכים משל תלמידי בבתי הספר הציבוריים.
ניתוח הנתונים הוביל את החוקרים למסקנה כי אוכלוסיית התלמידים באוהיו נוטה לסגרגציה עצמית (Self Segregate), הפרדה בין אוכלוסיות המגיעה "מלמטה", כלומר מהתלמידים ומשפחותיהם. תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך ובעלי הישגים התחלתיים נמוכים נוטים לעזוב את המערכת הציבורית ולהירשם לבתי הספר שאינם ציבוריים. מרבית הנרשמים לבתי ספר צ'ארטר צפויים להיות מקבוצות מיעוט בעוד הנרשמים לבתי הספר המקוונים צפויים להיות מקבוצת הרוב.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
