במחקר החינוכי מראה כי רוב המורים שתופסים עצמם כבעלי מסוגלות גבוהה למילוי תפקידם צפויים גם להביע רמות גבוהות של שביעות רצון מהמקצוע. אולם, הקשר בין התפיסה העצמית של מורים את עצמם ובין הישגי תלמידיהם הוא חמקמק יותר.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים העוסקים במסוגלות עצמית של מורים. המחקר הראשון מציע להקדיש מחשבה רבה יותר למה בודקים, כאשר בודקים את ההערכה העצמית של מורים לגבי יכולתם למלא את תפקידם היטב. המחקר השני מציג שורה של עדויות שמעידות על כך שלתפיסת מסוגלות קולקטיבית, כלומר הערכה חיובית של מורים את היכולת של הצוות החינוכי שלהם להתמודד עם האתגרים שבפניהם הם ניצבים, יש השפעה מיטיבה על שורה ארוכה של היבטים חינוכיים.
מחקרים רבים מצאו כי תפיסתם העצמית של מורים את עצמם ויכולות ההוראה שלהם משפיעה על שלומותם, רווחתם ושביעות הרצון שלהם מבחינה מקצועית. עם זאת, מאמר שהתפרסם בשנת 2021 בכתב עת לפסיכולוגיה וחינוך, טוען כי המחקרים שבחנו את הקשר בין התפיסה העצמית של מורים את עצמם ובין הישגי תלמידים מציגים ממצאים לא מובהקים, ולעתים סותרים. החוקרים ביקשו לבדוק את המקור לסתירות בין ממצאי המחקרים השונים באמצעות סינתזה מחקרית, תהליך הכולל בחינה ביקורתית של מספר מחקרים בנושא דומה. תהליך זה עשוי לאפשר איתור של הנחות יסוד העומדות בבסיס מחקר או מחקרים, ולייצר תובנות חדשות, בנוסף לאלו שניתן ללמוד מהמחקרים בנפרד.
החוקרים איתרו שורה ארוכה של מחקרים שעוסקים בקשר שבין תפיסתם העצמית של מורים והישגי תלמידים. מבין המחקרים שעסקו בנושא זה 36 מחקרים עמדו בקריטריונים שהוגדרו למחקרים על מנת להיכלל בסינתזה. החוקרים בחנו את האופן שבו הוגדרה תפיסת המסוגלות העצמית של המורים, ומצאו כי מושג זה הוגדר באופנים שונים למדי בין המחקרים, באופן שמותיר את המושג שנבדק עמום למדי. לטענת החוקרים, עמימות זו עשויה להסביר את אי העקביות בממצאי המחקרים.
מסוגלות עצמית (Self Efficacy) מוגדרת בדרך כלל כהערכת היכולת להתמודד בהצלחה עם אתגרים עתידיים. מרבית המחקרים בחנו לצד המסוגלות העצמית מדדים נוספים כמו תחושת השליטה שיש למורה במתרחש (Locus of Control) והתחושה כי סביבת העבודה מאפשרת את עבודת ההוראה (Teaching Competence, במאמר זה).
החוקרים מציינים כי מושגים מסוימים שניתן היה לצפות שמחקרים מן הסוג הזה ייבחנו נעדרו מהמחקרים, ובהם הערכה עצמית של היכולת של המורים ללמד, ציפיותיהם לגבי הצלחת התלמידים, והערכתם לגבי תרומתם לתלמידים.
לדעת החוקרים, המחקר עד כה התמקד בהערכת המורים את ההיבטים השונים של עבודתם הקשורים אליהם באופן ישיר. מסקנת החוקרים היא שעל מנת לבחון את הקשר בין התפיסה העצמית של המורים את עצמם ויכולותיהם לבין הישגי התלמידים, יש לשים דגש על בחינת ההערכה העצמית של מורים את תרומתם לתלמידיהם.
חוקר החינוך המשפיע בנדורה (Bandura) היה הראשון להסב את תשומת הלב למושג המסוגלות הקולקטיבית של מורים (Collective Teacher Efficacy). המושג מתייחס לתפיסה עצמית של מסוגלות הנאמדת במסגרת צוות של מוסד חינוכי: מהי הערכת המורים לגבי היכולת של המוסד שלהם להתמודד עם האתגרים החינוכיים שבפניהם הוא ניצב? במחקריו טען בנדורה כי תפיסת מסוגלות קולקטיבית משפיעה על הישגי תלמידים בצורה מובהקת, וכי משתנה זה משפיע על הישגי תלמידים אף יותר ממשתנים שמרבים להתייחס אליהם כמו הרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים.
בסקירת מחקר זו נבחנו 34 מחקרים שהתפרסמו מאז שנת 2000 ועסקו בתחושת מסוגלות קולקטיבית של מורים. מטרת הסקירה הייתה לאתר מתוך המחקרים אילו דפוסי התנהגות נוצרים בעקבות תחושת מסוגלות קולקטיבית גבוהה.
מהמחקרים עולה כי תחושת מסוגלות גבוהה של צוותים מובילה להטמעה מוצלחת של אסטרטגיות לטיוב בית ספרי (School Improvement Strategies), מעצימה היבטים של מנהיגות חינוכית של מורים, מובילה לכך שמחנכים מציבים יעדים הישגיים יותר לתלמידים, ומובילה למיקוד בתהליכי למידה והוראה על פני היבטים של משמעת ואדמיניסטרציה.
מסוגלות קולקטיבית גבוהה מובילה, כך עולה מהסקירה, גם לסיפוק מקצועי רב יותר של המורים, מחויבות רבה לתלמידים ולמקצוע, וליחס חיובי יותר ללימוד תלמידים עם מוגבלויות. נמצא כי מסוגלות קולקטיבית גבוהה של צוותי מורים מובילה ליחס שלילי של המורים כלפי בחינת הישגיהם במדדים מתוקננים, על בסיס מבחנים סטנדרטיים. כמו כן אותר קשר בין מאפיין בית ספרי זה ובין מעורבות גבוהה של תלמידים בתהליך החינוכי.
עורך הסקירה מציין כי יתכן שחלק מההיבטים שתוארו מעלה הם דו כיווניים, כלומר: יתכן שמעורבות גבוהה של התלמידים בתהליכים החינוכיים מובילה לתחושת מסוגלות גבוהה של צוותי מורים. עם זאת, הוא מדגיש, ישנן עדויות חזקות המאששות את קביעותיו של בנדורה על חשיבות התפיסה העצמית של המורים את יכולות המוסד החינוכי שלהם להשפעה חיובית על מכלול היבטים של החינוך וההוראה.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
