אחד האתגרים המרכזיים העומדים פני אנשי חינוך בכל שלבי החינוך, הוא הצורך לשמר, לקדם, ולעיתים לייצר – מוטיבציה ללמידה אצל התלמידים. תיאוריית ההכוונה העצמית (Self Determination Theory) היא אחת הגישות המרכזיות שהתפתחו בשנים האחרונות, שחוקרת את הדרכים לקדם מוטיבציה פנימית שכזו אצל תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים העוסקים בתיאוריה זו. המאמר הראשון הוא מאמר תיאורטי, המציג את עיקרי התיאוריה הזו ואת ההשלכות שלה לעולם המעשה. המאמר השני מציג סקירה מטא-אנליטית, שסקרה מחקרים כמותניים שבחנו מה הם הגורמים התורמים לקידום מוטיבציה פנימית בקרב תלמידים.
תיאורית ההכוונה העצמית (Self Determination Theory) היא מסגרת חשיבה מקיפה העוסקת בשאלות מהי מוטיבציה? אילו סוגי מוטיבציה קיימים? מהם הגורמים התורמים או פוגעים במוטיבציה, וכיצד ניתן לשפרה? במאמר הנוכחי פורסים החוקרים ריאן ודסי את עיקרי התיאוריה. הם בוחנים את הסוגים השונים של מוטיבציה המתוארים בתיאוריה זו, ומתארים את הקשרים בינם לבין סיפוק של סוגים שונים של צרכים פסיכולוגיים. בהמשך, הם גם מציגים השלכות פרקטיות לגבי מבנה מערכת החינוך ומערכת התמריצים שזו מעמידה בפני התלמידים.
על פי המאמר, תיאורית ההכוונה העצמית מניחה כי בני אדם מונחים באופן מובנה לעבר צמיחה פסיכולוגית ואישית, ולעבר השתלבות מוצלחת בחברה הסובבת אותם. ככאלו, הם ייטו באופן טבעי ללמוד, לרכוש שליטה ביכולות חדשות ולהתחבר עם עמיתיהם. אבל, כדי שנטיות טבעיות אלו יבואו לכדי ביטוי, יש צורך בסיפוק צרכים פסיכולוגיים מסויימים. החשובים שבצרכים אלו הם אוטונומיה (Autonomy), מסוגלות (Competence), ומחוברות (Relatedness). אוטונומיה היא תחושה של יוזמה ובעלות על הפעולות של הפרט. היא נתמכת מתוך עניין וזיהוי הערך של הפעולות ונפגעת אם הן נעשות בכפייה; מסוגלות היא תחושה של שליטה, תחושה שהפרט יכול להצליח ולצמוח. תחושה זו נתמכת בסביבה המעניקה אתגרים שהפרט יכול לעמוד בהם ומשוב בונה המאפשר למידה; מחוברות היא תחושה של שייכות וקשר לפעולה או לקבוצה במסגרתה היא נעשית, והיא נתמכת על ידי הבעת עניין וכבוד בפרט עצמו.
על פי תיאורית ההכוונה העצמית, קיים מנעד של רמות שונות של מוטיבציה. בצדו האחד של הציר – חוסר מוטיבציה או אי-מוטיבציה. בצדו השני – מוטיבציה פנימית – כזו המגיעה מתוך הנאה ועניין בפעילות (במקרה של תלמידים – בלימודים). ביניהם על הציר ממוקמים 4 סוגים של מוטיבציה. המוטיבציה הקרובה ביותר למוטיבציה הפנימית היא מוטיבציה מתוך אינטגרציה. במוטיבציה כזו הפרט מזהה את הערך שבפעולות הנידונות, וגם מחבר בינן לבין ערכים משמעותיים החשובים לו. המוטיבציה השלישית על הציר היא מוטיבציה מתוך זיהוי – המגיעה מתוך כך שהפרט מזהה את הפעילויות (הלימודים) כחשובות ובעלות משמעות (אך לא מחבר בינן לבין ערכים חשובים אחרים). שתי המוטיבציות שהוזכרו עד כה עדיין מוגדרות במחקר כמוטיבציה פנימית.
סוג שלישי של מוטיבציה היא מוטיבציה לצורך הימנעות – מצב בו הפרט פועל כדי להמנע מאשמה או בושה. לבסוף – מוטיבציה הקרובה ביותר בציר לאי-מוטיבציה – הוא מוטיבציה מתוך רגולציה חיצונית. מוטיבציה זו משמעה שהפרט פועל על מנת להמנע מסנקציות או לזכות בפרסים. שני הסוגים הללו של מוטיבציה נחשבים כ"מוטיבציה נשלטת". הכותבים מציינים כי בעוד מסגרת החשיבה המתוארת חשובה לצרכי אנליזה ומחקר, ברור כי אנשים בפועל יכולים להיות מונעים מסוגים שונים של מוטיבציות בעת ובעונה אחת.
מנקודת מבט חינוכית, מחקרים אמפיריים רבים מצאו קשרים בין קיומה של מוטיבציה פנימית (לסוגיה) לבין תוצאות חינוכיות חיוביות (הן בתחום ההישגים הלימודיים, הן במדדים חינוכיים אחרים). בנוסף, ובנפרד, נמצאו קשרים חיוביים בין סיפוק הצרכים הפסיכולוגיים של מחוברות, אוטונומיה ומסוגלות, לבין מעורבות בלימודים, סיפוק מהלימודים, רווחה אישית בזמן הלימודים והצלחה בלימודים. במילים אחרות סיפוק צרכים אלו משפיע על הלימודים גם באופן ישיר, וגם באמצעות הגברת המוטיבציה הפנימית.
הדרך המרכזית שדרכה עשויים מורים להשפיע על המוטיבציה הפנימית של התלמידים, על פי גישת ההכוונה העצמית, הוא באמצעות תמיכה באוטונומיה שלהם. תמיכה זו מתחילה מניסיון לזהות ולהבין את נקודת המבט של התלמידים, ולקחת אותה בחשבון (ככל הניתן) בקבלת ההחלטות החינוכיות. הענקת בחירות משמעותיות לתלמידים היא גם דרך חשובה לתמוך באוטונומיה שלהם. התנהגות שתלטנית של מורים – קביעת חומרי הלימוד, שימוש בפקודות, קביעת התשובות הנכונות (בעיקר במקצועות הומניים) – נמצאה כפוגמת באוטונומיה של התלמידים וכך גם במוטיבציה שלהם ללמידה.
ריאן ודסי מדגישים כי בעוד התנהגות שתלטנית פוגעת באוטונומיה, קיומו של מבנה ברור ללמידה דווקא משפר אותה. מבנה ברור משמעותו הבהרת הציפיות והמטרות של הלמידה לתלמידים, קיומן של כללים וקווים מנחים ברורים ועקביים, ואספקה של משוב עשיר ומידע על הלמידה. מבנה כזה מאפשר לייצר למידה מסודרת ונתמכת, כך שהתלמידים ניצבים בפני מטלות מאתגרות מצד אחד, אך אפשריות מצד שני. יחד עם משוב חיובי (ברובו) ובונה, המבנה יכול לתמוך באוטונומיה של התלמידים, וכן בתחושת המסוגלות שלהם.
המוטיבציה של התלמידים ללמידה היא גורם רב משמעות בקידום הלמידה שלהם (או הכשלתה – בהיעדר מוטיבציה). מסיבה זו נערכו מחקרים רבים אודות הדרכים לקדם את המוטיבציה הזו. תיאורית ה"הגדרה העצמית" (Self Determination Theory) – אחת התיאוריות המובילות בנושא המוטיבציה הפנימית – מציינת כי מוטיבציה פנימית אוטונומית נובעת מסיפוק של 3 צרכים של התלמיד: מחוברות לחומר הנלמד, תחושת מסוגלות, ואוטונומיה. מטרת המאמר הנוכחי היא לבחון את הקשרים בין צרכים אלו לבין המוטיבציה הפנימית של תלמידים, וכן לבחון איזה דמות סמכות בוגרת (הורה או מורה) רלוונטית לסיפוק הצרכים הללו ולקידום מוטיבציה של התלמידים בעזרתם.
כאמור, הספרות האקדמית אודות מוטיבציה בכלל (ומוטיבציה של תלמידים בתוכה) מתארת ארבעה סוגים של מוטיבציה: מוטיבציה פנימית – המגיעה מתוך הנאה ועניין. ו-3 סוגים של מוטיבציה חיצונית הנמצאים על ציר: מוטיבציה מתוך זיהוי, מוטיבציה לצורך המנעות, ומוטיבציה מתוך רגולציה חיצונית. לצד ארבעה סוגים אלו קיים גם מצב של אי-מוטיבציה או היעדר מוטיבציה.
במהלך השנים נערכו מחקרים רבים שבחנו את הדרכים לייצר מוטיבציה אוטונומית אצל תלמידים. על מנת ללמוד מהתוצאות של המחקרים הללו בצורה המסודרת והתקפה ביותר, ערכו בוראו ושותפיו לכתיבה סקירה מטא-אנליטית של המחקרים הללו. בסקירה נכללו מחקרים ניסויים (בעלי קבוצת ביקורת) שבחנו קשרים בין סיפוק של צורך אחד לפחות לבין מוטיבציה, בקרב תלמידים בבתי הספר התיכוניים או בהשכלה הגבוהה. בסך הכול נסקרו 144 מחקרים בהם נחקרו 79,079 תלמידים ונמצאו 1,718 מתאמים בין המשתנים השונים שנחקרו. הנתונים הסטטיסטיים מכל המחקרים קודדו לסט נתונים אחד, ונעשה שימוש בשיטות סטטיסטיות המאפשרות הסקת מסקנות אינטגרטיביות מכלל המחקרים.
ממצאי הסקירה מצביעים על כך שסיפוק כל סוגי הצרכים, הן על ידי הורה והן על ידי מורה, מקדמים את המוטיבציה באופן כללי, אולם העוצמה של ההשפעות שלהם משתנה מאוד. ראשית, בבחינת ההשפעה של סיפוק הצרכים השונים, נראה כי הצורך המקדם ביותר מוטיבציה אוטונומית הוא תחושת המסוגלות. במילים אחרות, תלמידים המרגישים בעלי יכולת בתחום מסויים ימצאו בו יותר עניין, וגם ימצאו אותו חשוב ובעל משמעות יותר. תחושת האוטונומיה, החופש לבחור האם ומה ללמוד, היא בעלת אותה רמת השפעה על המוטיבציה הפנימית (למידה מתוך הנאה ועניין), אולם משפיעה פחות על המוטיבציה מתוך זיהוי (למידה מתוך זיהוי חשיבותת ותורמת הלמידה). לגבי תחושת מחוברות, נמצא כי היא אמנם משפיעה על המוטיציה האוטונומית לטובה, אולם פחות משני הצרכים האחרים.
בבחינת ההשפעה של ההורים והמורים על מוטיבציה אוטונומית, נמצא כי התמיכה באוטונומיה של התלמידים מצד המורים הייתה בעלת חשיבות והשפעה על המוטיבציה האוטונומית שלהם. במילים אחרות כאשר המורים אפשרו לתלמידים בחירה רבה יותר בתכני הלימוד ודרכי הלימוד שלהם, התלמידים פעלו יותר מתוך הנאה מהלמידה ועניין בה, וראו חשיבות רבה יותר בחומר הנלמד. לעומת זאת פעילויות תומכות אוטונומיה מצד ההורים לא השפיעו באותה צורה על המוטיבציה של התלמידים.
בוראו ועמיתיו מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות של תמיכה באוטונומיה מצד המורים למוטיבציה האוטונומית של התלמידים. בהתחשב במחקרים הרבים המראים השפעה חיובית של מוטיבציה אוטונומית על הצלחה אקדמית, רווחה בבית הספר, התמדה בלימודים ועוד, ראוי לחקור את הדרכים בהן מורים יכולים לתמוך באוטונומיה של התלמידים, וכן לבחון כיצד המערכת יכולה להתאים עצמה על מנת לאפשר למורים לתמוך בה.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
