תהליך יזמות הנובע מהמורה עשוי להניב פירות חינוכיים מגוונים וחדשניים ולהשפיע על כלל סביבת בית הספר. יש הרואים ביזמות תכונת אופי של מורה זו או אחרת או אירוע מקומי. אך מחקרים מראים כי יזמות חינוכית היא מערכת של כישורים ושל התנהגויות שמנהל בית הספר עשוי לטפח ולעודד בקרב מורים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים העוסקים בטיפוח יזמות חינוכית אצל מורים, שניהם מגיעים מהונג קונג. המחקר הראשון מגדיר ומאפיין את תכונות היזמות החינוכית בקרב מורים על בסיס ניתוח ההתנהגות של מורים שהובילו מיזמי חינוך חדשניים בבתי ספר בהונג קונג. המחקר השני מראה כי קיים קשר חזק בין ביטוי מעשי של תכונות יזמיות אצל מורים בבית הספר לבין מקומו של המנהל כמוביל, כמנהיג וכמאפשר של המרחב להתנסויות יזמיות אלו.
במציאות של המאה ה-21, בתי הספר נדרשים לשכלל חדשות לבקרים את יכולת התגובה שלהם לתנאים המשתנים בקצב מהיר ולממדי אי-ודאות הולכים וגדלים. מחקר זה מחזק את התובנה כי בית הספר החדשני והרלוונטי זקוק למורים ולמורות יצירתיים ושאפתנים המעיזים לנווט בתוך מרחב של אי-ודאות, ליטול סיכונים ולהביא רעיונות חדשניים לכדי ביטוי מעשי. תכונות אלו זכו להגדרה: יזמות חינוכית.
רשימת התכונות שהחוקרים בדקו במחקר זה מבוססת על התנהגויות יזמיות שנצפו במגזר העסקי ואשר קשורות לחדשנות בחינוך. על בסיס תיאורטי זה, איתר המחקר מרכיבי התנהגות של מורים בשלושה בתי ספר בהונג קונג שזכו בפרסים על יזמות חינוכית ועל חדשנות.
התכונות להלן הוגדרו כמשותפות למורות ומורים שזוהו כיזמים חינוכיים:
ייזום חדשנות: ליקוט מקורות ומשאבי ידע חיצוניים למערכת ושימוש בהם כדי ליצור דרכי הוראה ולמידה חדשות. לרוב, יוזמות אלו יפתחו אפשרויות חדשות ויצירתיות לביצוע משימות קיימות, והן מאפשרות גישה חדשה ללמידה העשויה לחולל שינוי רעיוני ומעשי בבית הספר ואף בבתי ספר נוספים דרך רשתות תקשורת בין-מערכתיות.
נטילת סיכונים: מורה-יזמית נוקטת יוזמות שהצלחתן אינה מובטחת. על פי המחקר, מורה-יזמית ערה להתרחשויות חוץ ופנים-ארגוניות ומעודכנת במגמות ובשינויים עתידיים בסביבה החינוכית. מכאן היא מעריכה ושוקלת את הרווח ואת ההפסד מנקיטת יוזמה, מנהלת ומחשבת את הסיכונים אל מול ההזדמנויות.
אוטונומיה עם גישה חיובית: בהקשר החינוכי-יזמי, אוטונומיה עם גישה חיובית מוגדרת כאמונתן של מורות ביכולתן להיות פרו-אקטיביות בהגשמת מטרות וחלומות מקצועיים ולא רק לשרוד את שגרת היומיום השוחקת. מורות המתנהלות בתחושת אוטונומיה ובגישה חיובית הן בעלות תעוזה להביע ולבצע את רעיונותיהן לשינוי והן הופכות לסוכנות השינוי בבית הספר, לעתים תוך כדי ולמרות התנגדויות מצד עמיתיהן.
מיומנויות ניהול: הובלה ומנהיגות, קבלת החלטות וקביעת המהלכים האסטרטגיים, פתרון בעיות, הנעת עמיתים ויצירת רשת קשרי עבודה. המורות שתועדו במחקר, בין אם הוגדרו כבעלות תפקיד/סמכות ובין אם לאו, היו אחראיות במהלך ביצוע היוזמה למעקב אחר איכות התוצרים של היוזמה בהתאם למטרות שהציבו, והן ניהלו ותכננו את המשאבים לטובת היוזמה טרם ביצועה. נוסף על כך, כלל המורות שתועדו במחקר קיימו באופן תדיר תקשורת בין-אישית עם עמיתיהן לאורך תהליך גיבוש הפדגוגיה עד לדיוק התוצר הסופי.
גיוס משאבים חיצוניים: המחקר מראה כי המורות שהובילו יזמות חינוכית משמעותית, לא התבססו על תקציבי המערכת הפנימיים בלבד. על המורות היה לגייס משאבים חיצוניים, ובמקרים מסוימים הן הצליחו בכך.
מסקנה משמעותית העולה מהמחקר היא כי המורות שהביאו את ההתנהגויות הללו לכדי מימוש מלא בתהליך היזמות החינוכית היו אלו שהובילו תהליכי שינוי משמעותי בסדר גודל רחב והשפיעו על כלל בית הספר.
מחקרים קודמים הראו כי למנהל בית הספר תפקיד מכריע בטיפוח היזמות החינוכית של הסגל החינוכי שתחתיו ובאפשורה. מחקר זה בחן את הדרכים שבהן המנהל משפיע על הסביבה היזמית ומעצב אותה.
המחקר מציג מספר מאפיינים של תפקיד המנהל בטיפוח יזמות חינוכית בקרב המורים בבית הספר. על בסיס תצפיות, ראיונות ותיעוד של תהליכי יזמות חינוכית בשלושה בתי ספר עטורי פרסי חדשנות בהונג קונג, הוגדרו מאפיינים אלה:
חיבור היזמות לחזון ולכיוון ברור של בית הספר: בכלל המקרים הנחקרים נמצא כי המנהל הגדיר חזון וכיוון שאליו מצופות המורות לכוון את היוזמות החדשות. עבודת המנהל עם המורה היזמית כללה דיוק של צורכי בית הספר ושל המכשולים המקשים על מענה עליהם ורתימה של סגל ההוראה וההנהלה הוותיקים והבכירים בבית הספר ליוזמה הצומחת מלמטה.
מרחב אוטונומי: המנהלים העניקו מרחב משמעותי של אוטונומיה למורות בפיתוח האסטרטגיה ובהתמודדות עם אתגרים תוך מזעור התערבותם הישירה. המורות היזמיות במחקר העידו כי המנהל הכווין והציע הצעות, אך אפשר מרחב של ניסוי וטעייה עצמאיים.
הבניה מחדש של מערך התפקידים ושל האחריות: המנהלים יצרו מבנה תפקידים חדש עבור היוזמות שתמך בהצלחת המורה במשימתה. בחלק מהמקרים נטלו המנהלים סיכון תוך קידום מורות מתחילות לעמדות שדרשו מיומנויות ניהול וניסיון.
הנחיית עבודת הצוות של המורים: בכלל המקרים הקימו המנהלים קבוצות או צוותים שתפקידם ליצור מבנה חברתי-מקצועי תומך ליוזמה. כלל המנהלים ארגנו את מערכת השעות כדי לאפשר לצוות להיפגש, ניטרו את עומס המשימות של המורה היזמית, הנחו את השיח והקשר בין המורים בצוות, ועקבו אחר התגובות ואחר ההשפעות של היוזמה על האווירה בצוות.
הכשרה מקצועית: המנהלים יצרו הכשרות ייעודיות והשקיעו משאבים בהעשרת הידע של המורות היזמיות בתחומים מגוונים שנדרשו עבור היזמות החינוכית.
טיפוח כישורי מנהיגות: המנהלים טיפחו את כישורי המנהיגות של המורות היזמיות דרך יצירת פלטפורמות להצגת הרעיונות שלהן ולהתמודדות עם התנגדויות. בדיונים שבהם עלו חילוקי דעות, אפשרו המנהלים למורה היזמית להתמודד עם הביקורות ועם ההתנגדויות, ותפקדו בהם כמנחים, ובתוך כך הקשיבו וייעצו למורה. כמו כן, בחניכה אישית ובדרך של דוגמה אישית, הציגו למורה כיצד הם יוצרים אווירה חיובית כמנהיגים בצוות.
גילויי תמיכה מעשיים: המנהלים הביעו תמיכה והתלהבות והורו בצורה מערכתית לשלב את היוזמות והשינויים בשיטות ההוראה בבית הספר.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
