משבר הקורונה והמעבר הבהול ללמידה מרחוק שיבשו את שנת הלימודים עבור תלמידות ותלמידים רבים. חוקרים העריכו כי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) נמצאו בסיכון גבוה לפגיעה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שבחנו את ההשפעות של תקופת הקורונה על אוכלוסייה זו ואת הכלים שבעזרתם השפעות אלו עשויות להתמתן. המחקר הראשון, שנערך בישראל במימון של לשכת המדענית הראשית, דן בחשיבות של ביסוס "ארגז כלים" של טכניקות הוראה מקוונת בקרב מורות ומורים. המחקר השני, מארה"ב, בחן הישגי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) בשנת הלימודים הראשונה ששובשה בשל מגפת הקורונה להישגי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר בשנה שקדמה לה.
המחקר עסק במאפיינים של למידה מרחוק בכיתה ההטרוגנית ובניתוח פרקטיקות של הוראה מקוונת. בתוך כך נבחנו פרקטיקות הוראה של מורות ומורים בבתי ספר יסודיים בתקופת הסגר הראשון.
למחקר הוצבו ארבע מטרות מרכזיות:
במחקר השתתפו 191 מורים מבתי ספר יסודיים ברחבי הארץ. המורים מילאו שאלון דמוגרפי, שאלון של פרקטיקות הוראה מקוונות ושאלון שהתייחס באופן ספציפי לתלמידים עם לקויות למידה ולתלמידים עם הפרעת קשב. השאלונים הופצו בקבוצות פייסבוק, בוואטסאפ ובדואר אלקטרוני, ומולאו באופן אנונימי.
באשר למדדי ההוראה המקוונת, נמצא כי במהלך הסגר הראשון ברוב בתי הספר שנבדקו, כ-75% מהתלמידים נכחו באופן עקבי בשיעורים הסינכרוניים בכל שכבות הגיל. לעומת זאת, ככל שעולים בשכבת הגיל (מכיתה א' ועד כיתה ו'), נצפתה ירידה משמעותית בשיעור התלמידים שהשתתפו באופן פעיל בשיעורים. כשני שלישים מהמורים דיווחו כי מעל 50% מתלמידיהם הגישו מטלות א-סינכרוניות ללא קשר לשכבת הגיל.
לא נמצאו קשרים מובהקים בין ותק בהוראה לבין מדדי ההוראה המקוונת. כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים במדדים לעיל בקרב מורות ומורים שעברו השתלמות בנושא טכנולוגיה בהוראה לפני הסגר הראשון לבין אלו שלא עברו השתלמות מסוג זה.
לגבי שכיחות השימוש בפרקטיקות הוראה שונות בהוראה המקוונת, נמצא כי הפרקטיקות השכיחות ביותר מבוססות על שיטות הוראה מסורתיות (לדוגמה: שאילת שאלה כדי לוודא הבנה; קישור נושא השיעור הנוכחי לשיעור שעבר). לעומת זאת, פרקטיקות ההוראה שבהן השתמשו המורים בשכיחות הנמוכה ביותר היו ברובן ייחודיות להוראה מרחוק (לדוגמה: שימוש בחדרים בזום; הקלטת הוראות לתלמידים).
שני רכיבים של הוראה מקוונת (השתתפות פעילה בשיעורים סינכרוניים והגשת מטלות א-סינכרוניות) היו קשורים באופן מובהק למידה שבה תלמידים בכיתות ג'-ו' הפיקו תועלת מההוראה המקוונת, לפי דיווחי מוריהם. בכיתות ה'-ו' הפרקטיקה של שליחת כרטיסיות ניווט לסיוע בביצוע מטלות מורכבות" נמצאה קשורה באופן מובהק להפקת תועלת מלמידה מרחוק.
ממצא אחרון זה מצביע על חשיבות הצורך לפתח יכולת למידה עצמאית אצל תלמידים בשכבות אלו. עוד נמצא כי ככל שעולים בשכבות הגיל, דיווחו המורים על אחוזים נמוכים יותר של תלמידים עם לקויות למידה ו/או עם הפרעת קשב שהגישו מטלות א-סינכרוניות.
ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות של שני מרכיבים משמעותיים בלמידה מקוונת: השתתפות בשיעורים סינכרוניים והגשת מטלות א-סינכרוניות, ומציגים את הצורך לחזק את מעורבותם של תלמידים עם קשיים שונים בשני ערוצי למידה אלו. כמו כן הממצאים מצביעים על החשיבות שבביסוס ארגז כלים של טכניקות הוראה מקוונת בקרב המורים, הכולל שילוב של טכניקות מסורתיות מבוססות פדגוגיה עם טכניקות ייחודיות להוראה מרחוק.
על פי המחקר, ההוראה המקוונת צריכה לכלול מרכיבים של למידה חווייתית, התאמה אישית ושימוש בעזרים פשוטים ויעילים )כדוגמת שימוש בכרטיסי ניווט למשימות מורכבות) התורמים להתמודדות מיטיבה עם מטלות שהתלמידים מתבקשים לבצע באופן עצמאי, בזוגות ובצוותים.
החוקרים מעריכים כי המשך השקעה בתכנון שיעורים סינכרוניים ובמטלות א-סינכרוניות באופן שמזמן לתלמידים למידה פעילה ומגוונת, יוביל להצלחה בהוראה מרחוק גם בימים כתיקונם כשהלימודים מתקיימים בבתי הספר באופן פרונטלי. המלצה זאת ניתנת ליישום בערוצי הכשרה של מורים ושל פרחי הוראה. הממצאים אף פותחים צוהר לתכנון ממוקד יותר של מחקרי המשך שיבחנו באופן ישיר ומקיף את יעילותן של פרקטיקות נבחרות של הוראה מקוונת.
במאמר זה, שהתפרסם בשנת 2021 בכתב עת אקדמי אמריקאי המוקדש לנושא הפסיכולוגיה בבתי הספר, מוזכר החשש הרווח מפני פגיעה ארוכת טווח ומתמשכת בהישגי תלמידים ותלמידות בעקבות המעבר הבהול ללמידה מרחוק בתחילת משבר הקורונה. חשש זה היה רב במיוחד בהתייחס לאוכלוסיות בסיכון, ובהן תלמידים ותלמידות עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD).
לחוקרים הייתה נגישות למאגר נתונים ייחודי שנוצר במסגרת מחקר אורך במימון פדרלי על ההשפעה של תוכניות התערבות שונות על הישגי תלמידים עם הפרעת קשב. החוקרים השתמשו בנתונים על הישגים של תלמידים בגילי 5 עד 12 עם הפרעת קשב בשני מחזורים: שנת הלימודים 2019/18 ושנת הלימודים 2020/19. בשני המחזורים, התקיימו שני מבחנים – בתחילת השנה ובסופה. המבחנים כללו שאלוני ידע ומיומנויות בנושאים כמו קריאה, חשבון ואיות. כ-200 תלמידים ותלמידות השתתפו במחקר – 85 בשנת הלימודים הראשונה, ו-116 בשנת הלימודים השנייה.
על בסיס מאגר נתונים זה, הסיקו החוקרים כי התלמידים בשנת הלימודים השנייה, זו ששובשה על ידי משבר הקורונה, הפגינו בממוצע אותה מידה של שיפור בידע ובמיומנות. כלומר, במעבר ללמידה מרחוק בדרך כלל לא הייתה פגיעה בטווח הקצר בהישגי התלמידים. עם זאת, החוקרים זיהו כי היו קבוצות של תלמידות ותלמידים שהיו בכל זאת פגיעות יותר לשינוי.
תלמידים ותלמידות מרקע סוציו-אקונומי מוחלש הציגו שיפור מועט בהשוואה לחבריהם. כמו כן, תלמידים ותלמידות מקבוצות מיעוט אף הם נטו בממוצע להציג שיפור מועט יותר. השפעה זו התקיימה בשתי השנים שנבדקו, אך הועצמה בשנה השנייה שנת הקורונה.
מה שמיתן את ההשפעה השלילית של שיבוש הלימודים היה, לדעת החוקרים, ההסתמכות על שיטות מיטביות של למידה מרחוק. החוקרים מיפו את אופני הלימוד שהתלמידים והתלמידות חוו בלמידה מרחוק, ולשיטתם האופן שבו התלמידים למדו הצליח לחפות על הקשיים הייחודיים שנובעים מהפרעת קשב ועל תנאים סביבתיים מאתגרים. הסכנה לדעתם של החוקרים טמונה אם כן לא בשיבוש הלימודים ובמעבר ללמידה מרחוק, אלא בהצטלבות של שיבוש הלימודים עם תנאים המקשים על ההתמודדות, כמו לדוגמה נגישות מועטה לאינטרנט וכיו"ב.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
