במודל המקובל של הזיכרון במדעי הקוגניציה, רשת סמנטית היא מבנה קוגניטיבי שמייצג את מכלול הקשרים בין מושגים, מילים ועובדות המאוחסנים בזיכרון של אדם. רשת זו היא החלק האקספליסיטי[1] (המפורש, explicit) של הזיכרון לטווח הארוך. הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שבוחנים את הקשר של הרשת הסמנטית ליצירתיות. המאמר הראשון בוחן את הקשר בין מבנה הזיכרון הסמנטי והרשת הסמנטית לבין יצירתיות. המאמר השני מרחיב את הבחינה של קשר זה להקשר החינוכי ובוחן אם יש הבדלים במבנים של הזיכרון הסמנטי וביצירתיות בין תלמידים בזרמי חינוך שונים – המונטסורי והמסורתי.
[1]בניגוד לזיכרון האימפליסיטי (Implicit), המרומז, שאת המידע המאוחסן בו קשה לתאר במילים (למשל – מיומנויות כמו נהיגה, רכיבה על אופניים), הזיכרון האקספליסיטי, המפורש, מכיל מידע שקל לתאר במילים. הזיכרון המפורש מתייחס ל"מה" בעוד שהזיכרון המרומז מתייחס ל"איך": מה ידוע על העולם ועל עצמי, לעומת איך לעשות דברים. במחקר זה נחקר החלק של הרשת הסמנטית בזיכרון האקספליסטי, המפורש.
יצירתיות מקושרת בין היתר לגמישות במבנה הזיכרון הסמנטי, מה שיכול להסביר את הזרימה הגדולה יותר של רעיונות במצב יצירתי. הזיכרון הסמנטי הוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך והוא סוג של זיכרון שמכיל מילים, ידע כללי ועובדות המקושרים זה לזה במה שמכונה "הרשת הסמנטית". עירור של מושג ברשת הסמנטית גורם לעירור של המושגים הקרובים לו. ככל שהמרחק הסמנטי בין מושגים גדול יותר, כך קטנה רמת העירור ההדדי ביניהם. חוקרים מצאו שכאשר היה שטף מילולי גבוה בשפה שנייה (אנגלית), נצפתה אצל המשתתפים יצירתיות רבה יותר.
במחקר זה מדדו החוקרים את מהירות השליפה מהזיכרון של המידע הסמנטי (המילולי) בשפה השנייה אצל משתתפי המחקר – 35 תלמידי כיתה י"ב דוברי ספרדית משני בתי ספר שונים שלמדו אנגלית כשפה שנייה. החוקרים מדדו גם את רמת היצירתיות של המשתתפים, את המיומנות שלהם באנגלית ואת מבנה הזיכרון הסמנטי שלהם.
יצירתיות התלמידים נמדדה במבחן נפוץ ליצירתיות ששמו Picture Interpretation Creativity Judgment (PIC-J). המבחן מודד יצירתיות דרך ניתוח תמונות בארבעה היבטים: יצירתיות מילולית, יצירתיות פיגורטיבית, מקוריות ויכולת הרחבה. מבנה הזיכרון הסמנטי של המשתתפים הוערך על ידי שימוש במשימות של שטף מילולי.
החוקרים ניתחו את מבנה הזיכרון הסמנטי של המשתתפים בעזרת שתי שיטות: Forward Flow Analysis – ניתוח של זרימה קדימה; וניתוח הרשת הסמנטית. ניתוח הזרימה קדימה היא גישה חישובית שמאפשרת לחוקרים למדוד את "המרחק הסמנטי" בין מילים שונות שהופיעו במשימות השטף המילולי (במחקר זה התמקדו החוקרים במילים מקטגוריית החיות). ניתוח הרשת הסמנטית היא גישה גרפית המאפשרת ליצור תרשים של הקשרים בין מילים שונות שהופיעו במשימת השטף המילולי של המשתתפים. איור 1 מראה את הרשתות הסמנטיות של משתתפים בעלי שטף נמוך או גבוה באנגלית כשפה שנייה ובעלי יצירתיות גבוהה או נמוכה.
באיור ניתן לראות שהרשתות הסמנטיות באנגלית של בעלי היצירתיות הגבוהה יותר (הרשת התחתונה מימין) הן צפופות יותר, כלומר יש בהן קשרים רבים יותר בין מילים שונות. זאת בהשוואה לרשתות המילים באנגלית של בעלי היצירתיות הנמוכה (הרשת התחתונה משמאל).
החוקרים מסכמים כי למידת שפה שנייה יכולה להגביר יצירתיות וכי רצוי כי מורי שפה שנייה ישלבו בהוראתם משימות מעודדות יצירתיות.
[1] תפקודים ניהוליים הם התהליכים הקוגניטיביים האחראים בין היתר ליכולת ליזום, להתמיד, לעכב, לווסת, להבחין ולשנות את המשימות שבהן אדם עוסק, והם קשורים לקשב ולזיכרון.
החוקרים השוו בין מבנה הזיכרון הסמנטי של תלמידות ותלמידים בחינוך המונטסורי לבין הזיכרון הסמנטי של מקביליהם בחינוך המסורתי. הם שיערו כי על אף שקיימים גורמים אחרים המשפיעים על התפתחות הילד, כגון גנטיקה, מזג מולד והשפעת הסביבה, חינוך הוא גורם מרכזי המשפיע על יצירתיות ועל מבנה הזיכרון הסמנטי. אחד המדדים המקובלים ליצירתיות הוא היכולת להעלות אסוציאציות רבות ושונות זו מזו ביחס לגירוי נתון. לכן הנחת היסוד של החוקרים הייתה שמבנה אסוציאטיבי מורכב של הזיכרון הסמנטי מעיד על קיומה של יצירתיות מילולית רבה יותר.
החוקרים השתמשו במבחן יצירתיות מוכר בשם Evaluation of Potential Creativity (EPC) ובניתוח רשתות כדי להעריך את מבנה הזיכרון הסמנטי של המשתתפים. ניתוח רשתות הוא שיטה חישובית לניתוח קשרים בין אובייקטים (אנשים, שמות או מילים). בשיטה זו מתייחסים לשלושה סוגים של קשרים בין המושגים ברשת הסמנטית: עד כמה מושגים מקובצים יחדיו באשכול (clustering coefficient – קישוריות) קשר המיוצג באותיות CC; אורך הנתיב הממוצע הקצר ביותר בין כל שני מושגים המיוצג באותיות ASPL[1]; והמודולריות של הרשת (modularity) המיוצגת באות Q ומודדת עד כמה ניתן להבחין בתוך הרשת ביחידות מובחנות שכמעט עומדות בפני עצמן, עם קשר מועט לשאר חלקי הרשת.
מדגם המחקר כלל 67 ילדים וילדות שלמדו במסגרת החינוכית – מסורתית או מונטסורית – לכל הפחות מגיל 3. 31 ילדים היו מהחינוך המסורתי ו־36 מהחינוך המונטסורי. בזמן ביצוע המחקר גיל הילדים הממוצע היה 9 (טווח הגילים במדגם כולו היה 14-5). הילדים עשו את מבחן היצירתיות ואת מבחן השטף המילולי (במיקוד בקטגוריית החיות).
באמצעות ניתוח הרשתות הסמנטיות של תלמידי החינוך המסורתי לעומת תלמידי החינוך המונטסורי, מצאו החוקרים כי לילדים שלמדו בחינוך מונטסורי הייתה קישוריות גבוהה יותר (CC), מודולוריות נמוכה יותר (Q) ונתיבים ממוצעים (ASPL) קצרים יותר באופן מובהק מאשר לחבריהם שלמדו בחינוך המסורתי. איור 1 מראה את הרשת הסמנטית הממוצעת של כל אחת מהקבוצות, ואיור 2 מראה את ההבדלים המובהקים בין שתי הקבוצות מבחינת שלושת המדדים – CC, Q ו־ASPL. ניתן לראות כי הרשתות של תלמידי החינוך המונטסורי צפופות יותר, אחידות יותר ומקושרות יותר. משמעות הממצא הזה היא שלתלמידים אלו קל יותר להעלות אסוציאציות מגוונות ורבות בהינתן גירוי מילולי. נוסף על כך, ילדים אלו קיבלו ציוני יצירתיות גבוהים יותר במבחן היצירתיות.
מסקנת החוקרים היא שהחוויה החינוכית משפיעה על מבנה הזיכרון הסמנטי ועל החשיבה היצירתית, וכי החינוך המונטסורי מקדם, ככל הנראה, מבנה גמיש יותר של הרשת הסמנטית.
[1] מדידת המרחק חשובה מכיוון שרמת העירור שיוצרת הפעלה של מושג מסוים ברשת, דועכת במהירות. לכן ברשת צפופה עירור של כל מושג יגרום להתעוררות של מושגים נוספים רבים, כלומר לאסוציאציות רבות.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
