review-grade: גן-י"ב

מקומו של בית הספר בזמן חירום (2): אסון התאומים (חלק א')

את הסקירות השניה והשלישת בסדרת "מקומו של בית הספר בזמן חירום" נקדיש ללמידה מהאופן בו התמודדו בתי ספר בניו-יורק עם התקפת הטרור על מגדלי התאומים ב-11 לספטמבר 2001. נסקור דו"ח מחקר שנכתב שלוש שנים לאחר מתקפת הטרור המסתמך על ראיונות עם מנהיגים חינוכיים מרחבי העיר. סקירת הדו"ח תוצג בשני חלקים. החלק הראשון (שמופיע בסקירה היומית הנוכחית) יציג את ההשפעה של ההתקפה על מערכת החינוך בניו יורק, את ההכנה לקראת מצבי משבר וכיצד הכנה זו באה לידי ביטוי בזמן אמת בבתי הספר ביום הפיגוע. החלק השני של סקירת המסמך, שיוצג בסקירה היומית הבאה, יוקדש לבחינת מאמצי השיקום של מערכת החינוך בעיר וכיצד מאמצים אלו תמכו בהתמודדותם של תלמידים עם האסון. גם בסקירה זו ניתן לראות כיצד יישום המודל שמציעה קרול מוץ' (מהסקירה הראשונה בסדרה) תורם להבנת הפעילות בשלבי החירום השונים (מוכנות, תגובה והחלמה) וממחיש את החשיבות ביישום נקודות מבט שונות אודות מקומו של בית הספר במצב החירום.
המלצות מהמקרה של אסון התאומים. בשלב ההכנה לאסון מומלץ:
• להכין תוכנית עירונית מקיפה ורבת-ממדים לצד תוכנית ברמה הבית ספרית.
• להפגיש את כל הצוות החינוכי עם בעלי התפקידים לזמן חירום.
• לבעלי ידע טכני-מקצועי (דוגמת אב הבית, או מובילי התקשוב) חשיבות רבה בזמן החירום ויש להתייחס לכך בזמן התכנון.
• שלב התכנון צריך לכלול יצירת קשר עם עמותות וסוכנויות ממשל באופן מלא ורציף.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (1) – סקירת ספרות ומודל תיאורטי

את הסקירה הראשונה בסדרת "מקומו של בית הספר בזמן חירום", נקדיש לעיון במאמר שבחן את תפקודם ותפקידם של בתי ספר בתגובה לכמה אסונות טבע שהתרחשו בעולם, ומהם מצטייר בתי הספר כמוקד להתמודדות בזמן חירום ולשיקום שלאחריו עבור כלל הקהילה שנפגעה. בהסתמך על תיאורי מקרה מאסונות טבע שהתרחשו ביפן, באוסטרליה ובניו זילנד, המחברת מציעה לבחון את התנהלות בתי הספר תוך התייחסות לשלושת השלבים המרכזיים שמוכרים בתחום חקר האסונות: מוכנות, תגובה והחלמה. ועבור כל שלב לשאול מה תפקיד ביהס עבור אחת משלוש נקודות המבט הבאות: הקהילה, בית הספר והתלמידים. בסיכום המאמר הכותבת מציעה המלצות מעשיות להתמודדות בתי ספר לאחר אסון.
המלצות מרכזיות ליישום
• מומלץ לחלק את תוכנית העבודה לשלושה שלבים: הכנה, תגובה, שיקום.
• עבור כל שלב בתוכנית העבודה מומלץ להתייחס לשלוש נקודות מבט שונות: הקהילה, המרחב הבית ספרי, התלמידים.

• בשלב ההכנה מומלץ: לתכנן את מתקני בית הספר בצורה גמישה, כך שיוכלו לשמש למגוון צרכים קהילתיים. לפתח תרחישים לאסונות צפויים ולדרכי ההתמודדות. להכשיר את הנהגת בית הספר בנושא.
• בשלב ההתמודדות מומלץ: להגמיש את המרחב הבית ספרי לצרכי החירום של כלל הקהילה.
• בשלב השיקום מומלץ: לבסס שגרה עבור התלמידים (ביסוס סדר יום קבוע) תוך מתן מרחב לעיבוד רגשי (למשל דרך אומנות), ולאפשר במידת הצורך הסחה ממחשבות על האירוע האסוני (למשל דרך האזנה למוזיקה).

קראו עוד >>

כיצד מצב החירום משפיע על יחסי הורים-מורים?

מצב החירום חסר התקדים שבפניו ניצבת כיום מדינת ישראל הוא אתגר מתמשך למורים ולאנשי חינוך ברחבי הארץ. קשרים בין הורים למורים מוכרים בספרות האקדמית כתורמים הן להישגיהם הלימודיים של התלמידים, הן לכישוריהם החברתיים והרגשיים. כמו כן, הם עשויים לתרום גם לחוסנם של מורים ולרווחתם של הורים. כדי להבין טוב יותר מהם המאפיינים הייחודיים של קשרים כאלו בעתות חירום, ניתן ללמוד ממצבי חירום קודמים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה לפניכם מחקר שנערך בתמיכת משרד החינוך בידי פרופ' אודרי אדי-רקח מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב והגב' חיה שטאי, מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך. המחקר בוחן את הקשרים בין הורים ומורים משתי נקודות המבט – של ההורים ושל המורים – בעת מגפת הקורונה ובמשבר שנגרם בעקבותיה. המחקר נערך בהשתתפות מורים והורים ממנעד רחב של שלבי חינוך, מחתך סוציו־אקונומי מגוון וממגזרים חברתיים שונים.

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• קיימת חשיבות רבה ליצירת תקשורת רציפה, מכילה ושקופה בין הורים למורים.
• יש להשתמש במגוון אמצעי תקשורת לקיום הקשר בין בית הספר להורים.
• יש להציב גבולות ברורים ומוגדרים וליידע את ההורים לגביהם.
• יש לערוך חשיבה מסודרת בשיתוף מורים, הורים ומנהלים כדי לבנות מסגרת עבודה מוגדרת.

קראו עוד >>

כיצד עובדי הוראה וארגונים חינוכיים יכולים להתמודד עם טראומה משנית ואף למנוע אותה?

טראומה משנית (secondary traumatic stress) היא מונח המתייחס ללחץ ולחרדה הנגרמים לפרטים כאשר הם נחשפים לתיאורים ולתמונות של אירועים טראומטיים וכן לתגובות לטראומה של אחרים שחוו טראומה ממקור ראשון. טראומה משנית עשויה ללבוש אותה צורה כמו פוסט־טראומה הנגרמת מחשיפה ישירה למצבי טראומה. הביטוי של טראומה משנית נע על ציר שבין תגובה נורמטיבית למצבי לחץ ועד הפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD – Post Traumatic Stress Disorder).
לרוב, אנשי טיפול ופסיכולוגים הם אלו החשופים לטראומה משנית, אולם בימים אלו אנשי חינוך, ובמיוחד מורים ומנהלים, נחשפים גם הם למראות קשים ולדיווחים קשים העלולים לעורר את הטראומה.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה לפניכם מאמר שמכיל עקרונות להפחתת הסיכון לחוות פוסט־טראומה עבור אלו הנחשפים לטראומה משנית. העקרונות מתאימים במיוחד לאנשי טיפול ולארגונים המתמקדים בטיפול רגשי, אך גם לאנשי חינוך הנחשפים בעצמם לטראומה כזו וגם לארגונים חינוכיים שעובדיהם נמצאים בסיכון לחשיפה. העקרונות מופיעים בשני חלקים: חלק א׳ – המלצות לפעולה עבור מטפלים (ובהתאמה לצוותי הוראה העובדים עם נפגעי טראומה), וחלק ב׳ – המלצות לפעולה עבור ארגונים (שבהם הצוות עובד עם נפגעי טראומה).

המלצות לפעולה עבור מטפלים (ובהתאמה לצוותי הוראה העובדים עם נפגעי טראומה)
• לרכוש ידע מקדים בתחום לגבי הסיכונים הקיימים ולגבי אסטגטרגיות התמודדות
• לגבש אמונות ותפיסות עצמיות שיכולות לתת תחושת משמעות ומטרה
• להכיר את היכולות ואת המגבלות האישיות בעבודה מול טראומה
• לעשות ניטור רגשי ובדיקה של מצבי הנפשי תוך שימוש באסטרטגיות למיתון
• להשתמש באסטרטגיות להתמודדות ולטיפול
• לקיים שיתופי פעולה עם עמיתים
• לפנות לאנשי מקצוע לטיפול בחשיפה לטראומה משנית.

המלצות לפעולה עבור ארגונים (שבהם הצוות עובד עם נפגעי טראומה)
• לדאוג להדרכה ולאימון עבור עובדים הנמצאים בסיכון לטראומה
• לייצר סביבת עבודה המעניקה ביטחון פסיכולוגי ופיזי לעובדים
• להתאים את לוח הזמנים ואת מבנה העבודה כך שיפחית סיכון לטראומה
• להפגין מחויבות לרווחת העובדים באמצעות יישום מדיניות המקדמת את הנושא
• לספק לעובדים תמיכה רגשית-פסיכולוגית מקצועית
• לתת דוגמה אישית להתנהגות בריאה
• לפקח ולשים לב לכל שינוי בהתנהגות העובדים

קראו עוד >>

איך כדאי לתמוך בכניסת מורים חדשים לתפקיד (מעבר לחונכות)?

תהליך הכנסתם של המורים באופן הדרגתי למקצוע ההוראה מכוון לסייע להם לפתח את הידע, הכישורים ונטיות הלב הדרושים להוראה אפקטיבית. מבין הפרקטיקות השונות, בנוסף על חונכות ניתן לציין: קבלת משוב על דרכי ההוראה, תצפיות במורים ותיקים, השתתפות בסדנאות או בקורסים ייעודיים, הקלות בלוחות הזמנים של ההוראה והסתייעות בעוזר הוראה בכיתה.
אולם אף שתמיכות כאלו נפוצות מאד כיום במדינות רבות, המחקר אודות סוגי התמיכה הרצויים והמאפיינים ההופכים אותה לאפקטיבית יותר (או פחות) הוא מועט באופן יחסי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים שבחנו את יעילותם של מודלים שונים לתמיכה בכניסה להוראה. המאמר הראשון בוחן וסוקר את הספרות האקדמית בנושא מאז אמצע המאה שעברה, ומציג את מגוון התוצאות (החיוביות) לתוכניות תמיכה במורים חדשים.
המאמר השני מתבסס על נתוני אורך בנוגע למורים בארצות הברית כדי לבחון את ההשפעה של תוכניות תמיכה על הישארותם בתפקיד ועל מניעת נשירתם.

מסקנות והמלצות ליישום
• להתחיל ליישם תוכניות תמיכה למורים (במידה ולא קיימת עדיין בבית הספר): לתוכניות אלה השפעה חיובית על יכולת ההוראה ותפיסות העצמי המקצועי של מורים חדשים, באופן המצמצם נשירה מהתפקיד.
• להתמקד במורים בשנתם הראשונה: תמיכה בקבוצה זו אפקטיבית יותר מאשר תמיכה בהמשך ותק ההוראה.
• בנוסף לחונכות: להציע מגוון דרכים להקלה על כניסת מורים לתפקיד.

קראו עוד >>

השפעת החופש הגדול על רווחתם ובריאותם הנפשית של תלמידים

היציאה לחופשת הקיץ נקשרת אצל רבים עם זמן להתחדשות, גדילה והטענות בכוחות מחודשים לקראת השנה הבאה. אולם חשוב לשים לב לכך שהחופש הגדול נחווה ומשפיע באופן שונה על תלמידים שונים. עם סיום שנת הלימודים הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מוקדשת לבחינת ההשפעה של היעדרות ממושכת ממסגרת חינוכית* על רווחתם ובריאותם הנפשית של תלמידים מרקעים שונים. הסקירה מציגה שני מחקרים מבריטניה (בלבד, ולא ממדינות נוספות) שהוקדשו לנושא: המאמר הראשון בחן את החוויות של תלמידים המגיעים מרקע חברתי-כלכלי גבוה ומרקע חברתי-כלכלי נמוך, במהלך חופשת הקיץ. בנוסף נבחן הקשר בין חוויות אלו לבין רווחתם הכוללת (השלומות) של תלמידים בתחילת שנת הלימודים. המאמר השני בחן את הקשר בין חופשת הקיץ לבריאות נפשית ויכולות שפתיות לאורך שנתיים. ממצאי המחקר מציירים תמונה מורכבת שבה פערים בבריאות הנפשית אכן מתפתחים במהלך חופשת הקיץ, אולם לא בכל גיל. המחקר לא מצא עדויות לכך שחופשת הקיץ תורמת להתפתחותם של פערים ביכולות המילוליות של תלמידים על רקע חברתי-כלכלי.
מחקרים אלו מחזקים את ההבנה כי בכל מקרה של היעדרות ממושכת מבית הספר ראוי לקבל את התלמידים בתשומת לב אישית, ולתת מקום להיכרות והקשבה אודות החוויות שעברו עליהם בחופשה (ובמיוחד אם מדובר במפגש עם מורה חדש עבור התלמידים).
*המחקרים נערכו לפני פרוץ מגפת הקורונה והסגרים שכפו גם הם היעדרות ממושכת מבית הספר.

קראו עוד >>

כיצד שגרות ארגוניות בבית הספר תורמות לשינוי מערכתי?

מהן שגרות ארגוניות (organizational routines)? כיצד הן קשורות לשינויים במערכות חינוך, ומהם האתגרים וההזדמנויות שהן מייצרות? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מתמקדת היום בשאלות אלו.
המאמר הראשון הוא מאמר המניח תשתית תיאורטית מחודשת להבנת המושג שגרות ארגוניות. על פי הכותבים, שגרה ארגונית כוללת בתוכה באופן מובנה מרכיבים המקדמים שימור של המצב הקיים, לצד רכיבים המניעים שינוי משמעותי של הקיים. הבנה זו חיונית להנעת תהליכים בארגונים. המאמר השני מציג סקירה שיטתית של 24 מחקרים שליוו תהליכי שינוי בבתי ספר וניתחו את השפעתם על השגרות הארגוניות בהם. הסקירה מזהה ארבעה ביטויים מרכזיים למושג שגרות ארגוניות, ומציעה הגדרה מאחדת ומקיפה לביטויים אלה.

קראו עוד >>

האם וכיצד משוב ממוחשב מסייע למורים ולתלמידים?

המשוב מוכר כיום כמרכיב חיוני והכרחי להצלחה של תהליכי למידה בבית הספר. מחקריו המקיפים והיסודיים של פרופ' ג'ון האטי הראו את החיוניות של משוב ממורה (או מגורם משמעותי אחר) לתלמיד בהיבטים עיוניים ורגשיים. כיצד מתקיימת מוסכמה זו בדבר חשיבות המשוב בתנאי הלמידה שמזמנת לנו טכנולוגיה חדשנית? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת שאלה זו.
המאמר הראשון ערך מטא-אנליזה של מחקרים על משוב בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה. נמצא כי למשוב השפעה גדולה על הישגי לומדים גם בסביבות חדשניות. משוב נרחב הכולל הסברים נמצא יעיל ממשוב בינארי (נכון/לא נכון), וכן כי תזמון המשוב לשלבים שונים של הפעילות משפיע על פיתוח כישורים שונים.
המאמר השני בוחן את השימוש במשוב אוטומטי – בעיקר במשחקי למידה כגון חידונים מקוונים – ומגלה כי הוא עשוי להגביר מעורבות לומדים בלמידה, אך לא בהכרח להפחית את עומס העבודה המוטל על מורות.

קראו עוד >>

כיצר ניצור תפנית לטובה בבתי ספר הזקוקים לכך (Turnaround Schools)?

הובלת שינוי בית ספרי, הכולל שיפור בהישגים ובמדדים חינוכיים שונים, היא אתגר שמערכות חינוך רבות מתמודדות עימו. המחקר החינוכי מאפשר לבחון אסטרטגיות שונות לקידום שינוי שכזה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים בנושא זה. המחקר הראשון, מארצות הברית, מציג מטא־אנליזה של 35 מאמרים שעסקו בתהליכי שינוי במסגרת הרפורמה הפדרלית "No Child Left Behind". המחקר מצא כי דגמי פעולה הממוקדים בשינוי הדינמיקה החינוכית בתוך בית הספר הם בעלי השפעה חיובית. המאמר השני מציג סקירה של כמה סיבות מרכזיות לכך שלעיתים קרובות תוכניות תפנית בית ספרית נכשלות. בין הגורמים לכישלון התוכניות הללו הכותבים מונים: הגדרת מטרות לא־ריאליות, התמקדות בשיפור ציונים ולא בשיפור איכות החינוך הניתן לתלמידים, הטלת האחריות על המורים ולא על ההנהלה והתייחסות לתלמידים כאל מושאים סבילים של החינוך ולא כאל שותפים לו.

קראו עוד >>

כיצד תורמת מנהיגות הביניים לשיפור ההוראה ולהטמעת שינוי ארגוני בבית הספר?

הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים הבוחנים תהליכים בית ספריים מזווית המורה: שיפור ההוראה והטמעת שינוי ארגוני בית ספרי. המחקרים ממחישים כיצד הסתייעות בהנהגת ביניים מתוך צוות ההוראה חיונית בתהליכים אלה.
המחקר הראשון מציג ממצאים מסקר נרחב על למידה שיתופית, כלומר למידת מורות זו מזו. נמצא כי מדובר בפרקטיקה נפוצה וחיונית, אשר נעשית יעילה יותר ככל שהיא מוכרת ומקבלת מקום במערכת השעות. המחקר השני עקב אחר רפורמה חינוכית בבית ספר על־יסודי בשוודיה, והראה את החיוניות של "מנהיגות ביניים" – מורות שמובילות את הרפורמה.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר