review-grade: גן-י"ב

דור האלפא – משחוק בלמידה – חלק א' (5)

הזמן הרב שילדי דור האלפא מקדישים לשימוש במכשירים דיגיטליים הוביל לפיתוח גישות פדגוגיות מבוססות משחק במסגרת תהליכי ההוראה והלמידה בבתי ספר. השימוש במשחקים ובלמידה מבוססת משחק בכיתות הלימוד יכול לתרום לעלייה במידת העניין של התלמיד ובמעורבותו בשיעור, להרחבת טווח הקשב שלו ולשיפור הישגיו הלימודיים. השימוש במשחוק ובלמידה המבוססת על משחק ממלא תפקיד חשוב בתהליך המרתן של שיטות ההוראה והלמידה המסורתיות, בהתנסות פעילה ובשימוש נרחב בעזרים טכנולוגיים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תקדיש שתי סקירות לעיון מורחב בשני מאמרים העוסקים בשימוש באסטרטגיית המשחוק ובלמידה מבוססת על משחק לטובת ההוראה לבני דור האלפא.
מחברי המאמרים שיסקרו מציינים בצד היתרונות התומכים במשחוק את התרומה האפשרית לקידום כישורים רגשיים, חברתיים וקוגניטיביים של התלמידים, ואף למוטיבציה ללמידה עצמית. בצד הסכנות מציינים הכותבים כי ישנן גם סוגיות ביקורתיות שראוי לשים אליהן לב, כגון חשש להגברת החרדה והורדת המוטיבציה ללמידה. פערי עניין מגדריים ונגישות למשחקים על רקע חברתי-כלכלי.
בחלק א' של הסקירה אודות משחוק נציג בהרחבה מאמר המבוסס על סקירה של 34 מחקרים שפורסמו בין השנים 2021-2017 ושעסקו בשימוש בטכניקת המשחוק בעת הוראת תלמידי דור האלפא בבית הספר היסודי (עד גיל 11). כותבי המאמר ביקשו לבחון האם טכניקות המשחוק הנפוצות אכן המשפרות את תהליכי הלמידה של בני דור האלפא.
הכותבים מגדירים משחוק כ" משחוק (gamification) כשימוש ברכיבים משחקיים בהקשרים שאינם משחקיים" ובהמשך מציעים שלוש טכניקות משחוק לפי מידת ההטמעה שלהן בלמידה כאשר הרמה שלישית היא העמוקה והשונה מהותית משתי קודמתיה:
1. משחוק מבני – המציין שימוש באלמנטים משחקיים כגון תגים ונקודות בתוך חומר לימודי "רגיל".
2. משחוק תוכני – המכיל משחק שמכוון ליעד לימודי הנפרד יחסית מהמשחק.
3. למידה מבוססת משחק – המציינת סביבת משחק שנוצרה כשזורה בתוך המטרה הלימודית.

תובנות מרכזיות
• לשימוש באסטרטגיית המשחוק ובלמידה מבוססת על משחק בתהליכי ההוראה והלמידה טמון פוטנציאל לפיתוח כישורים רגשיים, חברתיים וקוגניטיביים של התלמיד ובהגברת המוטיבציה שלו ללמידה.
• לצד הפוטנציאל שימוש במשחוק בלמידה עלול להוביל להגברת חרדה, הסטה מהנושא הלימודי לטובת המשחק בלבד, ולהשפעה הפוכה מהצופה על מוטיבציית הלומד העצמי.
• ראוי לשים לב בזמן הוראה משולבת משחק להבדלים מגדריים, לנגישות לתשתית הטכנולוגית, ולפערים על רקע חברתי-כלכלי בנגישות לטכנולוגיה.
• מאפייניהם הייחודיים של תלמידי דור האלפא הופכים את טכניקות המשחוק והלמידה המבוססת על משחק לאמצעים יעילים בתהליכי ההוראה והלמידה שלהם.
• הוראה משולבת משחק מיטבית מחייבת שינוי שיטות הוראה מסורתיות על ידי שילוב של שיטות למידה משחקיות המאופיינות בדרגה גבוהה של ויזואליות, אינטראקטיביות, רב־אופניות ובלתי־אמצעיות.

קראו עוד >>

דור האלפא – שימוש בטלפונים להוראה – חלק ב' (4)

השילוב של טלפונים חכמים בתהליכי הוראה ולמידה בבית הספר – יתרון או חסרון? חלק ב' (4)
ילידי "דור האלפא" נולדים ומתבגרים בעולם של חידושים דיגיטליים והתפתחות טכנולוגית מואצת. כישוריהם של תלמידי דור האלפא וסגנונות הלימוד שלהם משקפים את הסביבה הטכנולוגית שבה גדלו. יתרונם המרכזי של עזרי למידה המבוססים על טכנולוגיות ניידות, כמו טלפונים חכמים, הוא סיועם ביצירתה של למידה מותאמת אישית, שיתופית, גמישה, הקשרית וקוֹנְסְטְרוּקְטִיבִית, המסייעת בהגדלת המעורבות והעניין של תלמידי דור האלפא בנעשה בשיעור ובחומר הנלמד. אולם שילובם של טלפונים חכמים בתהליכי הלימוד לבדו אינו מספיק כדי להבטיח יתרון זה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש לשני מאמרים הדנים בהתאמות ובשינויים שיש לערוך בשיטות ההוראה והפדגוגיה הקיימות כדי להבטיח שילוב נאות ומועיל של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד. המאמר הראשון מציע סקירת ספרות שבדקה את התנאים הנדרשים כדי לאפשר שילוב מוצלח בין טלפונים חכמים ובין פדגוגיה ותכנים לימודיים. הכותבים מסתייעים במושג "סביבות למידה חכמות", המבקש לתאר מרחב בו מתקיים שילוב דינמי בין תוכן, פדגוגיה וטכנולוגיה. המאמר השני מתאר מקרה בוחן של שימוש בטלפונים חכמים בכיתות הלימוד בבית ספר יסודי בסינגפור. כותבי המאמר מסבירים כי מקרה הבוחן הנדון מדגים את חשיבות תפיסתם של טלפונים חכמים לא רק כתוספי הוראה אלא כעזרי הוראה חיוניים. כשטלפונים חכמים נתפסים כעזרי הוראה חיוניים, השימוש בהם נעשה תכוף ועקבי ומערב אסטרטגיות הוראה ולמידה פעילות שמשפרות בתורן את ביצועי התלמידים ואת הישגיהם. כותבי המאמרים ממליצים על שילוב טלפונים חכמים כעזרי הוראה בכיתות ורואים בהם כלי חשוב לקידומה של למידה מותאמת אישית ההולמת את ההתפתחויות הטכנולוגיות של המאה ה־21. עם זאת הם מדגישים כי הטמעה של טכנולוגיות ושל עזרי למידה דיגיטליים בתהליך הלמידה דורשת שינוי פדגוגי מתאים, כמו מעבר מהוראה ממוקדת מורה ללמידה ממוקדת תלמיד, שבה יתפקדו המורים כמתווכים וכתומכים בתהליך הלמידה, וכן הקפדה על פיתוח כישורים כמו יצירתיות וכושר המצאה, תקשורת בין־אישית ושיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות. השילוב בין השימוש בטלפונים חכמים כעזר לימודי ובין שיטות הוראה ולמידה חדשניות יאפשר לתלמידי דור האלפא לא רק להגיע להישגים לימודיים טובים יותר אלא גם לפתח את הכישורים הדרושים להשתלבות עתידית מיטבית בחברת המאה ה־21.

המלצות מרכזיות ליישום
• על השילוב של טלפונים חכמים בתהליכי הלמידה בכיתות להיות מלווה ביצירתן של סביבות למידה חכמות שיקדמו למידה מותאמת אישית וממוקדת בתלמיד שבהן יתפקדו המורים כתומכי למידה.
• שילוב מיטבי של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד מחייב את תפיסתם לא כתוספי הוראה אלא כחלק חיוני ובלתי־נפרד מתהליכי ההוראה. משמעות הדבר היא שהשימוש בטלפונים חכמים יהיה תכוף, עקבי ויערב אסטרטגיות הוראה ולמידה פעילות ודינמיות.
• רצוי כי השילוב של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד יערב גם פיתוח שיטות הוראה ולמידה שישימו דגש על יצירתיות אצל המורים ואצל התלמידים ויאפשרו להם לתפקד כיוצרי תוכן עצמאיים ופעילים.

קראו עוד >>

תלמידי דור האלפא – מי הם? ומה האתגרים שהם מעמידים בפני מערכת החינוך? (1)

המונח "דור האלפא" מתייחס לאלו שנולדו מהעשור השני (2010) של המאה ה־21 לעידן של קישוריות גלובלית והתפתחות טכנולוגית מואצת ומשתנה תדיר. דור זה מתאפיין בהיכרות מעמיקה של רשתות חברתיות, טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות (כמו טלפונים חכמים) ופלטפורמות וירטואליות, המעניקות לו גישה מהירה לעולמות ידע ותוכן נרחבים. מאחר שילדי דור האלפא צפויים להיות המרכיב המרכזי של אוכלוסיית התלמידים בבתי הספר היסודיים והעל־יסודיים בעשורים הקרובים, היכרותם של אנשי הוראה וחינוך עם מאפייניו המרכזיים של דור זה חשובה כדי להתאים את תהליכי הלמידה של בני הדור לטכנולוגיה המתקדמת ולהבטיח את יצירתה של סביבת למידה המותאמת לצורכיהם הייחודיים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית תוקדש היום להצגת מאפייניו של דור האלפא, האתגרים שמעמידים מאפיינים אלו בפני צוותי הוראה וחינוך בבתי ספר יסודיים ודרכי התמודדות אפשריות עם אתגרים אלו. המאמר הראשון הוא סקירת ספרות המאגדת נתוני מחקרים קיימים בדבר מאפייניו התרבותיים, החברתיים והבין־אישיים של דור האלפא. כותבי המאמר מדגישים את חשיבות התאמתה של תוכנית הלימודים בבתי הספר לצרכיו של דור האלפא באמצעות העלאת מודעתם של צוותי החינוך לאתגרי ההוראה שמאפייניו הייחודיים של הדור מציבים וכן באמצעות שילובם של עזרים טכנולוגיים מתקדמים בכיתות הלימוד. המאמר השני מציג את תוצאותיו של ניתוח איכותני של עשרים ראיונות שנערכו עם עשרה מומחי טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) ועם עשרה אנשי חינוך באוניברסיטה שדנו בתפקידה העתידי של מערכת החינוך בדור האלפא ובאפשרות שילובה של טכנולוגיה חדשנית בתהליכי הלימוד. תוצאות המחקר מצביעות על הסכמה חלקית בקרב המרואיינים משתי הקבוצות באשר לתפקידם של מחשבים בתהליכי הלמידה ולשינויים הנחוצים במערכת החינוך כדי להבטיח התאמה מרבית בין צורכיהם של תלמידי דור האלפא ובין עזרי ההוראה והתכנים הנלמדים.
שני המאמרים מדגישים את התפקיד המרכזי של השימוש בעזרים טכנולוגיים מתקדמים בעיצוב חוויית הלימוד של דור האלפא ואת חשיבותם של עזרים אלה כמשאב הוראה המסייע בפיתוח כישורי למידה יעילים. כותבי המאמרים אף מדגישים את החשיבות של העמקת ההיכרות של אנשי הוראה וחינוך עם מאפייני דור האלפא כדי לסייע לראשונים לשפר את התקשורת עם תלמידיהם ולהתגבר על אתגרי ההוראה במציאות של התפתחות טכנולוגית מתמדת.
המלצות מרכזיות ליישום
• היכרותם של צוותי החינוך עם מאפייניהם של תלמידי דור האלפא חיונית להתמודדות יעילה עם האתגרים הפדגוגיים הנובעים ממאפיינים אלו ולשיפור התקשורת הבין־דורית בין מורים ותלמידים.
• רצוי לפעול להתאמתה של תוכנית הלימודים בבתי הספר כדי שתהלום את צרכיו של דור האלפא ואת שימושו התכוף בטכנולוגיה דיגיטלית.
• לשילובם של עזרים טכנולוגיים בתהליכי ההוראה והלמידה יש תפקיד מרכזי בשיפור חוויית הלמידה ובייעולה עבור תלמידי דור האלפא.

קראו עוד >>

תרבות בית ספרית ומעורבות מורים בהתפתחות מקצועית

פיתוח מקצועי של מורים נחשב לאחד הכלים המשמעותיים וההכרחיים לשיפור ההוראה בבית הספר. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך אנו מציגים שני מחקרים הבוחנים שני אתרים להתפתחות מקצועית: 1. בית הספר ו-2.השתלמות מורים מקצועית. המחקר הראשון ערך סקירת ספרות של מחקרים על פיתוח מקצועי של צוותי הוראה בבית הספר. ממצאיו מדגישים את החשיבות של התרבות הארגונית הנהוגה בו לצורך ההצלחה של תהליכי פיתוח מקצועי. המחקר השני, שנערך בישראל, מדגיש את מעורבות המורים בתהליכי הלמידה במהלך הפיתוח המקצועי. החוקרות מציעות להתבונן על מעורבות המורים ככלי לשיפור תהליכי פיתוח מקצועי ולפיתוח מודעות לנושא המעורבות בלמידה בכלל.

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• לתרבות הארגונית בבית הספר השפעה רבה על יישום הידע והמיומנויות הנלמדות בהשתלמות ומחוצה לה.
• תרבות ארגונית התומכת בפיתוח מקצועי כוללת:
o קבלת החלטות משתפת
o פתיחות בתקשורת בין המורים להנהלה
o שיתוף ידע בין מורים
• מידת המעורבות של הלומד במהלך השתלמות היא מדד שחשוב להתייחס אליו
• מעורבות בלמידה אינה תוצר דיכוטומי (מעורב/ לא מעורב) אלא רב-מימדי
• מורים המשתלמים יכולים להרוויח מהתבוננות עצמית על מידת המעורבות שלהם בהשתלמות

קראו עוד >>

פעילות גופנית ותרומתה לילדים ונוער (4)

השתתפות בפעילות ספורט באופן קבוע היא אחת הדרכים היעילות ביותר לשמירה על בריאות תקינה בכל גיל, ונמצאה קשורה גם לשיפור בבריאות הנפשית והפיזית של ילדים ונוער. במאמרים שיסוכמו בעמודים שלהלן נסקר הידע האמפירי המצוי בספרות האקדמית בנושא ההשפעות המיטיבות של פעילות גופנית כזו במגוון תחומים. במאמר הראשון מוצגת סקירה שיטתית של הספרות האקדמית-אמפירית בנושא התרומה של עיסוק בספורט לרווחתם הנפשית והחברתית של ילדים ושל בני נוער. המאמר השני כולל סקירה מטא־אנליטית של המחקר האמפירי בנושא השפעתה של פעילות גופנית סדירה או תקופתית על הביצועים האקדמיים של תלמידים בגילים 18-6.

קראו עוד >>

התנדבות נוער ופעילות בלתי פורמלית בחירום ושגרה: יתרונות ההתנדבות (1)

התנדבות נוער ופעילות בלתי פורמלית בחירום ושגרה: יתרונות ההתנדבות (1)
בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך נציג סיכום של שני מאמרים שבחנו השפעת ההתנדבות על בני נוער. המאמר הראשון ערך סקירה אודות ההשפעות החיוביות של התנדבות על התפתחות מתבגרים. התנדבות, כמו פעילויות חינוכיות חוץ-בית ספריות אחרות, נחשבת לחלק מהחינוך הבלתי-פורמלי של תלמידים. לצד ההשפעה החיובית של התנדבות על מושאיה, יש לבחון גם את השפעתה על המתנדבים עצמם. המאמר השני בחן את ההשפעה של התנדבות על התפיסות החברתיות והאישיות של המתנדבים, ותיאר את המנגנונים שבבסיס השפעה זו.
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
1. התנדבות תורמת לפיתוח יכולות אקדמיות, רגשיות וחברתיות בקרב מתבגרים.
2. התנדבות מפתחת יכולות רגשיות וחברתיות לצד התפתחות אישית ועצמאות.
3. כדי להפעיל התנדבות של צעירים בצורה היעילה ביותר, יש צורך בתמיכה מערכתית שתבטיח שהפעילות תהיה לטווח ארוך ותסייע לצעירים לפתח תפיסה עצמית חיובית ורגישות חברתית.
4. יש צורך לפתח תוכניות והדרכות המכוונות לטיפוח תפיסתם העצמית של הצעירים, מה שעשוי לסייע להם להתחבר לקהילתם ולפתח רגישות חברתית.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (7): תלמידים ממשפחות של משרתי צבא

בזמן המלחמה גדל מאוד מעגל הילדים ובני הנוער שמושפעים משירות ההורים בצבא בתפקידי לחימה או באזורים מסוכנים. בספרות המחקרית נצבר ידע על ילדים להורים בשירות צבאי, ונראה שלצד הסיכוי להגברת החוסן של הילדים הללו, ישנו פוטנציאל גם לפגיעה ולמצבי סיכון. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג מאמר המתאר את מכלול המחקר הקיים בנוגע לתפקידם של בתי ספר בתמיכה בילדים ונוער ממשפחות לוחמות ובהפחתת גורמי הסיכון שהם חשופים להם. במחקר מוצג מודל אקולוגי (המתייחס למספר רב של גורמים) לטיפוח ילדים ונוער בסיכון, ויישום המודל למשפחות לוחמות (בהן ישנו הורה, אח או אדם קרוב אחר שנמצא בשירות צבאי לוחם). החוקרים מדגישים את אקלים בית הספר ואת ההקשר החברתי שבתוכו בית הספר פועל כמקורות לחוסן ולתמיכה בהתפתחות טובה של ילדים ממשפחות לוחמות, על אף גורמי הסיכון שהם חשופים אליהם.

המלצות מרכזיות ליישום
• להגביר את המודעות של הצוות החינוכי למצב הסיכון שילדים ממשפחות לוחמות חשופים לו.
• לחשוב על שיתופי פעולה עם היחידה של בן המשפחה הלוחם כדי להעצים את התלמידים.
• ליצור מערך התנדבויות של הלוחמים בבית הספר.
• להעניק סיוע אקדמי וסיוע נפשי למשפחות הלוחמות בביתן וגם בהקשר הבית ספרי.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (6): כיצד בית הספר תומך בתלמידים שפונו בחירום? מקרה בוחן מהוריקן קתרינה

בעקבות המלחמה פונו משפחות רבות מבתיהן. בתי ספר רבים קלטו באופן זמני תלמידים שפונו מבתיהם. לצד הקמת מרכזי הוראה זמניים, חלק מהתלמידים עברו קליטה זמנית או קבועה בבתי ספר חדשים, עקב הפינוי. בעקבות כך, עולה השאלה מהו תפקידו של בית הספר ובמיוחד מהו תפקידם של מורים ושל מבוגרים מיטיבים אחרים בתוך ההקשר הבית ספרי בסיוע להתמודדות מוצלחת של תלמידים הנקלטים בבית הספר בזמן ותוך כדי משבר אישי, משפחתי ולאומי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג לפניכם מאמר של בארט ועמיתיה, אשר בחן את התפקיד של בתי הספר ושל מורים בהתמודדות תלמידים מניו אורלינס שפונו מבתיהם בעקבות סופת ההוריקן קתרינה בשנת 2005. ממצאי המחקר הצביעו על כך שתלמידים שפנו לבקשת עזרה ממורים או ממנהלים, ושקיבלו מהם עזרה זו באופן שנתפס בעיניהם כמשביע רצון, הראו שיפור ניכר במדדים של רווחה נפשית וגופנית לעומת תלמידים שלא פנו לקבלת עזרה או לעומת אלו שפנו אך לא קיבלו עזרה משביעת רצון.
מסקנות ותובנות ליישום
• תלמידים שהיו באזור ההוריקן התאוששו מהמשבר ומהטראומה שעברו.
• חיבור לבית הספר תרם להערכה עצמית גבוהה יותר בקרב התלמידים.
• ראוי כי המורים ישתתפו באופן פעיל בתכנון טכניקות עזרה שמוצעת לתלמידים.
• לתת תמיכה נוספת לתלמידים שאינם משתלבים היטב בבית הספר.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (5): צוותי חינוך כמנהיגי קהילה, וחשיבות העשייה החומלת בזמן אסון (בניו זילנד, ביפן)

הסקירה הקודמת עסקה בהתמודדות בתי הספר בניו-זילנד עם רעידות האדמה בשנים 2010-2011, שגבו בשיאן 185 קורבנות. באותה תקופת זמן (בתאריך 11 למרץ, 2011) היכה במדינה הסמוכה יפן, גל צונאמי כתוצאה מרעידת אדמה חריגה. אסון זה גבה מחיר כבד בנפש, רכוש ותשתיות: מעל 19,000 קורבנות ומעל 2,000 נעדרים, יותר מ-120,00 מבנים נהרסו כליל, וכור אטומי שנפגע גרם לאחד האסונות הרדיאוקטיבים החמורים בהיסטוריה. גלי הים היכו בערים בזמן יום הלימודים ובחלק מהמקומות נדרשו צוותי החינוך לנקוט פעולות חירום להצלת חיי התלמידים מגלי הים.
בתוך מימדי האסון וההרס הגדולים, החל תהליך שיקום בשתי המדינות. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נסקור מאמר המדגים שיתוף פעולה בין חוקר ניו זילנדי לחוקר יפני שפעלו בנפרד וחקרו תגובות של בתי הספר בשתי המדינות. על אף ההבדל בין שתי המדינות בהיקף האסון, זיהו החוקרים קווי דמיון על סמך חוויות מוחשיות של מורים, מנהלים ותלמידים, ובנו לפיהם המלצות עבור בתי ספר ברחבי העולם המערבי כדי שאלה יוכלו להיערך לאסון. החוקרים הגדירו "עשייה חומלת כלפי הזולת" כמסוגלות לראות צורך ולהתאים לו מענה, וטענו כי בבתי הספר בשתי המדינות, הצוותים החינוכיים מצאו את עצמם בתפקיד מנהיגי הקהילה. לדעתם, מצב זה מציב את המנהלים ואת צוותי ההוראה בעמדה של מתן תמיכה המקדמת שיקום שהיא הרבה מעבר לתפקידם הרשמי ולאחריותם הרשמית, וזאת למשך זמן ממושך לאחר האסון.
המלצות ליישום בתכנון תגובה לאסון
• לתכנן מראש תגובות אפשרויות ולתרגל את התפקידים השונים בשעת אסון.
• לתכנן מראש מענים שונים למקרה אסון לפי הסכנות האפשריות.
• לתכנן מענה שיאפשר לעשרות או מאות באי בתי-הספר לשהות במרחב הבית-ספרי לזמן ממושך.
המלצות ליישום בתכנון החלמה מאסון
• להתייחס לצוותים החינוכיים כאל אלו שיהיו שם כדי להחזיר את פעולת הקהילה לחיים.
• לקחת בחשבון את העומס הרגשי המשמעותי שמוטל על צוותי ההוראה ולאפשר להם עבודה בלוח זמנים גמיש, מענה רגשי ופיזי לצרכים האישיים שלהם.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (3): אסון התאומים (חלק ב') – שלב השיקום

זהו חלק ב' של סקירת דו"ח בנושא התמודדות בתי ספר בניו-יורק עם התקפת הטרור על מגדלי התאומים ב-11 לספטמבר 2001. חלק א' של הסקירה התמקד בשלבי ההכנה לקראת מצבי משבר וכיצד הכנה זו באה לידי ביטוי בזמן החירום עצמו בבתי הספר ביום הפיגוע. חלק ב' של סקירת המסמך, יבחן את מאמצי השיקום של מערכת החינוך בעיר וכיצד מאמצים אלו תמכו בהתמודדותם של תלמידים עם האסון. לפי המודל שמציעה קרול מוץ' (מהסקירה הראשונה בסדרה) חלק זה של הסקירה עוסק בשלב ההחלמה והחזרה לשגרה. כמו כן, בדומה להצעתה של מוץ', גם במקרה של אסון התאומים הסתמנה החשיבות של ביסוס שגרת לימודים עבור רווחת התלמידים וההורים. הקשר עם ההורים והעבודה של כלל המערכת להעניק להם תחושת בטחון כי ילדיהם חוזרים ללמוד בסביבה בטוחה ומלווה במעטפת להיבטים נפשיים. היא זאת שאיפשרה את תהליך השיקום.
תובנות משלב ההחלמה והחזרה לשגרה
• החזרה לבית הספר היא שלב חשוב בהקניית תחושת המשכיות וביטחון בקרב הקהילה.
• העברה מסודרת של מידע להורים היא חלק בלתי-נפרד מתהליך השיקום (בהקשר זה מומלץ לקרוא את עיבוד מחקרן של אדי-רקח ושיטאי מישראל).
• עבודה לפי נהלים חשובה, אולם לא פחות חשוב להפעיל שיקול דעת בהפעלת נהלים אלה. במיוחד במצבי שיקום מאסון.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר