review-grade: גן-י"ב

כיצד משפיע המקום בו נערכת הלמידה על עצם הלימוד?

למרחב שבו מתרחש התהליך החינוכי ניכרת משמעות רבה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבחנו את המשמעויות והערך של חינוך מבוסס מקום.
המחקר הראשון מציג סקירת ספרות של 59 מחקרים שבחנו כיצד יש להתאים את תהליך ההכשרה להוראה עבור מורים שעתידים ללמד באזורים כפריים (Rural), ומצא כי באזורים כאלו יש חשיבות ליישום גישה פדגוגית שרואה במקום בו מתרחש התהליך החינוכי הזדמנות לעיסוק בסוגיות חברתיות ומרחביות.
המאמר השני בחן כיצד יש ליישם חינוך מבוסס מקום, והגדיר שלוש שאלות יסוד שהמורה צריך לחקור עם תלמידיו ביחס למקום בו הם לומדים, על מנת לקשור בין מיקום הלמידה לסוגיות של חברה, כלכלה, מוסר ועשייה חברתית

קראו עוד >>

כיצד ניתן להתמודד עם בריונות רשת?

בריונות ברשת מהווה תופעה רחבת היקף. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בשאלה כיצד יכולים מוסדות חינוך לפעול על מנת להתמודד בצורה אפקטיבית עם תופעת הבריונות ברשת?
המחקר הראשון שנערך בישראל בחן תכנית התערבות להפחתת בריונות בוואטסאפ, ומצא כי היא הביאה לירידה משמעותית בבריונות בוואטסאפ, ולשיפור באקלים הכיתתי.
המאמר השני ערך סקירה שיטתית של מחקרים שבחנו תכנית התערבות למניעת בריונות ברשת באירופה, באוסטרליה ובארצות הברית, ומצא כי תוכניות התערבות חינוכיות אכן יעילות במניעת בריונות ברשת ובממוצע מובילות להפחתה של 9%-15% במעשי בריונות ברשת.

קראו עוד >>

כיצד להטמיע באופן יעיל את גישת ה-SEL במערכות חינוך?

למידה חברתית רגשית (SEL) הפכה בשנים האחרונות לאחת ממגמות החינוך הבולטות ביותר. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום באופן בו הוטמע SEL במערכות חינוך, והשפעתו עליהן.
המאמר הראשון בחן תפיסות של מנהלים בארצות הברית לגבי חשיבות ההטמעה של SEL ואת האתגרים שהם זיהו בהטמעה של SEL, ומצא הסכמה גורפת על חשיבותו, לצד מחסור בהכשרה של צוותי ההוראה ומחסור בעדויות מחקריות אודות ההצלחה של SEL בבתי ספר המקשה על יישום מיטבי ועל התמודדות עם התנגדויות ליישום.
המאמר השני בחן את מגמת ההטמעה של SEL בבתי ספר בשילוב עם התחזקות המגמה לקידום מדיניות מבוססת נתונים בעולם וכיצד הן מושפעות זו מזו, ומצא כי שילוב זה מייצר מאגרי נתונים חדשים על שלומות התלמידים, אשר מאפשרים קידום והטמעה מיטבית של SEL בבתי ספר לצד שימוש אפשרי עתידי בהקשרים של שלומות כח העבודה.

קראו עוד >>

האם ניתן לרכוש מיומנות בניהול כיתה באמצעות ניסיון בהוראה או במהלך הכשרה עיונית?

ניהול כיתה מהווה משימה מורכבת הכוללת את הצורך לשים לב להתרחשויות רבות המתקיימות בכיתה במקביל לפעולת ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום במיומנות ניהול הכיתה של מורים ובאופן בו הן נרכשות. המאמר הראשון בחן מה ההבדלים במיומנות ניהול כיתה בין מורים ותיקים למורים מתחילים. ומצא כי זוהי מיומנות נרכשת המתפתחת ומתחדדת עם השנים.
המאמר השני בחן האם ישנו מתאם בין ידע פדגוגי רב בתחומים מגוונים, לבין התפתחות מיומנות ניהול כיתה, ומצא כי מתאם זה אינו מובהק, וניכר כי פיתוח מיומנות ניהול כיתה דורשת העמקה ולמידה של תחום ידע פדגוגי ספציפי זה.

קראו עוד >>

מה ידוע על בריונות המופנית כנגד צוותים חינוכיים?

בריונות ואלימות בבתי הספר הן תופעות מדוברות, אך לרוב השיח מתמקד בביטויים שלהן בקרב תלמידים. תופעה נפוצה אך פחות בולטת בשיח הינה אלימות ובריונות של תלמידים והורים כלפי מורים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בשאלה מה הם האופנים בהם מתבטאת אלימות כנגד צוותי בית הספר, ומה הסיבות לה? המאמר הראשון בחן את תופעת הבריונות כלפי מורים באוסטרליה, אותה החוקרים קושרים בין היתר לנרטיב בית ספרי ששם את הדגש על הישגי תלמידים ושלומותם כך שאין תשומת לב מספקת לשלומות המורים.
המאמר השני בחן כיצד מתבטאת תופעת האלימות והבריונות בבתי הספר באוסטרליה כלפי מנהלים וסגני מנהלים, וביקש להבין עד כמה תופעה זו שכיחה ומי הם הפוגעים אשר מבצעים את ההתנהגות התוקפנית.

קראו עוד >>

האם החינוך הבלתי פורמאלי מותאם להתמודדות עם אתגרי הקורונה?

החינוך הבלתי פורמאלי מציע מרחב חינוכי שמזמן התנסויות ופעילויות מגוונות במטרה לקדם עצמאות, אחריות, שייכות ועוד. על רקע זה עולה השאלה מה מקומם של עקרונות הפעולה של החינוך הבלתי פורמאלי ביחס לחינוך הפורמאלי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום מחקרים שעוסקים בשאלה כיצד באו לידי ביטוי מאפייני החינוך הבלתי פורמאלי במעבר לחינוך מרחוק בזמן הקורונה, וכיצד הם יכולים לתרום למערכות חינוך לאחר הקורונה.
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי והתמקד בדרכי הפעולה של תנועות הנוער בסגר הראשון. המחקר מצא כי המאפיינים הייחודיים של תנועות הנוער אפשרו להן להתאים את פעילותן ולהוות מקום בטוח לחניכים גם מרחוק.
המאמר השני בחן את החינוך הבלתי פורמאלי בארצות הברית ככלי לשיקום מערכת החינוך לאחר הקורונה, ומציע להכיר בו כמרכיב חיוני בתהליכים חינוכיים ולא כמרכיב תוספתי.

קראו עוד >>

כיצד כוח העבודה בהוראה משפיע על המוניטין של המקצוע, ולהפך?

מקצוע ההוראה ומעמד המורה הינם נושאים מרכזיים בעולמות המחקר החינוכי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מביאה היום שני מחקרים שבוחנים את נושא מעמד המורה ואיכות ההוראה משתי זוויות שונות.
המאמר הראשון בוחן את המחסור הכרוני במורים בארה"ב וטוען כי זה מושפע ישירות מהמעמד המקצועי הנמוך של המורים, אשר משפיע גם על הישגי התלמידים.
המאמר השני מנסה להתמודד עם הנושא של הערכת תרומתם של מורים להישגי תלמידים באמצעות ניתוח מודל שיושם בשיקגו בעשור האחרון.

קראו עוד >>

מדוע לנהוג לפי עקרונות של פדגוגיה רלוונטית תרבות?

פדגוגיה רלוונטית תרבות הינה גישה חינוכית שמתפתחת ומיושמת במערכות חינוך בעשורים האחרונים. גישה זו מבוססת על ההבנה שתרבותם של תלמידים משפיעה על תהליכי החינוך שלהם ומהווה חלק מהותי מהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מביאה היום שני מאמרים שבוחנים את עקרונות הגישה, התפתחותה בשנים האחרונות, וכיצד יישומה משפיע על הישגי תלמידים בתחומים שונים.
במאמר הראשון בוחנת אחת ממייסדות הפדגוגיה רלוונטית תרבות את התפתחות הגישה ומוצאת חשיבות במעבר ליישום של פדגוגיה מקיימת ולא רק רלוונטית תרבות.
המאמר השני ערך סקירה של מחקרים על פדגוגיה רלוונטית תרבות ומצא עדויות לכך שיישום שלה במקצועות שונים משפיע לטובה על הישגי תלמידים.

קראו עוד >>

מהם קשרי הגומלין בין בריאות גופנית ובריאות נפשית בקרב תלמידים?

בשנים האחרונות מתחזקת ההבנה כי בריאות וחינוך קשורים זה לזה באופן הדוק. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת היום את ההיבטים הבריאותיים השונים שיש להכיר ולהתמודד איתם בעשייה חינוכית.
המאמר הראשון בחן את הפגיעה הבריאותית בתלמידים, וכיצד היא באה לידי ביטוי באוכלוסיות שונות בעקבות מגפת הקורונה, ומציע לנקוט במדיניות הממוקדת בשוויון ומיודעת טראומה (Trauma Informed) להתמודדות עם קשיים אלו.
המאמר השני בחן האם תחושת מחוברות (Connectedness) של בני נוער לבית הספר ולמשפחה עשויה לשמש כגורם מגן מפני התנהגויות סיכון בריאותיות ומצא כי זו אכן מגנה על בני נוער ואף עשויה להיות בעלת השפעה מגנה ארוכת טווח.

קראו עוד >>

כיצד מתמודדים צוותי הוראה עם שינויים?

המציאות החינוכית מזמנת שינויים תדירים. שינויים אלה מציבים בפני צוותי ההוראה אתגרים רבים ודורשים מהם לסגל כלים וגמישות בעבודתם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד מתמודדים מורים עם שינוי ואילו כלים ואסטרטגיות עשויים לעזור בהתמודדות זו?
המאמר הראשון בחן כיצד מורים ומורות בישראל התמודדו עם המעבר ללמידה מקוונת, ומצא קשר חיובי בין יכולת טכנולוגית מוקדמת להצלחה גבוהה יותר בהוראה מקוונת, וכן כי ישנו קשר בין רמת ההתנגדות של המורים לשינויים והצלחתם.
המאמר השני מציג מחקר שעקב אחר צוות גננות בגן בארה"ב שעבר רפורמה, ומיפה את דרכי ההתמודדות שהן פיתחו לצורך עיבוד והכלה של השינויים.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר