קטגוריית מונח: חוק ומשפט

חובת הלימוד מכוח החוק חלה הן על הפרט והן על המדינה זכות-חובה זו הוכרה בישראל כחלה על כל ילד/ה ונער/ה בגילאי הלימוד (3-17), השוהים cישראל מעל ל-3 חודשים, ללא קשר לאזרחותם, מדינת מוצאם או מעמדם המשפטי (עת״מ (ב״ש) 29883-07-11 אטוש מאג׳ד מאנג׳אן נ׳ עיריית אילת).

חוק ארוחה יומית לתלמיד, התשס"ה-2005 קובע הסדר של מתן ארוחה חמה יומית לתלמידי גן חובה ובתי ספר יסודיים במוסדות חינוך בהם הונהג יום לימודים ארוך.

חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות לזכויות התלמיד ברוח כבוד האדם ועקרונות אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד: 1- תוך שמירה על ייחודם של מוסדות החינוך לסוגיהם השונים כמוגדר בחוק לימוד חובה, התש"ט – 1949, 2 – בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג – 1953, 3 – בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח – 1988, 4 – ובכל דין אחר. כל ילד ונער במדינת ישראל זכאי לחינוך בהתאם להוראות כל דין.

זכותו של כל תלמיד לחינוך הולם, איכותי, נגיש, זמין ותואם, ואוסרת על סוגים שונים של אפליית תלמידים. המדינה תפעל למימוש הזכות לחינוך באמצעות פיקוח על בתי הספר, קביעת תוכנית לימודים ומימון "סל חינוך לתלמיד", המורכב מכלל שירותי החינוך להם זכאי כל תלמיד.

חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 הוא חוק שקובע כי כל ילד בישראל חייב להיות במסגרת חינוך (גן ילדים או בית ספר). חוק לימוד חובה תקף החל מגיל 3 בגן חובה ועד סיום כיתה י"ב או הגעת הנער לגיל 18 בתחילת שנת הלימודים. החוק מטיל חובה על הורי הילד לרשמו למוסד החינוכי ולדאוג להופעתו הסדירה של הילד ללימודים. החוק אוסר על התיכון של התלמיד לסלקו מהמוסד מבלי לדאוג לו למסגרת לימודית חלופית. החוק אף קובע כי הלימוד במוסדות חינוך חובה יהיה חינם עד לסיום כיתה י"ב.

ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה שהיא קניין רוחני שלו.

היא זכות המעוגנת בחוק זכויות התלמיד, לפיו כל ילד ונער במדינת ישראל זכאי לחינוך בהתאם למסגרת שמתאימה לו.

הזכות לפרטיות היא זכותו של אדם למרחב פרטי פיזי או וירטואלי הנתון לשליטתו, מתוך ההכרה כי ישנם תחומים בחיי אדם שאינם אמורים להיות ברשות הרבים ללא הסכמתו המפורשת.