משפחת מונחים: חינוך וטכנולוגיה

רמה זו מדגישה את השינוי הפדגוגי. לא מדובר עוד על הטכנולוגיה ככלי המייעל את פונקציונליות המשימות, אלא על טכנולוגיה המאפשרת שינוי ועיצוב מחדש של משימות ודרך הלמידה.

מכלול הפעולות הנעשות לשם שמירה על תפקודו התקין של מוצר (מכשיר, מכונה, מבנה, תוכנה ועוד). התחזוקה כוללת אספקה של חומרים הנחוצים לתפקודו של המוצר, תיקונו במקרה שהתקלקל, לעיתים תחזוקה מונעת, שבאה למנוע קלקול של המוצר, ולעיתים שדרוג המוצר, כלומר הכנסת שיפורים בו.

תמיכה טכנית היא מכלול השירותים שארגונים מספקים ללקוחות, המשתמשים במוצרים או בשירותים הטכנולוגיים שהם מספקים.

קורס פתוח, מקוון ומרובה משתתפים, בו מספר המשתתפים לא-מוגבל וההזדמנות ללמוד בו פתוחה לכל מי שיש לו גישה לאינטרנט.

חינוך מאסיבי, מקוון-מרחוק, במסגרתו מערכות חינוך שלמות עוברות מלמידה פנים אל פנים ללמידה מקוונת, תוך שמירה על מסגרות קיימות.

פדגוגיה המשלבת כלים דיגיטליים ומדיה מקוונת בתכנית הלימודים של מוסדות חינוך, כיתות או קורסים. השימוש בכלים הדיגיטליים נועדו לקדם את מטרות הלמידה ולתרום למטרות שונות כגון : גיוון סגנונות הלמידה, למידה שיתופית, פיתוח אוריינות דיגיטלית, חשיבה ביקורתית ועוד. אחד המודלים החשובים בהקשר זה הנו מודל TIPACK – המציע להסתכל על השילוב בין טכנולוגיה, פדגוגיה ותוכן, במסגרת שיעור או יחידת לימוד מסוימת, ולתכנן כיצד לשלב בין שלושת המרכיבים בצורה מיטבית.

אסיפה; כינוס. כלל הנוכחים. מערכת אינטרנטית המאפשרת לפרסם שאלות ונושאים לדיון ולהגיב עליהם.

הצבת דרכים ואופנים להעברת מסרים. דרכים אלו יכולות להתייחס לטכנולוגיה באמצעותה המסרים מועברים (למשל דוא"ל), או לדרכים בין אישיות (למשל, שימוש בשפה)

פער המבטא אי-שוויון כלכלי וחברתי בין קבוצות של בני אדם בנגישות ובשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית. פער דיגיטלי מסדר ראשון נוגע לגישה לתשתית תקשוב ונמדד על פי הבעלות או הנגישות של אוכלוסיות מסוימות למכשירים ואמצעי קצה כגון מחשבים, טלפונים חכמים וטאבלטים פער דיגיטלי מסדר שני נוגע למיומנויות שימוש בטכנולוגיות תקשוב ומתייחס לאופן השימוש ומידת האוריינות הדיגיטלית של המשתמשים באמצעי קצה שונים פער דיגיטלי מסדר שלישי נוגע לשימוש בטכנולוגיות תקשוב כדי להשיג יתרון, להרוויח ולגדול. כל הפערים האלו קיימים בישראל ורלוונטים יום יום לעבודה החינוכית.

המושג פערים דיגיטליים (digital divide) בראשיתו בעיקר התייחס לפערים בנגישות למשאבים טכנולוגיים, קרי נגישות למכשירי קצה וחיבור לאינטרנט. המחקרים הראשונים שעסקו בפערים דיגיטליים התמקדו בעיקר בקורלציה בין מאפיינים סוציו-אקונומים ומידת הנגישות ל) ICT Mesch & Talmud, 2011). אולם, בשנים האחרונות מתגבשת ההבנה כי פערים דיגיטליים אינם באים לידי ביטוי רק בנגישות לטכנולוגיה, אלא גם באופן בו נעשה בה שימוש ולכן, פערים אלו לא יכולים להצטמצם רק באמצעות פתרונות טכנולוגיים (OECD, 2000). ישנה כיום הסכמה רחבה, כי מעבר לשאלה של נגישות למשאבי קצה וחיבור לאינטרנט יש לבחון גם פערים בשימוש ב ICT, באוריינות ובכישורים דיגיטליים, בנגישות לתמיכה טכנית וחברתית בזמן השימוש, לפערים ביכולת לצרוך מידע מקוון באופן ביקורתי ובפערים בסוגי השימוש