משפחת מונחים: מדיניות חינוך

שיויון

למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית. במשמעות הנורמטיבית, יש הרואים בשוויון אידיאל, ערך, ושמו להם, למדינתם ולעולם מטרה לשאוף לשוויון בהיבטים מסוימים של חיי האדם, כגון: שוויון בזכויות, שוויון כלכלי ושוויון הזדמנויות. במשמעותו התיאורית, השוויון הוא תיאור מצב: בני האדם כבר שווים בהיבטים מסוימים של חייהם; לדוגמה, ערך החיים של אדם אחד שווה לערך החיים של האחר.

קראו עוד >>

פער דיגיטלי

פער המבטא אי-שוויון כלכלי וחברתי בין קבוצות של בני אדם בנגישות ובשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית. פער דיגיטלי מסדר ראשון נוגע לגישה לתשתית תקשוב ונמדד על פי הבעלות או הנגישות של אוכלוסיות מסוימות למכשירים ואמצעי קצה כגון מחשבים, טלפונים חכמים וטאבלטים פער דיגיטלי מסדר שני נוגע למיומנויות שימוש בטכנולוגיות תקשוב ומתייחס לאופן השימוש ומידת האוריינות הדיגיטלית של המשתמשים באמצעי קצה שונים פער דיגיטלי מסדר שלישי נוגע לשימוש בטכנולוגיות תקשוב כדי להשיג יתרון, להרוויח ולגדול. כל הפערים האלו קיימים בישראל ורלוונטים יום יום לעבודה החינוכית.

קראו עוד >>

פערים דיגיטליים

המושג פערים דיגיטליים (digital divide) בראשיתו בעיקר התייחס לפערים בנגישות למשאבים טכנולוגיים, קרי נגישות למכשירי קצה וחיבור לאינטרנט. המחקרים הראשונים שעסקו בפערים דיגיטליים התמקדו בעיקר בקורלציה בין מאפיינים סוציו-אקונומים ומידת הנגישות ל) ICT Mesch & Talmud, 2011). אולם, בשנים האחרונות מתגבשת ההבנה כי פערים דיגיטליים אינם באים לידי ביטוי רק בנגישות לטכנולוגיה, אלא גם באופן בו נעשה בה שימוש ולכן, פערים אלו לא יכולים להצטמצם רק באמצעות פתרונות טכנולוגיים (OECD, 2000). ישנה כיום הסכמה רחבה, כי מעבר לשאלה של נגישות למשאבי קצה וחיבור לאינטרנט יש לבחון גם פערים בשימוש ב ICT, באוריינות ובכישורים דיגיטליים, בנגישות לתמיכה טכנית וחברתית בזמן השימוש, לפערים ביכולת לצרוך מידע מקוון באופן ביקורתי ובפערים בסוגי השימוש

קראו עוד >>

פרטיות

פרטיות הינה זכות. הזכות לפרטיות היא זכותו של אדם למרחב פרטי פיזי או וירטואלי הנתון לשליטתו, מתוך ההכרה כי ישנם תחומים בחיי אדם שאינם אמורים להיות ברשות הרבים ללא הסכמתו המפורשת.

קראו עוד >>

נשירה

״נשירה״ מוגדרת ע״י משרד החינוך כמצב בו תלמיד שהיה רשום למוסד לימוד כלשהו אינו מופיע במרשם של אף מוסד לימוד אחר בשנה העוקבת.

קראו עוד >>

סגר חלקי

סגר בו רוב המשק סגור. מוסדות וחנויות נפתחים על פי מצב ההדבקה. בסגר חלקי רק בתי הספר לחינוך מיוחד פתוחים. וריאציה של סגר חלקי יכולה לכלול פתיחה חלקית, לרוב לסרוגין, של כיתות על פי שיטת הקפסולות והרמזור, לפי מצב ההדבקה.

קראו עוד >>

סגר מוחלט

סגר בו המשק סגור, מלבד גופים חיוניים, כגון חנויות לממכר מוצרי מזון ותרופות. סגר מוחלט כולל את סגירת בתי הספר וקיום לימודים מרחוק.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר