ארכיונים: מונחים

פער המבטא אי-שוויון כלכלי וחברתי בין קבוצות של בני אדם בנגישות ובשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית. פער דיגיטלי מסדר ראשון נוגע לגישה לתשתית תקשוב ונמדד על פי הבעלות או הנגישות של אוכלוסיות מסוימות למכשירים ואמצעי קצה כגון מחשבים, טלפונים חכמים וטאבלטים פער דיגיטלי מסדר שני נוגע למיומנויות שימוש בטכנולוגיות תקשוב ומתייחס לאופן השימוש ומידת האוריינות הדיגיטלית של המשתמשים באמצעי קצה שונים פער דיגיטלי מסדר שלישי נוגע לשימוש בטכנולוגיות תקשוב כדי להשיג יתרון, להרוויח ולגדול. כל הפערים האלו קיימים בישראל ורלוונטים יום יום לעבודה החינוכית.

היכולת לפעול ולהשתלב בעולם דיגיטלי. המושג כולל מיומנות דיגיטלית, הרגשת ביטחון במרחב הדיגיטלי ואחריותיות במרחב הדיגיטלי.

הצבת דרכים ואופנים להעברת מסרים. דרכים אלו יכולות להתייחס לטכנולוגיה באמצעותה המסרים מועברים (למשל דוא"ל), או לדרכים בין אישיות (למשל, שימוש בשפה)

אסיפה; כינוס. כלל הנוכחים. מערכת אינטרנטית המאפשרת לפרסם שאלות ונושאים לדיון ולהגיב עליהם.

פדגוגיה המשלבת כלים דיגיטליים ומדיה מקוונת בתכנית הלימודים של מוסדות חינוך, כיתות או קורסים. השימוש בכלים הדיגיטליים נועדו לקדם את מטרות הלמידה ולתרום למטרות שונות כגון : גיוון סגנונות הלמידה, למידה שיתופית, פיתוח אוריינות דיגיטלית, חשיבה ביקורתית ועוד. אחד המודלים החשובים בהקשר זה הנו מודל TIPACK – המציע להסתכל על השילוב בין טכנולוגיה, פדגוגיה ותוכן, במסגרת שיעור או יחידת לימוד מסוימת, ולתכנן כיצד לשלב בין שלושת המרכיבים בצורה מיטבית.

פדגוגיה המונחית על ידי עקרונות כלליים שמתאימים להוראה, ללא קשר לתחום היחודי הנלמד.

ביצוע או תכנון ביצוע פעולה לזמן מסוים, תכנון הזמן המתאים.

הבניית דרכי הוראה ולמידה באופן שבו הן תהיינה נגישות ומותאמות לכלל אוכלוסיית הלומדים – לרבות תלמידים עם מוגבלויות, ואף מוגבלויות מורכבות מבחינה קוגניטיבית.

היחס בין המשאבים הקוגניטיביים הזמינים לביצוע משימה לבין התביעות המוצבות על ידי משימה מסוימת. הלמידה הינה מיטבית כאשר המשאבים הקוגניטיביים ברשות הפרט תואמים את תביעות המשימה.