כיצד משפיעה בחירה , במסגרת הלמידה, על תלמידים ועל תהליכי הלמידה שלהם?

מחקרים קודמים מראים כי מתן בחירה לתלמידים בתהליך הלמידה עשויה להגביר את המוטיבציה שלהם ללמידה. כותבי מאמר זה מסבירים נתון זה באמצעות תיאוריה פסיכולוגית שזוכה לתהודה רבה בעשור האחרון: תיאוריית ההגדרה העצמית (Self Detemination Theory). על פי תיאוריה זו, לכל פרט ישנם שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים אותם הוא שואף לממש: תחושת יכולת (Competetnce), עצמיות או אוטונומיה (Autonomy) ותחושת שייכות(Relatedness).

על פי התיאוריה, ככל שהסביבה מאפשרת לפרט מימוש של אחד או יותר מהצרכים הפסיכולוגיים היסודיים, כך תגבר תחושת ההגדרה העצמית שלו. וככל שתחושת ההגדרה העצמית גוברת, כך צפויה להתגבר גם המוטיבציה המהותית הפנימית (Intrinsic Motivation) של הפרט לפעילות באותה סביבה. התיאוריה ומחקרים שנעשו על בסיס התיאוריה מבססים קשר בין היכולת של תלמידים לבחור היבטים שונים של תהליך הלמידה שלהם ובין הגברת תחושת האוטונומיה והמוטיבציה שלהם ללמידה.

במאמר זה מתארים הכותבים שני ניסויים שערכו על מנת לבחון את השפעת הבחירה בלמידה שנעשית בצורה מקוונת. בניסויים השתתפו עשרות תלמידים מבית ספר תיכון מקצועי בגרמניה. הניסוי הראשון איפשר לקבוצת הניסוי לבחור את הטקסט אותו הם יקראו, ולקבוצת הביקורת לא ניתנה אפשרות שכזו. על מנת לשמור על יכולת ההשוואה בין הקבוצות, השתמשו החוקרים בטכניקה הנקראת בחירה מדומה – כלומר, התלמידים ישבו מול המחשב והתבקשו ללחוץ על אחד משני כפתורים שהובילו לטקסט לקריאה. אולם שני הכפתורים הובילו למעשה, ללא ידיעת התלמידים, לאותו טקסט. הניסוי השני היה דומה לראשון, אך כלל שכבה נוספת של בחירה: התלמידים יכלו לבחור אם להאזין למוזיקה באוזניות תוך כדי הניסוי או לא. בחירה זו כונתה בחירה שאינה רלוונטית לתוכן הלימוד, ונשאלה השאלה האם גם בחירה זו עשויה להשפיע על תחושות הלומדים. לאחר קריאת הטקסט, התלמידים בניסוי השיבו על שאלות הבנת הנקרא אודותיו, וכן השיבו על שאלון שסייע לחוקרים להעריך את תחושותיהם במהלך הלמידה.

ממצאי המחקר מראים כי התלמידים שהתאפשרה להם בחירה הגיעו להישגים גבוהים יותר, בממוצע, בהבנת הנקרא של הטקסט (הטקסט היה זהה, כאמור). התלמידים שהתאפשרה להם בחירה גם העידו על תחושת אוטונומיה רבה יותר, על מוטיבציה גבוהה יותר למילוי המשימה, ושיעור גבוה יותר של תלמידים אלו קרא את הטקסט באופן מלא.

ההשפעה החיובית של הבחירה התקיימה גם בהקשר של הבחירה שאינה רלוונטית לתוכן – תלמידים שבחרו האם להאזין למוסיקה או לא הגיעו אף הם להישגים גבוהים יותר, בממוצע, מחבריהם שלא ניתנה להם בחירה.

התלמידים שניתנה להם בחירה העידו גם על עומס קוגניטיבי (Cognitive Load) נמוך יותר. החוקרים מציינים נתון זה בפליאה, כיוון שהוא אינו עולה בקנה אחד עם הידוע עד כה. בחירה מוסיפה מידע ועל כן ניתן לשער כי היא יוצרת עומס קוגניטיבי רב יותר. יתכן, הם מציינים, שהמוטיבציה והאוטונומיה המוגברות סייעו בהפחתת העומס הקוגניטיבי עבור תלמידים שניתנה להם בחירה.